חיילות מחוזות ת"א וירושלים היקרות!
אנחנו, רכזות חימ"ש גאות להציג לכן את ניוזלטר חודש דצמבר!
כבר קרררררר
אז מה אם חורף בישראל קורה בכלל ליומיים פעם בחודש.
ונעבור לענייננו- מלא דברים היו לנו החודש; הייתן בגדנ"עות, טיולים שנתיים, אירועי שיא במסגרות וכמובן הכניסה של החיילות החדשות!
זה קצת מוזר התקופה הזאת- פתאום מרגישים את הזמן שעבר ויש חלוקה של 'ותיקות' ו'חדשות' , יש חפיפה במסגרות, דינמיקות חדשות... הסביבה קצת משתנה לנו.
אני רואה את התקופה הזאת כהזדמנות מטורפת, לכן הותיקות שעוזבות בסוף פברואר - להתחיל לעצב ביחד עם מי שבאה עכשיו את התפקיד שלה. לחנוך אותה ולתת לה כלים שמתוך הניסיון שלכן רק אתן יכולות לתת.
ולכן החדשות - להכיר את השותפות עבודה שלכן לכמה חודשים הקרובים. לספוג ולקלוט את השטח, ומתוך זה להתחיל לחשוב ולבחור לעצב את התפקיד שלכן.
אחרי הכל - זה הכל מה שאתן תבחרו לעשות ממנו.
נובי גוד - כי הסילבסטר זה פאסה!
לחגיגות השנה האזרחית החדשה שמור מקום מיוחד בקרב ציבור העולים ממדינות חבר העמים לשעבר. בימים האפלים ההם בהם דיכא המשטר הקומוניסטי את אזרחיו, היה היום הזה מהימים הבודדים בו הם התנתקו לשעה קלה מהמטענים האידאולוגיים המדכאים ומהאיסורים הרבים שנכפו עליהם, ופשוט חגגו.
החג הזה, שברוסיה קוראים לו בכלל "נובי גוד" (בתרגום חופשי - השנה החדשה) ולא "סילבסטר", חצה את כל הדתות, הזרמים, העדות והמעמדות באוכלוסייה הסובייטית. שם הוא נחשב לחג לאומי אמיתי, גם אם לא נחשב לכזה באופן רשמי, ולכן, אין פלא, שגם היהודים שעלו ארצה ממדינות חבר העמים לא ויתרו עליו גם כאן, רק משום שהפכו לישראלים.
"אני זוכרת שבתחילת שנות ה-90, כשרק הגענו לארץ, נאלצתי שוב ושוב להסביר לשכנים שלי בבניין שאנחנו לא נוצרים, ושהחג הזה לא קשור בכלל לדת", אומרת אירנה (50) מנתניה. "גם בעלי, יוצא צפון אפריקה, לא הבין על מה המהומה. הוא לא התנגד שאחגוג את 'נובי גוד' עם החברים, אבל כל שנה ב-31 בדצמבר, היה מחפש תירוץ לא להיות בבית. עברו כמה שנים טובות עד שהוא סוף סוף התחיל להצטרף לחגיגות. היום, כעבור 15 שנה, הוא עצמו כבר מחכה בקוצר רוח לחודש דצמבר, רץ לקנות מתנות לילדים ומקשט איתם את העץ".
בערב החג מתכנסת המשפחה לארוחה חגיגית - אוכלים מדברים וצופים בתכניות וסרטים המשודרים בכל שנה בערב החג ובחצות הלילה מרימים כוסית שמפניה לכבוד השנה החדשה.
לפי האגדה, דֶד מוֹרוֹז ("סבא כפור").מגיע לבתים על גבי טרויקה (כרכרה רתומה לשלושה סוסים) ומתגנב בחשאי, כשכל בני הבית ישנים, ומניח מתנות לכולם (ובייחוד לילדים) למרגלות עץ האשוח. דֶד מוֹרוֹז לובש מעיל פרווה ארוך, כובע פרווה מעוגל ומגפיים גבוהים ואוחז בידו מטה קסמים.
ההבדל המשמעותי ביותר בין דֶד מוֹרוֹז וסנטה קלאוס הוא, ש"סבא כפור" הרוסי לא עושה את העבודה לבדו, אלא נעזר בנכדתו, סְנֶגוּרוֹצְ'קָה (בתולת השלג. סְנֶג ברוסית, שלג. יש המכנים אותה שלגנית), גם היא דמות מאגדות-עם רוסיות. לפי אחת האגדות, סְנֶגוּרוֹצְ'קָה היא בתם של האביב והכפור, הנמשכת לחברת בני-אדם. היא אינה יודעת לאהוב, כי ליבה קפוא. אמה מרחמת עליה ומעניקה לה את היכולת לאהוב, אך אז ליבה מתחמם והיא נמסה. לפי אגדה אחרת, זוג זקנים ערירי בונה ילדת שלג ומפיח רוח חיים באפה.
!S Novim Godom