עבודת חקר מבצע עובדה

מגיש: יואב חומסקי

מבוא

ברודוס התנהל משא ומתן עם הירדנים שתבעו להשאיר בריבונותם את הנגב הדרומי וחוף אום-רשרש. בריטניה שהיה לה הסכם הגנה הדדי עם ממלכת ירדן ושבנתה את צבא עבר הירדן ואיישה בו את תפקידי הפיקוד הגבוה תמכה בתביעה. מנגד שטח הנגב הדרומי והמוצא לים סוף, נכלל בחזון הציוני ובתוכנית החלוקה של האו"ם - בתחום המדינה היהודית.

כיבוש עין גדי

לצורך השלמת שחרור הנגב הדרומי, היה הכרח לתפוס את אזור ים המלח מצפון לסדום. כוח של חטיבת אלכסנדרוני יצא בבוקר השביעי במרץ 1949 מבאר שבע לסדום, בסירות, לכבוש את אזור עין גדי ומצדה. במקביל תפסו כוחות של החטיבה עמדות שליטה על הכביש שהוביל מבאר שבע לדהריה, בואכה חברון.

מסע חטיבת הנגב

בחמישי במרץ 1949 יצא לדרכו טור הרכבים של חטיבת הנגב מבאר שבע לעבר מכתש רמון. הכוחות נעו משם לעבר ואדי עירד, המישר, "שדה אברהם" וצוק ראס א- נקב. חלק מהכוחות הונחתו מהאוויר ב"שדה אברהם". עם כיבוש הצוק של ראס א- נקב, ירדו הוכחות לאום רשרש, הנטושה והניפו את דגל הדיו בעשירי במרץ 1949.

מסע חטיבת גולני

בחמישי במרץ 1949 יצא כוח של חטיבת גולני משטח הכינוס בכורנוב לעבר נחל הערבה במטרה להגיע לאום רשרש. הכוח נתקל במקומות אחדים בכוחות של הלגיון הערבי, הניסם והגיע לאום רשרש בעשירי במרץ, אחרי הצהריים. פעילות הכוח הייתה במקביל לתנועת חטיבת הנגב בדרך הר הנגב. הכוחות נפגשו בסופו של דבר באום רשרש.

הנפת דגל הדיו

דגל הדיו הונף על ידי חיילי צה"ל ב-10 במרס 1949 עם סיום כיבוש תחנת המשטרה באום רשרש (אילת של ימינו). הנפת הדגל היתה למעשה שיאו של מבצע "עובדה", המבצע האחרון במלחמת העצמאות והגורם העיקרי בעיצוב גבולות מדינת ישראל באיזור הנגב.
מבצע "עובדה" לשחרור אילת -ארכיון צה"ל ומעהב"ט

ביביליוגרפיה

אתר הפלי"ם וההעפלה

מרכז מידע פלמ”ח

מט”ח