רצינו שתדעו, 41

15 ביוני 2013, ז' תמוז תשע"ג

וכי לא ידעתם?

- הבחינה כללה חומר שלא היה במיקוד

- חלק ב' בבחינה כלל נושאים לא רלוונטיים בכלל לתכנית הלימודים

- הבחינה דרשה מהתלמידים "להתיש את מוחם"

- הבחינה נועדה להכשיל את התלמידים שכן לא היה מנוס והיה עליהם לענות על הלאומיות הכללית למרות שזה קשה

- הכותרת של שאלה 3 לא מתאימה לשאלה בפועל

- הצוותים התווכחו על פתרון הבחינה וזה סימן שהיא קשה

- שאלות ערים וקהילות היו קשות מהשאלות על בית שני

- השאלות על בית שני לא צפויות

- הסמל של מזכרת בתיה לא מעודכן

- הבחינה דרשה מהתלמיד ידע אקדמי ברמה גבוהה. איך הם יכולים לעמוד בכך?

- לא הקראת לי את האשנ"ב. מאיפה אני צריכה לדעת? (פניית מורה לאחד המדריכים).


כן. יש שפע של תלונות על הבחינה. חלקן כמסורת כל הבחינות, מעוררות גיחוך ("הבת שלי למדה על הורדוס. איך זה שלא היה עליו בבחינה?"). חלקן כואבות ("משרד החינוך רצה להכשיל את התלמידים והצליח!"). חלקן - מעורר דאגה עמוקה ("מאיפה אני צריכה לדעת שאני צריכה ללמד את השינויים במפת אירופה?" או "המבחן קשה כי הוא הצריך חשיבה").


כל התלונות שהגיעו אלי זכו לתגובה מיידית. ברובם המכריע של המקרים נאלמו הפונים דום ונמוגו. במקרים ספורים בלבד הם חזרו אלי עם התנצלות, ולו סמויה ומבויישת.


אבל - הבעיה קשה, קשה מאד. המורים שלא לימדו על פי ההנחיות לא מודים בכך בפני התלמידים והוריהם. קל יותר להפנות את האצבע המאשימה למשרד החינוך, ובפועל - אלי.


בדוברות קיבלו את טענתי כי איני יכולה להתראיין לתקשורת מאחר ואינני מוכנה להצהיר קבל עם ועולם שהבעיה הינה אופן ההוראה. המורים הם מורים שלנו. את הבעיה הזו אנו נפתור בינינו ולא בתקשורת.


עם זאת, הורים שפנו אלי אישית קיבלו את אותה השוואה ששלחתי גם לכם - ההשוואה בין הנחיות האשנ"ב ונוסח השאלה.


ההתנצחויות והדיונים בפייסבוק מובילים למספר תובנות חשובות:

1. בניגוד להנחת היסוד שלי - לא ניתן בשום פנים ואופן לסמוך על כך שהמורים יקראו ויפנימו לבד את האשנ"ב והנחיותיו. יהיה עלינו לנתח אותו עם המורים בכל מפגשי הפסג"ה בשנת הלימודים הקרובה. (אני עצמי פשוט שונאת כשמקריאים לי מסמך המונח מולי. עד עתה סברתי שהמדובר בזילזול בי ובזמני. מסתבר שיש כאלה הזקוקים להדגשים ברורים יותר).


2. יש לבער מספר אקסיומות שהשתרשו להן בקרב המורים:

- ההנחה שיש לכוון את התלמידים ל"תשובות הנכונות אליהן מתכוונים כותבי הבחינות". היסטוריה אינה מתמטיקה, ולא יתכן שהתשובה תהיה 1 וחצי ורק אחד וחצי. בתחום הדעת שלנו - כל מה שנכון היסטוריית, הוא נכון. לתופעה אחת (גורמים שקידמו את התנועה הציונית) - יכולים להיות הרבה מאוד הסברים. אין בכך שום רע. מצופה מהתלמיד להציג את עמדתו על בסיס ידע שנלמד בכיתה ולהסביר. זהו. לא יותר מכך.


- ההנחה שהשאלות בבחינה אמורות להיות צפויות מראש, ותואמות את המיקודיות המסחריות או אלה שהוכנו על ידי בתי הספר.


- ההנחה שאסור לצפות שהתלמיד יוכל לעשות שימוש במידע שלמד לצורך הסקת מסקנות.


כאמור - אסור לנו ללמד בשיטת רשימות המכולת. המיקודיות וההכתבות האין סופיות לא יכלו לסייע כאן, ולא בכדי התגייסו כותבי המיקודיות האלה כדי לזעוק מרה על טיב הבחינה. בעידן בו השאלות מנוסחות באופן מאתגר (אוי, סליחה, מילה גסה שכזו...), התבניות הקודמות לא תמיד מתאימות.


3. כל אחד מאיתנו מחויב לבדיקה עצמית. אני מודה - הנחתי שהדברים יתנהלו בטבעיות. האשנ"בים ייקראו, המורים יפנימו, המדריכים ידגישו, והכל יהיה בסדר. כאמור - הנחתי שהבחינה תתפס כקלה מדי....

אתם המדריכים נדרשים לבנות מערך ברור של הבהרת הקווים המנחים ועקרונות היסוד של הוראת ההיסטוריה-

לא עוד הכתבות אין סופיות, אלא שאלות המחייבות חשיבה, המופיעות בנוסחים שונים. במהלך השנתיים האחרונות אמרתי את הדברים שוב ושוב בכל מפגשי הפסג"ה. אך אין זה מספיק שכן המדובר במפגש אחד פעם בשנה, ובו נדונו ממילא שפע של נושאים.


ומשהו מתוק לסיום:


בתקשורת, כמו גם בדיונים השונים על הבחינה נשמעו גם קולות אחרים. אבל נדמה שהתגובה מחממת הלב ביותר היתה ממורה בבאר שבע, כלומר מהפריפריה (ויסלחו לי הבאר שבעים), ומי שלימד כיתות מאתגרות (אופס! זה קרה לי שוב), אשר כתב את הדברים הבאים:

אקצר כי בטח קיבלת המון תגובות.


המבחן היה מעולה למורים שלימדו בעזרת האשנ"ב


אני הגשתי כיתת אומץ וכיתת מבר ובשתיהן התלמידים אמרו שהבחינה הייתה קלה ובעיקר שאלה מספר 4(שכתובה באשנ"ב אחת לאחת)


תודה על השידרוג שביצעת בהוראת ההיסטוריה.


וכפי שציין גלעד - את המשבר הזה אנו חייבים לנצל לצמיחה גדולה!


מסמכי ההלימה והאשנ"בים החדשים:

מסמכי ההלימה עומדים להתפרסם (זוכרים - התאמת תכנית הלימודים למספר השעות העומדות בפועל לרשות המורה). המסמכים הועברו לתקשוב ביום ה', 12:32, ואני מקווה שיעלו הערב או לכל המאוחר מחר.



כרגיל - אנו צפויים לגל של מחאות על מהות הבחירה בנושאים השונים והיקף החומר. אני מבקשת להזכיר - על פי הנחיות המשרד כל מסמכי ההלימה, בכל תחומי הדעת, הם בהיקף גדול מהמיקוד הסופי. עם זאת, הם בהיקף קטן מהמיקוד המוקדם שנהגנו לפרסם בכל שנה.


בחלק ב', 116 יכולת התמרון שלנו מוגבלת מאוד מאוד. יש להסביר למורים שבשנתיים האחרונות הורדנו למעשה כל מה שניתן. בחלק א' יש לנו מרחב תמרון רב יותר.


לראשונה יפורסמו מסמכי הלימה גם לעולים חדשים וללימודי הבחירה.


אני מצרפת כאן את הרציונל בבחינת מסמכים אלה, כפי שהעליתי לקבוצה המקצועים שלנו בפייסבוק:




בשעות הקרובות יועלו לאתר או"ח מסמכי ההלימה לקיץ תשע"ד- חורף תשע"ה. המדובר בהתאמות התכנית הגדולה למספר השעות העומדות לרשותנו בפועל, כל זאת תוך הותרת מקום להוראה משמעותית.
בהיסטוריה בנינו 4 מסמכי הלימה - לחלק א', לחלק ב', לעולים החדשים וללימודי הבחירה. שני הנוסחים הראשונים מוכרים לכם מהמיקוד המוקדם של שנים קודמות. החידוש הוא בעיקר בעובדה שאנו מפרסמים עתה גם תכנית מצומצמת לע"ח וללימודי ההגבר.

...
כמה שיקולים ליוו אותנו בבחירת הנושאים לשנה הבאה:

•התובנה כי לא ניתן ללמד את כל הנושאים המופיעים בתכנית הלימודים באופן מעמיק ומושכל, ועל כן – אין מנוס, בכל שנה, מבחירת נושאים נבחרים להוראה מעמיקה – בחירה התקפה לשנה זו בלבד.
•הניסון לבחור גם נושאים שלא נלמדו ברמת העמקה בשנים עברו, כדי לאפשר גיוון בשאלות הבגרות ויותר עניין למורה להיסטוריה.
•הרצון לבנות תכנית ההולמת את הקצאת השעות הריאלית העומדת לרשות המורים והתלמידים. משמע הצעה המותירה מקום להפעלת התלמידים באמצעות קטעי סרטים ומחשוב; לשעות הכנה לבחינה, לקיום הבחינה ותיקונה; פעילויות חברתיות המתקיימות בבתי הספר, ובד בבד מאפשרת למורים להעמיק בנושאים הקרובים לליבם, גם אם אינם מופיעים "בחומר לבגרות".
•הניסיון לשמור על הרציונל העומד מאחורי התכנית. ב'בית שני' – ממדינת מקדש לעם הספר; בערים וקהילות – הקהילות היהודיות כחלק מתוך הערים באירופה; התעוררות התנועה הציונית כחלק מתופעת הלאומיות המשנה את פני אירופה – חברתית ומדינית, וכמובן – את תולדות עמנו אנו.
•בנושאי בית שני וערים וקהילות – השמטת כפילות העולה ממספר סעיפי הנחיות.
•הניסיון לשמור על יציבות בסיסית בהוראת הנושאים השונים – לטובת המורים המתמחים בהוראת הנושאים השונים.

כאמור - בקרוב נפרסם את האשנ"בים. יש בהם שינויים גם בתוך הסעיפים עצמם. יש להבהיר למורים כי אשנ"בים אלה הם המחייבים! מסמכי ההלימה (ובעבר - המיקוד) כוללים כותרות בלבד. סוגיות היסוד אליהן יש להתייחס מופיעות אחת לאחת באשנ"ב. מורה המחליט לוותר על חלק מהנושאים - פוגע בתלמידיו!


הודעה דומה תפורסם גם למנהלי בתי הספר.


אתם מתבקשים להפיץ את הידיעה המודגשת כאן למורים.



בהצלחה לכולם!

שיהיה לכולנו שבוע טוב ושליו

אורנה