אינטראקציה חברתית וטכנולוגיה

31.1.2016

המהפכה הטכנולוגית

הפכת הידע של שלהי המאה העשרים מייצגת את אחד התהליכים המהירים ביותר, אשר שינו את חיי האדם כתוצאה מיישומי טכנולוגיה ומדע. מאז שנות החמישים ואילך אנו עדים להתפתחות עצומה בכל תחומי החיים הקשורה בהתפתחותן של טכנולוגיות המידע, התקשורת וטכנולוגיות עתירות-ידע. באמצעות טכנולוגיות כאלה אנו יכולים לדעת כיום את המתרחש בכל מקום בעולם בזמן אמת: יכולנו לראות את הטילים המשוגרים אלינו במלחמת המפרץ בעת השיגור ולהתכונן לקראתם; באמצעות האינטרנט, אנו יכולים לתקשר עם כמה אנשים בעת ובעונה אחת, במקומות שונים בעולם; אנו מסוגלים לשוחח עם אסטרונאוטים הנמצאים בחלל ומסוגלים אף להתערב בתהליכים המתרחשים בתוך גרעין של תא חי יחיד.



התפתחות הידע הטכנולוגי והידע המדעי ושילובם זה בזה הגיעו לרמה כה גבוהה, עד שנדמה כי כמעט אין גבול ליכולתנו לעצב ולשנות את חיינו ולרתום את הסביבה לצרכינו. יתרונות הטכנולוגיה בולטים כאשר משווים את תוחלת החיים כיום עם זו שהיתה בעבר: ב-1900 היתה תוחלת החיים 47 שנים; בשנת 2000, תוחלת החיים תהיה כ-80 שנה. התפתחויות בתחום הרפואה, כמו השתלת איברים ומיפרקים, פתיחת כלי דם סתומים ורבות אחרות, מאפשרות חיים ארוכים ואיכותיים יותר. התפתחויות בתחום החקלאות הגדילו את ייצור המזון - הן כתוצאה משימוש במיכשור מתקדם יותר, הן כתוצאה מפיתוח זנים מושבחים ועמידים יותר בפני מחלות המניבים יבול גדול יותר, והן בגלל שיטות מתקדמות יותר לשימור ועיבוד מזון. התפתחויות בתחום התחבורה גרמו ל"הקטנת" העולם: מרחק, אשר עד לפני זמן לא רב עברנו באמצעות מסע ימי של חודשים התקצר בימינו לכדי כמה שעות טיסה בלבד. בזכות הטכנולוגיה יש לנו יותר פנאי ליהנות מפעילויות נוספות, קהילתיות וחברתיות. אחד היתרונות הבולטים של אמצעים טכנולוגיים מודרנים הוא יכולתנו לסייע בידי אנשים, אשר בלעדי הטכנולוגיה היו נדונים לחיי דלות ובדידות ואף למוות. כולנו התרגשנו לשמוע את השחקן כריסטופר ריב בטקס חלוקת פרסי האוסקר, שקולו בקע מתוך מכשיר הנמצא בגרונו ומאפשר לו לדבר. השחקן שגילם את סופרמן הכל-יכול נזקק לאמצעים הטכנולוגיים החדישים ביותר כדי להתקיים, לאחר שנפל מסוס והפך למשותק בכל גופו. פיתוחים טכנולוגיים מאפשרים לאדם כמו סטיבן הוקינג, החולה במחלת ניוון שרירים, לא רק לחיות אלא אף להמשיך ולתפקד כפיזיקאי חשוב ויצירתי. הוקינג, אשר מגבלותיו הגופניות אינן מאפשרות לו לדבר, מצליח לתקשר עם סביבתו באמצעות מחשב מיוחד, לכתוב ולדבר. בלעדי טכנולוגיה זו, נדון אדם כמוהו להיות מרותק לביתו ומנותק מסביבתו.



הטכנולוגיה תמיד היתה אחד הצירים המרכזיים, שסביבם סובבים חיינו. מכאן נובעת גם עוצמת השפעתה, לטוב ולרע: כשם שבאמצעותה אנו מגבירים את יכולתנו לתפקד, מרחיבים את טווח החושים שלנו ומתגברים על מגבלותינו הביולוגיות, כך היא מזיקה בנקל כאשר אנו עושים בה שימוש בלתי מבוקר, ניצולה של הטכנולוגיה למטרות מלחמה או יישומה ללא התייחסות למרכיבי הסביבה השונים עלולים להביא להרס העולם שבו אנו חיים. החור בשכבת האוזון בסטרטוספירה, הגברת אפקט החממה, זיהום מקורות מים, זיהום קרקעות וסחיפתן ודילדול במשאבי הטבע העומדים לרשותנו - כל אלה הם רק חלק מהנזקים שאנו גורמים לעצמנו ולסביבה שבה אנו חיים. פגעים אלה מדגישים את החשיבות של תהליכי קבלת החלטות המורכבים מבדיקת האפשרויות, תיכנון, פיתוח ויישום טכנולוגי. כל אלה מחייבים תפיסה מערכתית רחבה של שותפות, שנוטלים בה חלק כל גורמי החברה. כיצד נוודא כי ההחלטות שנקבל הן אכן הנכונות? רק על-ידי הבנת מהותה של הטכנולוגיה: מהי טכנולוגיה, מהם יחסי-הגומלין בין הטכנולוגיה לבין החברה האנושית וכיצד אנו יכולים לפתור באמצעותה בעיות, מבלי ליצור בכך בעיות אחרות. רק כך נהיה מסוגלים לקבל החלטות אחראיות.

טכנולוגיה ואופי החברה

ימני-השאלה המתעוררים כתוצאה מהשפעת הטכנולוגיה על איכות חיינו ממוקדים לא רק סביב סוגיית איכות הסביבה, אלא מתייחסים גם לסוגיות הדנות באיכות החברה האנושית. כך, למשל, יש הטוענים כי הגולם קם על יוצרו: במקום שהטכנולוגיה תהפוך לחלק מבוקר ונשלט בחיי האדם, שולטת הטכנולוגיה בחייו, וזאת מאחר שהפך להיות תלוי בה לחלוטין. די אם נחשוב על תוצאותיה של הפסקת חשמל לילית קלה, המותירה אותנו בלי אור, בלי אמצעי חימום או קירור, בלי אמצעי לשימור מזון (המקרר לא עובד) ואפילו בלי אמצעי להעברת הזמן (כן, גם הטלוויזיה, הרדיו והמחשב "מתים" בלי חשמל). טענה נוספת היא, כי הטכנולוגיה גורמת לכך שבני-האדם יתרחקו זה מזה ויהיו בודדים. למי מאיתנו אין חבר או חברה המתיישבים ליד מחשב מיד עם שובם הביתה "מתחברים" לאינטרנט, ו"משוטטים" בעולם באתרים שונים ומשונים - וכל זאת בלי שהחליפו מילה אחת, או מבט עיניים, עם אדם כלשהו? יש מבקרים הטוענים כי בקצב כזה, עד מהרה נשכח כיצד לפתח יחסי אנוש יומיומיים, בלתי אמצעיים, בין אדם לחברו. האומנם?



טכנולוגיית התקשורת של ימינו יוצרת אירגון חברתי שונה, שאינו מושתת על בסיס גיאוגרפי, אלא על בסיס של יכולת טכנולוגית. הטריטוריאליות הגיאוגרפית, שליוותה את החברה האנושית משחר ההיסטוריה ועד ימינו, הולכת ומתחלפת בטריטוריאליות נושאית, כלומר - נוצרת חברה שהקשר בין חבריה בנוי על בסיס של נושא משותף. טכנולוגיה זו יוצרת עולם חדש, וכמו כל עולם חדש יש בו שפה חדשה וקוד התנהגות מסוים. כנגד החסרונות שתוארו לעיל עומדים היתרונות של אירגון מסוג כזה: הנגישות המיידית למידע, היכולת ליצור קשר עם מקומות ואנשים אשר קודם לכן אולי רק שמענו על קיומם, ההדמיות המתאפשרות הודות לשימוש באמצעים טכנולוגיים מפותחים - כל אלה פותחים בפני החברה האנושית אפשרויות חדשות לפתרון בעיות, לקבלת החלטות ולסיפוק צרכים שאינם מוגבלים במקום ובזמן. הדבר נכון בכל תחומי החיים: הידע על שיטות רפואיות ואמצעי טיפול שונים שמפתחים במקום אחד - יכול להגיע לקצה השני של העולם בתוך דקות ולסייע בהצלת חיי אדם; מעקב אחר תופעות - טבעיות או מעשה ידי אדם - והשפעתן במקומות שונים יכול להיעשות על-ידי קבוצות של בעלי עניין ברחבי העולם, ולהביא לתגובה מתאימה בזמן אמת; האחריות לפיתוחה ויישומה של טכנולוגיה בת קיימא - כלומר, טכנולוגיה המספקת את צרכינו בהווה, מתוך התחשבות במרכיבי הסביבה שבה אנו חיים ומבלי לפגוע בסביבה ובצרכים שיהיו לנו בעתיד היא בידינו, ואנו יכולים לנקוט אמצעים כנגד אותן חברות אנושיות ברחבי העולם שאינן נוהגות כך.



שיתוף פעולה ברמה גלובלית יכול להתקיים בין בתי-ספר ברחבי הארץ והעולם, בפרויקטים של למידה, בהחלפת מידע, באירגון מפגשים סימולטניים במקומות שונים בעולם בו-זמנית, ועוד. מגבלות הזמן והמקום נפרצות; אין אנו עוד אזרחיה של עיר מסוימת במדינה מסוימת, אלא אזרחי העולם, בעלי יכולת להיות שותפים בתהליכים המתרחשים בו, ובעלי מחויבות לשמור עליו. כל אחד מאיתנו יכול להיות אחראי ומחויב לשימוש מבוקר באמצעים טכנולוגיים לשיפור איכות חיינו - מהרמה האישית ביותר, כמו מיחזור ומיון אשפה, ועד לרמה גלובלית, כמו אכיפת בקרה מחמירה על תהליכי תעשייה מזהמים במדינות העולם. לחברה החדשה, הנוצרת בעולם זה, יש היכולת לבחור איזה אופי יהיה לה: בין אם כל אדם יהיה אי בודד הקיים לעצמו ולמחשבותיו, ובין אם יהיה שיתוף פעולה אמיתי בין בני-האדם, ללא מגבלות של מקום וזמן. לכל אחד מאיתנו הזכות והאחריות על חייו. כאשר חיים אלו מתקיימים מתוך הבנת האפשרויות האדירות העומדות בפנינו, ומתוך הבנת מחויבותינו ואחריותנו כלפי עולם זה שבו אנו חיים - הם מבטאים את מהותה של הדמוקרטיה. רק תהליך בחירה, אשר ישלב בצורה נבונה ומבוקרת תבונה טכנולוגית עם מוסר חברתי וסביבתי - יוביל ליצירתה של תרבות אנושית מודעת ומחויבת ל"כפר הגלובלי" שבו אנו חיים; תרבות שבה האדם הוא חלק מהסביבה, שבמסגרתה הוא יודע להשתמש בדרך נבונה ושאינה הרסנית במשאבי הסביבה עכשיו ובעתיד: תרבות אנושית בת-קיימא.

שותפים לעריכה : דורגאם זידאן, נדוא אבו ריא, קמיליה קאסם, מנאל סמארה

סיכום והמלצות

באופן כללי הטכנולוגיה מועילה ועוזרת לאנושות בכל כיווני החיים וצריך להתייחס לחסרונותיה באופן אובייקטיבי ולא להכליל . בעניין המדיה החברתית יש מחקרים מעורבים שתומכים ביתרונות של הטכנולוגיה כדי לפתח כישורים דרושים אצל בני נוער על מנת להצליח בעולם המקצועי בגיל מוקדם יותר. מצד שני יש חלק נכבד של חוקרים שאינם מחסידי הטכנולוגיה כאשר טענותיהם מתבססות על ההשפעה השלילית בכל המישורים (נפשי, חברתי ובריאותי).
Technology is Destroying the Quality of Human Interaction
Technology and Social Interaction