משה כמנהיג לדורות
מגישים: דניאל שדרינסקי, טל נוביק, בן ברנבוין, דולב לוי (ז'5)
זאת השאלה!?
לבסוף משה גם מגמגם וגם נואם ומתגבר על הגמגום.
משה רבינו
משה כמנהיג מעצב
משה- מנהיג מעצב כי-
תכונותיו של משה –
I. כריזמטי- בעל כושר שכנוע. שכנע את העם לצאת עימו ממצרים.
II. מנהיג כמוביל ומכוון- הוא הוביל את כל העם בדרכם לארץ כנען .
III. נטייה לפתור סכסוכים בינאישיים- שפט בין אנשים שרבו ובאו אליו בטענות. בד"כ משה היה מפייס בניהם.
IV. בעל חזון- היה לו חזון גדול להוביל את כל העם לארץ כנען.
V. הבחנה בין עיקר לטפל- מינה שופטים שישפטו את העם בדברים היותר קטנים (הטפלים) ומשה טיפל בעיקר
VI. מתייחס לנתיניו כשווים ללא הפליה- התייחס לכל העם ללא אפליות.
VII. יודע לקבל החלטות נכונות- משה תמיד פעל בדרך הטובה ביותר וקיבל החלטות טובות גם אם היו החלטות פגומות.
VIII. יכולת תפקוד במצבי לחץ- הרגיע את העם כאשר המצרים באו אליהם ולבסוף הטביע את המצרים
IX. יכולת להיות קשוב לעם- הקשיב לעם שהיה רעב וצמא במדבר
X. משמש דוגמא אישית- הלך לפני כולם והדריך אותם מה לעשות ברגעים אלו
XI. נאמנות לה' והעם- משה והעם פעלו בדרך "נעשה ונשמע" הם הקשיבו לה' ועשו את מה שהוא אמר להם
XII. בעל יכולת להתפשר- התפשר על דברים העם ביקש
XIII. כושר ניהול וארגון- משה היה מסודר ופעל צעד אחר צעד
XIV. התמדה- התמיד ולא וויתר אף פעם
XV. צנוע- משה צנוע ולא התבלט כלל, לא השוויץ, צניעותו מוכחת בכך שהוא היה צנוע וויתר על הנהגת העם מפאת שהוא חשב שהוא לא יכול להנהיג עם שלם.
.משה מנהיג מעצב:
משה הוא הגיבור המרכזי ב-4 חומשי תורה, החל מספר שמות וכלה בספר דברים. השפעתו ההרואית על עם ישראל נזכרת - לאחר מותו - בדברי הנביאים והכתובים ובספרות חז"ל הענפה.
דברי סיכום להערכה לדמותו ולמפעלו באים לידי ביטוי בפסוקים המסיימים את החומש, בדברים פרק ל"ד, פסוקים 12-10: "וְלֹא-קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל, כְּמֹשֶׁה, אֲשֶׁר יְדָעוֹ ה', פָּנִים אֶל-פָּנִים. לְכָל-הָאֹתֹת וְהַמּוֹפְתִים, אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ ה', לַעֲשׂוֹת, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם--לְפַרְעֹה וּלְכָל-עֲבָדָיו, וּלְכָל-אַרְצוֹ. וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה, וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה, לְעֵינֵי כָּל-יִשְׂרָאֵל".
משה בהליכותיו משמש דגם לחיקוי: "וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם, וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל-אֶחָיו, וַיַּרְא, בְּסִבְלֹתָם; וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי, מַכֶּה אִישׁ-עִבְרִי מֵאֶחָיו". (שמות ב', 11). משה יכול היה להמשיך להתפנק בחצר המלוכה של פרעה, לאחר שבת פרעה אימצה אותו לבן, אבל הוא אינו מרשה לעצמו להיות אדיש לסבל עמו ויוצא אל אחיו. רגישותו האנושית והאמפתיה שלו לסבל עמו באות לידי ביטוי בפסוק: "וַיַּרְא, בְּסִבְלֹתָם", עפ"י פירוש רש"י: "נתן עיניו ולבו להיות מיצר עליהם". מאתר מידע http://c3.ort.org.il
משה מביא את לוחות הברית
משה והסנה הבוער
משה חוצה את ים סוף
מות משה
דברים פרק ל"א פסוקים א-ה
א וַיֵּלֶךְ, מֹשֶׁה; וַיְדַבֵּר אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל. ב וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, בֶּן-מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם--לֹא-אוּכַל עוֹד, לָצֵאת וְלָבוֹא; וַיהוָה אָמַר אֵלַי, לֹא תַעֲבֹר אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה. ג יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ, הוּא-יַשְׁמִיד אֶת-הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִלְּפָנֶיךָ--וִירִשְׁתָּם; יְהוֹשֻׁעַ, הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ, כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר יְהוָה. ד וְעָשָׂה יְהוָה, לָהֶם, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְסִיחוֹן וּלְעוֹג מַלְכֵי הָאֱמֹרִי, וּלְאַרְצָם--אֲשֶׁר הִשְׁמִיד, אֹתָם. ה וּנְתָנָם יְהוָה, לִפְנֵיכֶם; וַעֲשִׂיתֶם לָהֶם--כְּכָל-הַמִּצְוָה, אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם