הירח

הירחון למורה חיילת הצפונית לקליטת עלייה

שלום לכולן!


אז עבר בערך חודש מאז הירח הקודם, מאז הייתה לנו השתלמות חונכות (תמונות בגלריה למטה), התחילה חופשת הסמסטר, חורף בשיא הדרו - קור וסופות גשמים, ט"ו בשבט ועוד כל מיני.


בחודש הקרוב מצפות לנו שתי השתלמויות ארציות, אחת כפית יותר (בסינמה סיטי גלילות) ואחת עיונית יותר בסמינר שיין. בשדה מזג האויר, נדמה שבימים האחרונים קצת התחממם והשמיים הזכירו לנו שהצבע המקורי שלהם הוא כחול..


בירח שמובא לפניכן, ישנם שני מדורים שעוסקים זו ואחרת בנושא של מה שמכונה היום "זהות מזרחית" (בישראל).

במדור מהשמש, מובא חלק מכתבה שבה מוצעת שיטת פדגוגיה שנקראת "פדגוגיה רב תרבותית". בכתבה, מעבר להסבר על שיטת לימוד זאת, הכותב מציע להשתמש במוזיקה מזרחית ליישום שיטת לימוד זאת (איני בטוחה שהדבר יישומי בקרב עולים אבל בתור שיטה פדגוגית אני חושבת שהיא מעניינת וחשוב לדעת עליה).


במדור מפלוטו, מובא שיר של המשוררת אינס אליאס כחלק מערבי ה"ערס פואטיקה". ערבי "ערס פואטיקה" הינם ערבי שירה (בעיקר אבל לא רק) שיצרה המשוררת עדי קיסר בתחילת 2013. השירה שהוקראה בערבים אלה כונתה בהמשך כ"גל המזרחי החדש של השירה העברית". במדור, מובא סרטון שבו נראית אינס קוראת את שיר שנקרא "מסגרת".


כמו כן, במדור מכדור הארץ, תמונות שלכן ושלי מהמסגרות וגם מחיי היומיום שלנו ...

מזכירה שוב, כל מי שמעוניינת להשתתף בירח הבא, בין אם זה בכתיבת מדור, או כתיבת קטע בנושא אחר, שליחת תמונות וכדומה מוזמנות בשמחה, צרו איתי קשר בנושא.


מזכירה שוב את המדורים:

  • מהשמש – כתבות או מאמרים על חינוך
  • מכדור הארץ – המקום שבו השטח שלנו מקבל ביטוי
  • ליקוי חמה – תאריכים רשמיים החודש או תאריכים מהחודש לפני ככה וככה שנים
  • כוכבות שביט – ימי הולדת של החודש
  • מפלוטו – דברים אחרים, לא קשורים למשהו ספציפי דווקא


שיהיה חודש התחדשויות וכיף


נענע

מהשמש

קיים אתר שאני די מחבבת שנקרא "קפה גיברלטר". האתר עוסק בתרבות וחברה בארץ ובעולם מנקודת מבט מקומית, מזרח תיכונית. הכותבים באתר משוחררים מהצורך לכתוב על נושאים או אמנים מוכרים או כאלה שנמצאים בלב המיינסטרים. נראה שהכותבים מחפשים את אותןם מקומות פחות מוכרים או מיוצגים ועליהם הן כותבים. ישנו עיסוק גדול בשאלות בנוגע למה שמכונה "זהות מזרחית" בין עם במובן השורשי, ישראלים בני עדות המזרח ובין עם במובן הגאוגרפי שכן מדינת ישראל שוכנת בתוך המזרח התיכון.


הינה קטע מתוך תווית באתר שנקראת "על הקפה" שמסביר על נקודת המבט של האתר:


"...ההמצאה כאילו קיימת תרבות "גבוהה" או "נמוכה" לא מקובלת עלינו. ההיסטוריה מראה שתרבויות שנחשבו במקומות וזמנים שונים לנחותות וספגו בוז, תוך דור או שניים היו אלה שהפכו לתרבות הרוב וזכו להוקרה. כך קרה עם המוזיקה השחורה באמריקה, הפלמנקו בספרד והמוזיקה המזרחית בישראל, למשל. אנחנו לא מעוניינים לחכות 30 שנה, אלא מעדיפים להנות מכל מה שיש לתרבות כיום להציע..."


להלן קטע מתוך כתבה על חינוך מהאתר. הכתבה נקראת

"כולנו ילדים של אלוהים": מוזיקה וזהות מזרחית-מסורתית בכתה.

את הכתבה בשלמותה ניתן לקרוא בלחיצת הקישור הזה


"...

מהי פדגוגיה רב תרבותית ומה הקשר שלה למוזיקה מזרחית?

הפדגוגיה הרב תרבותית, מבית מדרשם של הפילוסוף החינוכי פאולו פריירה הברזילאי, ושל תלמידתו בל הוקס (Bell Hooks), רואה את החינוך כתהליך של יצירת קשר אישי בין מורה לכתה, שמטרתו להפוך את עולם הלימוד וההשכלה לנגיש ומזמין עבור כל אדם מכל רקע תרבותי:


אחת המטרות המרכזיות של פדגוגיה ככלי לשינוי חברתי היא להפוך את הכתה למרחב דמוקרטי שבו כולם חשים אחריות לתרום לתהליך הלימודי. לאורך הקריירה החינוכית שלי, פרופסורים לבנים הביעו באזני דאגה על כך שהתלמידים הלא-לבנים בכתתם אינם משמיעים את קולם בשיעורים. כאשר הכתה נעשית יותר מגוונת מבחינה אתנית ותרבותית, מורים עומדים בפני האופן שבו הפוליטיקה של השליטה משוכפלת במרחב החינוכי. לדוגמא, סטודנטים זכרים לבנים ממשיכים להיות הנשמעים ביותר בכיתות שלנו. סטודנטים שאינם לבנים, וגם נשים לבנות מסוימות, מביעים ומביעות חשש שאותם עמיתים לספסל הלימודים יראו אותם כלא-מתאימים לכתה מבחינה אינטלקטואלית. לימדתי סטודנטים לא-לבנים שהיו מבריקים, חלקם הגדול בשנתם האחרונה באוניברסיטה, שהצליחו במיומנות רבה להימנע מלהשתתף בשיעורים לאורך כל לימודיהם… הם אמרו לי שפרופסורים רבים לא הביעו מעולם עניין לשמוע את דעתם בנושאים הנלמדים. אנשי חינוך בכל העולם המסכימים כי לא רק התרבות המערבית היא ראויה וחשובה ומקבלים את הגישה הרב-תרבותית, מחוייבים להתמקד בנושא הקול. מי מדברים? מי מאזינים? הדאגה לכך שכל הסטודנטים ימלאו את אחריותם לתרום ללמידה בכתה אינה מאפיינת את מה שפריירה כינה "החינוך הבנקאי", שבו סטונטים נתפסים כלא-יותר מאשר צרכנים פסיביים. מכיוון שכל כך הרבה פרופסורים מלמדים באופן כזה, קשה ליצור קהילת לומדים שיכולה באמת להיות רב-תרבותית. תלמידים מתקשים הרבה פחות ממוריהם לוותר על הבטחון שמקנה "החינוך הבנקאי". והם גם פתוחים הרבה יותר להתמודדות עם האתגרים שמעלה הגישה הרב-תרבותית.


בל הוקס, Teaching to Transgress, עמ' 39-40. (התרגום שלי, א.ג)


כפי שניתן לראות מהקטע, גישה זו חשובה לא רק בעבודה עם בני נוער. עם זאת, יצירת 'קהילת לומדים' מהסוג שבל הוקס מתארת חשובה במיוחד בגיל התיכון בו ישנה נטייה טבעית (ובריאה) למרוד במורים ואף להתנכר לעצם הלימוד, בטח ובטח במערכת חינוך שמרנית ומיושנת כמו בישראל. אחד מהאמצעים לעשות זאת הוא יצירה של כתה רב תרבותית לא רק מבחינת הלומדים אלא בעיקר מבחינת היצירות ותחומי הדעת הנלמדים. בגישה זו מטרת המורה להעצים את הכתה לראות ב'ידע', שהוא עצמו אינו מופקד עליו ואינו נציגו הבלעדי, כדבר שהוא כמעט תמיד תלוי תרבות וסובייקטיבי ולכן לאפשר לכל תלמידה ותלמיד למצוא בקלות חוטים מקשרים בין עולמם התרבותי והאישי ובין עולם הידע הזה. גישה זו רואה חשיבות קריטית ביצירת גוף ידע שיהיה רלוונטי וקרוב לעולם של כל ההתלמידים באותה מידה, כדי שיוכלו לראות את עצמם כשותפים אקטיביים ליצירתו ופיתוחו ולא רק כ'צרכנים פסיביים' שלו, כפי שהגדיר פריירה.


דוגמא טובה לכך היא שמות רחובות: מי שגדלים בשכונה בה שמות הרחובות מייצגים א-נשים מכל מיני תרבויות, עמים ומוצאים – כולל שלהם, ירגישו שתרבותם ומשפחתם לגיטימית וראויה, וכך יתעניינו בהיסטוריה ששמות הרחובות אמורים למשוך אליה. בארץ ברוב המקרים המצב הפוך – שמות הרחובות מייצגים כמעט באופן מוחלט את ההגמוניה ומה שנחשב כ'ראוי' ו'לגיטימי' – כמעט תמיד גדולי הציונות החילונים-אירופאים בלבד – ולכן רוב בני הנוער לא יחושו זיקה לעולמם ורצון לפעול בהמשכיות אליו, ובוודאי שלא ירגישו שתרבותם ומשפחתם ראויים כמותו. כשרואים כך את הדברים ברור מאליו מדוע יש להביא לכתה חומרים המייצגים תפיסת ידע רב-תרבותית שנותנת מקום וכבוד לעולמם של התלמידים, ומוזיקה מזרחית היא כלי נהדר לכך. אך חשוב גם לדעת איך עושים זאת…

..."

ליקוי חמה

ימי ציון בינלאומיים ומקומיים, חלק רציניים חלקם היסטוריים וחלקם מצחיקים:

    • 2 בפברואר - יום הביצות הבינלאומי
    • 2 בפברואר - יום הסרטן הבינלאומי, נוסד על ידי האיגוד הבינלאומי נגד סרטן לעידוד המודעות למחלות הסרטן
    • 6 בפברואר - יום אפס סובלנות כלפי מילת נשים
    • 6 בפברואר - יום האינטרנט הבטוח
    • 12 בפברואר - יום דרווין
    • 13 בפברואר - יום הרדיו הבינלאומי, מוכר על ידי האו"ם
    • 14 בפברואר - valentine's day יום האהבה
    • 20 בפברואר - יום הצדק החברתי הבינלאומי, מוכר על ידי האו"ם
    • 21 בפברואר - יום שפת האם הבינלאומי, מוכר על ידי האו"ם

  • כוכבת שביט!

    Big image
    ערס פואטיקה 27/ אינס אליאס