יום הזיכרון - גיבורים בעל כורחם
מקבלי הצל"שים ב"צוק איתן" לא מרגישים גיבורים
מיהו גיבור? הגבורה כערך
בינואר 2015 אישר הרמטכ"ל הענקת עיטורים ותעודות הוקרה ל-53 חיילים ולעשר יחידות על חלקם בלחימה. עיטור רב המופת הוענק לסגן איתן פונד. שנכנס למנהרה באירוע החטיפה של סגן הדר גולדין. לארבעה לוחמים הוענק צל"ש הרמטכ"ל, וכן הוענקו 27 צל"שי אלוף הפיקוד. צל"ש הרמטכ"ל הוענק לשלוש יחידות: יחידת מגלן, גדוד הציוד המכני-הנדסי של פיקוד המרכז וסיירת מטכ"ל. למשתתפים במבצע יוענק אות מערכה - אות מערכת צוק איתן.
כמה תמונות מהמלחמה
הגדרה - גיבור וגבורה
מעשה גבורה הוא מעשה של בחירה ערכית. מעשה שבו האדם מתגבר על צרכים, על יצרים או על אינטרסים מידיים ומבצע פעולה לטובת הזולת או הכלל.
גבורה עשויה לבוא לידי ביטוי בהקשרים שונים, במצבים ייחודיים ובמצבים יומיומיים. קיימים סוגים שונים של גבורה: גבורה פיזית וגבורה רוחנית, גבורה צבאית, אזרחית, לאומית או חברתית.
בכל תקופה ולכל חברה ותרבות יש גיבורים שמוכנים לוותר ולשלם מחיר כדי להגשים את ערכיהן. גיבורים ומעשי גבורה משמשים מופת חינוכי ולכן חיוניים להמשכיותה של התרבות ולהנחלת מורשתה לדורות הבאים.
עיטור העוז לסגן איתן - לחצו על הקישור וצפו בסרטון
הוא רדף בתוך מנהרה אחרי מחבלים שחטפו את הדר גולדין ז"ל במהלך "צוק איתן", ועל המעשה הזה ממליצה ועדה מיוחדת לרמטכ"ל להעניק לו את העיטור השני בחשיבותו בצה"ל. לחדשות 2 הוא אמר בחודש אוגוסט: "לא רואה את עצמי כגיבור, רק רציתי למצוא את הדר חי"
קראו את הקטע הבא וענו על השאלות
"שבילי הגבורה" – יצחק שדה (מייסד הפלמ"ח)
הגבורה אינה פסגה. היא דרך העפלה, דרך שאין בה קפיצות. גם בה, ככל דרך יש הסתעפויות עיתים ההסתעפות מוליכה למטה. דרך הגבורה הצרופה. היא זו המוליכה כל הזמן בכיוון אחד - אל ראש ההר. ננסה אפוא, להאיר לעצמנו את הדרך, כי יש בה סכנת ירידה וטעויות.
נקדים ונאמר: היסוד שבגבורה אינו האומץ, אלא הנכונות להקרבה עצמית. לאומץ שבגבורה יכול להגיע גם האיש המפחד, אם חזקה בו נכונות ההקרבה. הגבורה האמיתית מתגלה גם בחולין של יום יום. אנו רגילים לייחס את מושג הגבורה לצבאיות מסיבה מובנת: מהלוחם נדרשת הסכמה למפרע להקרבה מקסימלית, לקרבן חיים. אך אין זו הדרך היחידה. אפשר זו דרך המלך של הגבורה. אולם למעלה מוליכים אלפי שבילים. הגבורה היא קודם כל מידה מוסרית, הגבורה שהיא הקרבה, אינה אכזרית ביסודה היא אינה המתאכזרת, זו היא הצורה הנעלה ביותר של השרות. ביסודה היא אהבת הזולת.
שאלות לדיון לקטע הקריאה: "שבילי הגבורה"
- מהם מאפייני הגבורה הבאים לידי ביטוי בקטע?
- אילו ערכים ותכונות אנושיות באים לידי ביטוי בקטע?
- הסבירו כיצד באה לידי ביטוי הגבורה של סגן איתי?
- מה היו המניעים למעשה הגבורה של סגן איתי?
האם סגן איתי הוא גיבור בעל כורחו? הסבירו
מאפייני הגבורה
הגבורה היא דרך- אין שלב שבו ניתן לעצור ולומר "זהו, כבר הגעתי לגבורה". הגבורה היא לא מטרה, אלא דרך חיים. הגבורה מלווה את האדם הגיבור בכל החלטותיו.
2. יסוד הגבורה הוא הנכונות להקרבה עצמית- אדם גיבור תמיד יאלץ להקריב מהנוחיות או מהרצונות שלו- אם זה כדי לעזור לאחרים, ואם זה כחלק מכיבוש היצר.
3. הגבורה האמיתית מתגלה גם ביום-יום- אדם גיבור הוא כזה שכל חייו מתנהלים בגבורה, ולא רק רגעים מסויימים וגדולים. גם אדם שמעולם לא הציל אף אחד ולא ניצח בשום קרב יכול להיחשב כגיבור.
4. היפוך הגבורה הוא האנוכיות- אדם אנוכי הוא אדם שממוקד בעיקר בעצמו ובדחפים וברצונות שלו. אדם כזה לא ירגיש צורך לכבוש את עצמו, לא ירגיש צורך לעשות וויתורים או הקרבות למען אחרים, ולא ירגיש צורך אמיתי לתקן את עצמו.
קראו את המאמר על: סרן טל רבינוביץ' וענו
- אילו תחושות, מחשבות ותובנות מעורר בכם הקטע?
- מהו מעשה הגבורה המתואר בקטע?
- בחרו במשפט או בפרט מתוך הסיפור שריגש אתכם במיוחד.
סרן טל רבינוביץ' מהשריון: "אני לא חושב שעשיתי פה משהו מעל ומעבר. בעיניי זה דבר טריוויאלי"
"כשאנחנו מגיעים, הדבר הראשון שאני רואה זה חייל פצוע על הרצפה, לא זז, ואת המחבל שנמצא ממש מעליו לוקח לו את הנשק, ומתחיל לגרור אותו לתוך הבית. יש לי קשר עין עם המחבל לשבריר שנייה, כשאני עם הראש מחוץ לטנק, ואז הוא עוזב את החייל, לוקח את הנשק שלו - ורץ לתוך הבית"; כך מתאר סרן טל רבינוביץ', מפקד פלוגה בגדוד השריון 52 מחטיבה 401, את אחת התקריות מהלחימה בעזה, במהלכה סיכל ניסיון חטיפה של לוחם צה"ל. היום (שני) חלו בהענקת ציונים לשבח ל-55 חיילים וקצינים שהשתתפו במבצע "צוק איתן", שישה מהם נהרגו במהלך הקרבות.
רבינוביץ' יקבל את צל"ש אלוף פיקוד הדרום בשל תפקודו באירוע. "אני לא חושב שעשיתי פה משהו מעל ומעבר. היה אירוע, כמו שמצופה מכל קצין וחייל לחתור למשימה - בעיניי זה דבר טריוויאלי", אומר רבינוביץ'. "הייתי בצוות טנק, שזה מגיע להם בטוח לא פחות ממני."
בחלוף מעט יותר משבוע מאז נכנסו כוחות צה"ל לתוך רצועת עזה, שהה כוח הטנקים בפיקודו של סרן רבינוביץ' בחלקה הדרומי של שכונת ח'וזאעה. פלוגתו של קצין השריון צורפה לגדוד 101 של חטיבת הצנחנים, שלקח חלק בפעילות באזור זה יחד עם חטיבת גבעתי. באחד הימים, מתאר רבינוביץ', הוא שמע ברשת הקשר על שני מוקדי היתקלות, ועל פצועים לכוח צנחנים מפלוגת המסלול, ולכוח הנדסה שהיה באזור. רק לאחר שהגיע למקום, התברר לו כי בניגוד לדיווחי המפקדים - מפקד פלוגת המסלול ומפקד הגדוד - ישנם חייל וחמוש שנמצאים בקרבת הבית, שלא אותרו עד כה.
אז, נוסע רבינוביץ' מעט אחורה עם הטנק, ומתחיל לירות במקלע לפינות הבית, כדי שהחמוש לא ינסה לצאת מתוך המבנה. מפקד גדוד 101, סא"ל אבינועם אמונה, מגיע אל סף הכניסה לבית, ומחלץ את החייל. רק מאוחר יותר יתברר בתחקיר כי החייל שנהרג בהיתקלות הוא עמית יאורי, לוחם הנדסה בן 20 מירושלים. "אני מחפה עליהם כשהמג"ד נכנס לחלץ את החייל, והם מושכים אותו אחורה ומפנים אותו. אני מבין שהמחבל עדיין נמצא בתוך הבית, כי אין לו לאן לצאת, ואני מבקש שוב מהכוחות להתרחק, כי אני רוצה לירות פגז פנימה. אנחנו יורים, ואז המג"ד, יחד עם עוד כלבן מעוקץ נכנסים לתוך הבית, ומוצאים את המחבל ההרוג, מסתתר בתוך ארון". בתקרית נהרג לוחם נוסף, גיא בוילנד בן 21 מקיבוץ גינוסר, וכמה חיילים נוספים נפגעו.
לחימת הכוחות באזור ח'וזאעה ספגה ביקורת מארגוני זכויות אדם, שטענו כי האזור היה תחת מתקפה צבאית שהביאה להרס רבתי. צה"ל חוקר תקרית אחת מהאזור, בה לפי החשד ירו כוחות צה"ל במוחמד קדיח, ועשו שימוש בבני משפחתו כמגן אנושי. תמונות מאזור התקרית תיעדו בתים רבים שנהרסו, תשתיות שניזוקו, ומסגדים שלא נותרו על תילם. על כך אומר רבינוביץ' כי לכוחות היתה דילמה באילו בתים הם פוגעים ובאילו לא. "אני חושב שבדבר הזה פעלנו בצורה מוסרית. לא סתם כי בא לנו אז החלטנו להוריד בתים ולהזיז שכונות, אלא במרחבים שסרקנו, ובנקודות חשודות שקיבלנו מבחינה מודיעינית והיינו צריכים להסיר את החשש מצירי המנהרות", הוא אומר. "לא מחקנו את כל השכונה סתם כי בא לנו ומשעמם לנו. עשינו את זה בצורה מחושבת, וידענו גם מה המשמעות של זה: של בית שחשוד בציר מנהרה שם אולי נחשף טיפה או נפרק (את הבית), נצליח לזהות את הפיר."
גבורה/ רועי קליין
טובה היא רק כשמקורה הוא ישר
אתה טהור, אתה יודע
כי גבורת המלחמה
זכה היא רק כשמקורה הוא אור
אתה מאיר, אתה יודע
יושר זה לא רק איך לא לשקר
תמיד בין שתי נקודות מחבר
הוא פנימי ואמיתי
והוא מקור של רחמים
וחסד אין סופי
אם יש בך חסד
אתה תהיה גיבור
בחיים יש מצבים
שאת הנפש מוסרים לה
אין זמן ואין גבול
אתה הרי יודע
הגבורה הטהורה
היא גבורת המלחמה הזו
מי כמוך יודע
שיושר זה לא רק איך לא לשקר
תמיד בין שתי נקודות מחבר
הוא פנימי ואמיתי
הוא מקור של רחמים
הוא חסד אין סופי
אם יש בך חסד
אתה תהיה גיבור
יושר זה לא רק איך לא לשקר...
מהם הערכים שבאים לידי ביטוי בשיר?
"אני לא גיבור, עשיתי מה שצריך לעשות"
"אני לא מרגיש שאני גיבור. עשיתי את מה שהייתי צריך לעשות. פעם, ביום הכיפורים ובששת הימים, אנשים עשו מעשי גבורה. כשהגדירו אותי חלק מזה, שייכו אותי לאוכלוסייה ספציפית. זה גדול עלי". כך אמר אתמול סגן בנימין מאמו, בן 22 מנווה דניאל, שיקבל היום צל"ש מטעם מפקד פיקוד הדרום.
סגן מאמו שימש במהלך מבצע צוק איתן מפקד מחלקה בגדוד 52 בחטיבה 401 של השריון. את הצל"ש הוא יקבל על שני אירועים מרכזיים. הראשון הוא דריסתם של שני מחבלים במהלך המבצע, בעת שהכוח שלו היה באזור רפיח. "מפקד רימון עלה מולי בקשר ואמר שבין הכוחות שלנו יצאו שני מחבלים ושאגיע זריז. נסענו לשם מהר. המחבלים היו בינינו לבין הכוח השני ולכן לא יכולנו לירות עליהם בהתאם לתרגולת. כל תרגולת מותאמת למצב, אבל לפעמים צריך להתאים את המצב למה שקורה בשטח".
בצעד שנחשב לחריג, החליט סגן מאמו לדרוס את שני המחבלים כדי לא לפגוע בטעות בכוחותינו. כשהוא עם ראש מחוץ לטנק, כפי שמצופה ממפקד, הורה לחייליו לנסוע קדימה ולדרוס את המחבלים, ולנסוע מייד שוב אחורה. לאחר מכן, זרק רימון כדי לוודא שהמחבלים נוטרלו. "עשיתי מה שהייתי צריך. זה נחשב לאירוע חריג כי לא בכל יום דורסים מחבלים, אבל הצוות פעל נכון".
באירוע נוסף שזיכה את סגן מאמו בצל"ש, קיבל הקצין החלטה לטפל בטנק שנפגע מבלי להמתין לחימוש תוך כדי ירי כדי לא לעכב את ההתקפה. "הטנק של הסמל שלי נתקע באופן רציני, נפל לבור, ממש לפני תחילת התקיפה בחירבת אחזעה. התלבטנו אם לקרוא לחימוש, אבל החלטנו שלא לעכב את ההתקפה", אמר מבלי להזכיר שאת ההחלטה הוא בעצמו קיבל, "לקח לנו כמעט שלוש שעות לטפל בטנק. מסביב היו יריות, נפלו פצמ"רים. זה היה מלחיץ, כל הכוח פרק מהטנק ופרסנו סביב הטנקים. היו הרבה פיצוצים מסביב. רק אחרי יותר משעתיים וחצי הצלחנו לחלץ את הטנק".
סגן מאמו התפלא שהוחלט לתת לו צל"ש. "כל מה שעשינו היה טריוויאלי", אמר, "בהתחלה לא הבנתי מה זה לקבל צל"ש. אמרתי שזה נחמד, בכלל לא התקשרתי להורים שלי. הם שמעו על זה מהתקשורת. עכשיו אני מבין שזה אירוע רציני. הרבה מאוד אנשים מפרגנים לי. מבחינתי, אם להורים יש נחת מזה אז זה שווה את זה".