רשתות חברתיות
רשתות חברתיות (באופן כללי) =
קבוצת אנשים שיש ביניהם קשרים כמו: בני משפחה, חברים לכיתה, עובדים במקום העבודה וכו'.
בהקשר שלנו (הגדרה):
רשתות חברתיות = אתרי אינטרנט שמאפשרים למשתמשים להעלות תוכן, לתקשר אחד עם השני ולבצע פעילויות ביחד. לרוב מדובר באנשים בעלי מאפיינים משותפים: קרבת מגורים, תחומי עניין משותפים, היכרות מוקדמת ועוד.
אתרים כמו פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם, טיקטוק ועוד הפכו לפלטפורמות, שמאפשרות למשתמשים להעלות, לשתף ולהגיב על תכנים וכן לבצע פעולות משותפות כמו חיפוש עבודה או קשרים רומנטיים וכך נוצרות על גבי האתרים קהילות = רשתות חברתיות
היווצרות קהילות בעלי מאפיינים דומים הוביל את הרשתות החברתיות להפוך לכלי יעיל מאוד להפצת פרסום מסחרי ותעמולה פוליטית, שאפשר להפנות לקהילות ולפרטים, שהמאפיינים שלהם (תחומי עניין, רשימת חברים, מצב סוציו-אקונומי) גלויים ומוצהרים.
רשתות חברתיות – השפעות והשלכות
יותר כח לאזרחים
מאפשר להתאגד לפעולה משותפת כמו הפגנות, הפיכות, הבעות עמדה פוליטית או מחאה / חרם נגד חברות מסחריות:
üהמהומות במצרים קיבלו תמיכה מרכזית לאחר שאוהדי כדורגל התארגנו ברשתות החברתיות שלהם ללכת לכיכר תחריר לאחר סיום המשחק ולהפגין.
ü
üהמחאה החברתית בישראל ב-2011 החלה לאחר פרסום פוסט בפייסבוק שבו קראה דפני ליף שהיא יוצאת לגור באוהל בשדרות רוטשילד ושם הצטרפו אליה אלפים.
ü
üחברות מסחריות הסכימו להודות בטעות ולהציע פיצוי לאזרחים רק לאחר שפרסמו תקריות ברשתות החברתיות והובילו לנזקים תדמיתיים לחברות המסחריות
יותר כח לגופים חזקים כמו חברות מסחריות או גופים פוליטיים
מאפשר להגיע להמוני אזרחים בצורה ממוקדת ומהירה:
üבבחירות 2015 שידר בנימין נתניהו תשדיר בפייסבוק שידוע בעיקר באזהרתו ש"ערבים נוהרים לקלפיות בהמונים" ורבים טוענים כי קריאה זו גרמה למצביעים רבים להגיע ולהצביע בעד מפלגתו.
ü
üהמדיום של רשתות חברתיות עומד לרשות החזקים בכל מצב ובכל זמן ובו יש גישה ישירה – מעל התיווך של אנשי תקשורת כמו עיתונאים ופרשנים – ישירות בין הפוליטיקאי/החברה המסחרית לבין האזרחים.
ü
üהמידע החשוף על כל אחד מאיתנו ברשתות החברתיות נותן לגופים מסחריים ופוליטיים הזדמנות לאגור אותו ולהשתמש בו בשידור מסרים ממוקדים, שמתאימים לכל אחד ואחת.
חלקים מתוך טור בחדשות 12, מתוך סדרת כתבות על רשתות חברתיות
•גם ממציאי הרשתות החברתיות לא האמינו שאותן רשתות חברתיות יהפכו בעשור הזה לכוח המניע מאחורי הפלת משטרים דיקטטורים והוצאתם לרחובות של מיליוני אזרחים ברחבי העולם למחאות סוערות.
•ירקן צעיר בתוניסיה, הצית עצמו למוות ב-2010 במחאה על התנהלות השלטון, שסגר לו את דוכן הירקות. הסרטון רץ ברשתות החברתיות, והוא הוציא את האזרחים לרחובות. בסוף השנה, אחרי 23 שנה נפל משטרו הדיקטטורי של הנשיא בן עלי. שבועיים לאחר מכן יצאו אזרחי מצרים לרחובות למחאות המוניות, שבסופן מובארק נאלץ להתפטר אחרי 30 שנות שלטון.
•מנהל הניו מדיה של ראש הממשלה הפך לאיש החשוב בצוות שלו. הוא הפסיק להתראיין בתקשורת, ומתקשר כמעט אך ורק דרך הרשתות החברתיות, שמאפשרות דרך להעברת מסרים לקהלי היעד ולעקוף את המתווכים למיניהם. המסר הוא שלא צריך יותר את התיווך.
•הרשתות החברתיות עוזרות לאסוף מידע על כל אחד מאיתנו וקמפיין הליכוד ב-2015 כבר עשה בזה שימוש כדי להוציא מצביעי ימין לקלפיות.
•כשאפשר להפיץ כל דבר, העובדות והאמת מאבדות את ערכן. הרשתות החברתיות מהדהדות כל דבר, גם ידיעות כוזבות.
•לסיכום, האביב הערבי הוציא מיליונים לרחובות דרך הרשתות – אבל לא בהכרח שיפר את מצבם; ההמונים אולי קיבלו כוח דרך הרשתות החברתיות אבל הפוליטיקאים למדו לנצל את הפלטפורמות לקידום עצמי.
קישור למושגים נוספים
אלגוריתם
מערכת המחשבים של הרשת החברתית (פייסבוק, טיקטוק...) לומדת את התנהגות כל אחד מאיתנו ובהתאם לכך בונה לכל אחד אתה פיד שלו: אילו טקסטים יקבלו מעמד בולט ואילו יוצנעו, מה האתר ממליץ וכן הלאה.
התוצאה: האלגוריתם יבנה לאנשים דומים המלצות דומות ואף יעודד קשרים ביניהם
çהאלגוריתם בונה את הרשתות החברתיות. אנחנו יוצרים קשרים ופועלים ביחד עם אנשים שהמחשב ממליץ לנו – המערכת בונה לנו את הקשתות החברתיות שלנו.
הומוגניזציה
האלגוריתם מעודד מצב שבו אנשים דומים מתקבצים ברשתות חברתיות. כל אחד מאיתנו נמצא יותר ויותר עם הדומים לו ופחות עם אנשים שונים.
יתכן שהחברה בנויה לפי קבוצות, רשתות חברתיות, שכל אחד בטוח שכולם חושבים/מתנהגים/מעדיפים תכנים כמוהו, ופחות נחשף לאנשים אחרים, בעלי טעמים מגוונים.
במצב כזה יש פחות סובלנות ל"אחרים", בעלי טעמים והעדפות (מסחריים, פוליטיים, תרבותיים) שונים. יש פחות אפשרות לסובלנות ולרב-תרבותיות.
פירוק לקבוצות קטנות
רשתות חברתיות של קבוצות אנשים דומים מחלישה את המרחב הציבורי של החברה.
כוחה של התקשורת ברמה הלאומית נחלש, כיוון שעיקר הפעילות מתבצעת ברשתות החברתיות ולכן יש פחות סיכוי לקיים סדר יום ציבורי משותף ולערוך דיון ציבורי על נושאים חברתיים משותפים
כש"מדורת השבט" – תקשורת לאומית, חלשה מאוד ועיקר הפעילות הוא ברשתות חברתיות קטנות, יש חשש להחלשת הסולידריות, תחושת ההזדהות, בין חברי הקהילה הלאומית, לטובת הזדהות עם החברים ברשתות החברתיות + פחות לגיטימציה לחברים בקבוצות אחרות.
התוצאה יכולה להיות היחלשות המדינה, החברה
לדוגמה, מחקר: אחד מכל שישה ישראלים מחק או חסם חבר פייסבוק במהלך "צוק איתן".
השפעת רשתות חברתיות על רגשות ותחושות
השפעה שלילית:
קנאה באחרים, כולם חושפים חיים כל כך טובים ורק שלי לא דומים... תסכול וחוסר שביעות רצון מהחיים שלי
השפעה חיובית:
עוזר לבנות תחושת שייכות, אני חלק מקהילה, יש עוד איתי שדומים לי
טשטוש גבולות
התקשורת ברשתות החברתיות גורמת לטשטוש גבולות של אופי התקשורת כפי שהיה לפני המצאתן:
מהי תקשורת ברשתות החברתיות?
שיחה בין חברים – בינאישית
הפצת מידע להמונים – תק' המונים
חלק מתאגיד – תק' מסחרית
חלק ממרחב ציבורי – תק' ציבורית
חלק מהמרחב הפרטי – משפחה, חברים