יהדות מרוקו

מנהגי אמונה

המימונה:

חוגגים את המימונה כי הוא חג עממי של יהודים יוצאי צפון-מערב אפריקה, ובעיקר יהדות מרוקו, הנהוג במוצאי שביעי של פסח, באסרו חג(בישראל בכ"ב בניסן ובחוץ לארץ בכ"ג בניסן).


מקור המנהג הוא במסורת, יהדות מרוקו ולפי השערת החוקרים, החל במאה ה-18. מסורת החג חודשה בארץ ב-1966, ובהדרגה הפך החג מחג של עדה אחת לחג לאומי. סברה אחת היא שמקור השם נובע מהמילה הערבית מימון שפירושה מזל והצלחה והחוגגים מאמינים כי יום זה הוא יום סגולה לפרנסה ולזיווג. יש הסבורים כי השם "מימונה" נובע משמו של אבי הרמב"ם הרב מימון הדיין שיום המימונה חל ביום פטירתו.



ליל המימונה מתאפיין כשבני הבית משאירים את דלת הבית פתוחה (כל עוד בני הבית נמצאים וערים) כדי להזמין את כל מי שרוצה להיכנס ולאו דווקא בני המשפחה. מכרים או מוזמנים מראש ביישובים מישראל שבהם היה ריכוז גבוה של יהודי מרוקו. ליל המימונה התאפיין במשך שנים רבות גם במעין "סיור כתובות " (או "טיול מימונה") שבו כמעט כל המשפחה הייתה מבקרת אצל כל המשפחות האחרות מה שהגדיל את תחושת החגיגיות כיוון שלילה כזה היה לרוב מסתיים בסגירת דלתות הבתים לפנות בוקר.

חינה מרוקאית

הסבר מפורט על החינה המרוקאית

על פי המנהג המרוקאי, נהוג לחגוג את טקס החינה יום לפני החתונה, בנות המשפחה והחברות מלוות את הכלה למקווה בריקוד ובשירים מסורתיים (פיוטים) בעברית וערבית. במקווה מגישים עוגיות ושתייה לנשים. בשובה של הכלה מהטבילה במקווה, לרוב, לבית הוריה, כאשר הוריה אחראים לטקס. הערב כולו מלווה במוזיקה מרוקאית מקורית ובתלבושות אותנטיות גם לגברים וגם לנשים.


בטקס עצמו הנשים לובשות תלבושות ושמלות (כפתן מרוקאי) מבדים מבריקים ויקרים, הרקומים באלמנטים וברקמות מוזהבות ותכשיטים ואביזרים עשירים למיניהם, על ראשיהן כתרים או סרטי שיער תואמים. הגברים, אף הם לובשים כפתן וחובשים לראשיהם כובע בצבע ארגמן הנקרא תרבוש.


הכלה לובשת את הלבוש המסורתי "השמלה הגדולה" - או כפי שקוראים לזה במרוקאית "קשוואה כבירה". הזוג מובל על ידי בני המשפחה בנשיאת נרות, למקום בו יערך הטקס המסורתי בו תמרח על כפות ידיהם חינה, כסגולה לאושר, חיים טובים וזוגיות טובה. הזוג יושב יחד, בלבוש המרוקאי המסורתי ואורחיהם משמחים אותם, מברכים, רוקדים ושרים. בשלב זה של הטקס, נהוג לתת מתנות יקרות ערך לחתן ולכלה ולהלבישם בתכשיטי זהב. נהוג ללבוש כפתנים במהלך החינה.


לבישת כפתן:

הכפתן הוא לבוש מרוקאי מסורתי המסמל את תרבות העם.

את הכפתן לובשים במהלך חגיגות המימונה והחינה המרוקאית, שכן הוא סוג של שמלה העשויה מבדים מבריקים ויקרים, הרקומים באלמנטים וברקמות מוזהבות ותכשיטים ואביזרים עשירים למיניהם. אליו מתווספים אצל הנשים כתר או סרט שיער וטול תואמים, ואצל הגברים תלבוש בגוון ארגמן.

Big image
Big image

לבוש מסורתי.

לבוש מסורתי: כפתן הוא לבוש מרוקאי מסורתי המסמל את תרבות העם.

את הכפתן לובשים במהלך חגיגות המימונה והחינה המרוקאית, שכן הוא סוג של שמלה העשויה מבדים מבריקים ויקרים, הרקומים באלמנטים וברקמות מוזהבות ותכשיטים ואביזרים עשירים למיניהם. אליו מתווספים אצל הנשים כתר או סרט שיער וטול תואמים, ואצל הגברים תלבוש בגוון ארגמן.

Big image
Big image