המושבה זיכרון יעקב

מאת : שיר בן לולו , עומר פליישר ,ספיר רחנייב , ט'6 .

מבוא

במסגרת עבודת החקר בהיסטוריה בנושא סיפורה של מושבה ראשונה בחרנו לחקור את המושבה זיכרון יעקב.

בחרנו במושבה זו מכיוון שרצינו להעמיק את הידע שלנו בהיסטוריה של המושבה, לאיזו מטרה שאפו מייסדי המושבה וכיצד השיגו אותה, כמו כן, התעניינו גם לגלות מה סיפורו של כל מקום הנמצא במושבה.

לפני שנתחיל ללמוד על זכרון יעקב, רקע מקדים על המושבה.

זיכרון-יעקב הייתה מושבה, וכיום היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל. המושבה נוסדה בשישה בדצמבר 1882, בידי עולים מרומניה – חברי תנועת "חובבי ציון". זו הייתה המושבה השלישית שהקימו אנשי העלייה הראשונה. בהתחלה נקראה המושבה "זמרין" (חליל בערבית), כשמו של כפר האריסים הערבי זמארין ששכן במקום קודם שרכשו העולים את האדמות. בשנת 1882, נקלעה המושבה לקשיים רבים. התושבים פנו לנדיב הידוע, הברון רוטשילד, והוא הסכים לפרוש את חסותו על המושבה. הברון רוטשילד נתן למקום את השם "זיכרון-יעקב" – על שם אביו ג'יימס (יעקב) מאיר רוטשילד. השם החדש הוענק למושבה בעת שהברון חנך את בית הכנסת שבנה במרכזה.

Big image
זיכרון יעקב 1913 Zichron Yaakov

מי היו מייסדי המושבה? מה הייתה שאיפתם?

מייסדיה של זיכרון יעקב היו אנשי "חובבי ציון" מרומניה.

כמה ממייסדיה היו : טטיס, איריס, דניה ודוניה. בעזרת הקונסול הצרפתי בחיפה רכשו המתיישבים את אדמות הכפר הערבי זמארין.

מייסדיה של זיכרון יעקב שאפו להקים לעצמם מושבה גדולה ומפותחת שיש בה הכל , למשל: שיהיו בה תנאי מחייה ראויים , מקומות תיירות , מקומות תעסוקה לתושבים , מגורים תקינים וכד'.

אך בגלל חוסר הידע בחקלאות, תנאי המגורים הקשים והמחסור באמצעים חומריים הביאו את התושבים לסף רעב. בעקבות פנייתם הנואשת לעזרה קיבל "הנדיב הידוע", הברון רוטשילד, את המושבה תחת חסותו, ומאז היא נקראה על שם אביו יעקב ג'יימס, זיכרון יעקב. כמו כל המושבות שבהם רוטשילד היה אחראי גם זיכרון יעקב התנהלה בכפוף למערכת פקידים,

שפיקחו על העבודה במושבה ועל מהלך חייה, והם גם שילמו את שכרם של המתיישבים, שהפכו לשכירים. לצורך ביסוסה הכלכלי של המושבה פיתח בה הברון את ענף הגפנים והקים בה יקב , אשר פעיל עד היום.

לאחר מספר שנים של עזרת הברון רוטשילד הפכה זיכרון יעקב ממושבה שהייתה בבעיות כלכליות למושבה גדולה ויפה אשר כל שאיפותיה התממשו. כיום היא אחת המושבות הגדולות והיפות בישראל.

רקע היסטורי - זיכרון יעקב

סיפורה של המושבה

דצמבר 1882 חנוכה תרמ"ג – קבוצת חלוצים, רובם יוצאי רומניה. עולה לזכרון יעקב ומתיישבת בגבעת זמארין. קשים כלכליים ומחלות גורמים לעזיבת חלק מהמתיישבים.

1885-1883 – הברון רוטשילד לוקח תחת חסותו את המושבה. כל איכר מקבל מענק ומתחיל לתכנון את הישוב והחקלאות במושבה.

מהנדס גרמני בשם הר שטוקלר מציע תכנית להעברת מרכז הישוב אל הגבעה המערבית. התכנית מאושרת על ידי אליהו שייד, פקידו של הברון. במקביל מוקם מפעל המים בגבעה המערבית, הכולל שיפוץ הבאר, הקמת מוביל מים, משאבה וגולת הכותרת "בריכת בנימין" עם מספר סבילים (ברזיות) לרווחת התושבים.

1895-1892 – בזכרון יעקב מוקם יקב ובטנטורה הסמוכה נבנה בית חרושת לבקבוקים עבור היקב, סמוך לחנוכת היקב פוגעת בגפנים כנימת הפילוקסרה ומקימים משתלות לשתילים מורכבים על כנות אמריקאיות עמידות לפילוקסרה.

1906-1900 ניהול המושבה נמסר ליק"א, למרות מצבה הקשה, רבה חשיבותה של זכרון יעקב להתיישבות בארץ. ב – 1903 נערך בה כינוס מתיישבים ארצי, ביוזמת אוסישקין נוסדת הסתדרות המורים. ארוע נוסף שחשיבותו רבה - נוסדת אגודת הכורמים והיא לוקחת על עצמה את ניהול היקב.

1918-1914 בפרוץ מלחמת העולם הראשונה מגויסים בני המושבה לצבא התורכי. בזכרון יעקב מתארגנת מחתרת ניל"י בראשות משפחת אהרונסון. אהרון אהרונסון בוטנאי ידוע ומגלה "אם החיטה", נהרג ב – 1919 בתאונת מטוס. אחותו שרה נאסרת, וכדי למנוע מן התורכים המשך עינוייה ומחשש הסגרת משפחתה וחבריה, מתאבדת בביתה ביירית אקדח.

1912 - עלייה ראשונה לזכרון יעקב של עולי תימן. משפחת לנגה מצטרפת לאוכלוסית זכרון.

1948-1920 לאחר המלחמה וכניסת הבריטים חלה התאוששות במושבה, נעשו נסיונות לגדל בנוסף לגפנים גם טבק,זיתים , פרחים להפקת בשמים ועוד.

1934 חשמל מגיע למושבה

1935 מספר תושבי המושבה מגיע ל – 1650 איש.

1952-1948 עם קום המדינה נוספים למושבה עולים והם משוכנים בשולי המושבה במבנים עזובים של הצבא הבריטי ובמעברות .

1951 זכרון יעקב מונה כ – 4200 נפש.

1965-1952 הבניה מתרחבת ונוסדות השכונות הדרומיות, ענף הקיט מתפתח. מדרום למושבה מוקמת ב- 1954 אחוזת הקבר של הברון דה רוטשילד ונטמנות בה עצמותיו ועצמות רעייתו, סביב הקבר מוקם גן מפואר "רמת הנדיב" המושך אליו תיירים ונופשים.

1965-1998 – נמשכים הבניה והפיתוח בעיקר על הרכס המערבי, מוקמות שכונות חדשות: גבעת עדן ונווה הברון. זכרון יעקב מתבססת כעיירת תיירות מפותחת לאזור חוף הכרמל. רשתות המלונאות רדיסון מוריה והרטן מקימות בתי מלונות מפוארים ומשרד התיירות משקיע משאבים רבים בקידום התיירות ובפיתוח התשתית התיירותית במרכז המושבה (דרך היין). איכות החיים הגבוהה ורמת השרותים הקהילתיים מביאים לביקוש הולך וגובר למגורים במקום.

1998-2006 – מתפתחות השכונות החדשות, דרך היין הופכת להיות מותג מבוקש ופרוייקטים חדשים הולכים ומוקמים: פארק היין, גבעת זמארין ומתחם אחוזת לנגה.

כיום מונה הישוב כ - 20000 איש.

קטעי מקור בתחומי חיים שונים

מקומות מומלצים לביקור בזיכרון יעקב

Big image

סיכום העבודה

עבודת החקר בהיסטוריה לימדה אותנו ידע רב וחדש שאת רובו לא זכינו לדעת בעבר על המושבה זיכרון יעקב.

במהלך העבודה גילינו התעניינות רבה בנושא מכיוון שזהו נושא שמדבר על העלייה הראשונה בה עלו אנשים ממקומות שונים בעולם במטרה להקים מושבות ועל מנת לפתח את ארץ ישראל לדורות הבאים כדי שתהיה ארץ מלאה בכל טוב.

במהלך העבודה למדנו מספר דברים:

ראשית , למדנו את הרקע ההיסטורי להקמת המושבה ואת שאיפותיהם של מייסדיה.

שנית , גילינו במקורות שמצאנו מספרים על תחומי החיים ואורח חייהם של היושבים במושבה ועל סיפוריה הרבים.

בנוסף לכך , למדנו שגם עבודה שהיא לא על נושא עיקרי שמדברים עליו במהלך היומיום יש חשיבות רבה בעבור היושבים שחיו באותה תקופה במושבה וגם בעבורנו , וכמו כן אנו מקבלים מכך מידע רב על השנים עברו במושבה. לסיום , עבודה זו , אשר עוסקת בסיפורם של מושבות ראשונות בעלייה הראשונה , הרחיבה את הידע הכללי שלנו בנושא זה ובנושא של מושבות ובעיקר גרמה לנו התעניינות וסקרנות רבה בנושא.

ביבליוגרפיה

1.אריאל אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל , מאת: ד"ר זאב וילנאי , הוצאת: עם עובד - תרבות וחינוך , 1977 תשל"ז.

2.קלסר מקורות מהספרייה.

3.לכו ונלכה סיורים במושבות העליה הראשונה , מאת: רן אהרנסון , הוצאת: יד בן צבי - ירושלים , 2004 תשס"ד ,2005 תשס"ה.

4.סיפורי המושבות , מאת: זאב ענר , הוצאת: משרד הביטחון ,1996.

5.הערך זיכרון יעקב , ויקיפדיה. (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91)

6.אתר של מועצה מקומית זיכרון יעקב. (http://www.zy1882.co.il/index.asp?id=13)

משוב קבוצתי

בהתחלה כשקיבלנו על עצמנו אחריות לעשות עבודת חקר בהיסטוריה על סיפורם של מושבות ראשונות בעלייה הראשונה בחרנו במושבה זיכרון יעקב.

במהלך חופשת הפסח הגענו לספריית בית הספר במשך כמה ימים.

כשהגענו התחלנו לחפש מקורות על מנת להתחיל בכתיבת העבודה אך לא מצאנו מידע רב על זיכרון יעקב.

היו רגעים במהלך העבודה שבהם היינו מיואשות ו"הרמנו ידיים" ורצינו להחליף מושבה , אך לא נשברנו ולקחנו את עצמנו בידיים כדי להפיק מן הידע המועט שיש לנו על המושבה "עבודה של מאה" אז שינסנו מותניים והתחלנו להיעזר בכל הבא ליד כולל הספרנים ומורתנו שעזרו לנו בשמחה רבה.

כשראינו שאנו מתקרבות לאט לאט לסיום העבודה הדבר הראשון שהרגשנו היה אושר וסיפוק ממה שהפקנו בתהליך העבודה למרות שתמיד רצינו להיכנע.

לסיום , נהנינו להכין את העבודה.