חלוציות 2000
דבורה עומר, שכתבה את ההיסטוריה מחדש!
קצת על דבורה עומר
היא נולדה בקיבוץ מעוז חיים.
בהיותה כבת 11 אמה נפטרה באמוני ירי של ההגנה.
מכיוון שבאותה התקופה היה אסור לספר על אמוני הירי לבריטים (ששלטו באותה התקופה) הומצא הסיפור שאמה התאבדה (בעקבות סיפור זה דבורה עומר כתבה את הספר "פגיעה ישירה").
את הסיפור האמתי על מוות אמה, שמעה רק בבגרותה.
היא למדה בסמינר אורנים ועבדה כמורה, במקביל- החלה דבורה לפרסם בעיתון "דבר לילדים" את הספר שלה: "דפי תמר" שיצא לאור ב- 1959,.
רבים מספריה של עומר הם ביוגרפיות המותאמות ברמת הכתיבה שלהם לבני נוער ועוסקות בדמויות מתולדות הציונות והיישוב העברי ובתקופות היסטוריות שהיו בארץ.
היא החלה בכך בשני ספרים שפרסמו בשנה 1967: "בכור לבית אב"י"- על איתמר בן אב"י ו"שרה גיבורה ניל"י"-אודות שרה אהרונסון והמחתרת ניל"י.
ביוגרפיות אלה נכתבו בצורה קלה וידידותית ומקרבים את הקוראים אל גיבורים אשר מסופר עליהם.
ולעומת זאת כתבה עומר גם ספרים אחרים שעסקים בבעיות התבגרות של ילדים ובני נוער.
בנוסף לכל אילו, דבורה עומר זכתה להמון פרסים ותעודות הוכרה, למשל בשנת 2006 זכתה בפרס ישראל.
דבורה נפטרה ב- 2 למאי 2013 בהיותה כבת 80, אחרי שכתבה 90 ספרים ואפילו יותר .
אך למרות שהיא נפטרה היא תמיד איתנו, גם בלב- וגם בספרים שלה.
אחד מהספרים אם לא ה...
בספר זה מסופר על ילדה שנולדה עם שיתוק מוחין, הוא מספר על כל הקשיים והמכשולים שעוברים עלייה.
בספר, הילדה רוצה לעשות דברים כמו כל שאר הבנות- כמו לרקוד, לרוץ ואפילו ללכת!
אך בגלל המוגבלויות שלה, היא לא יכולה לעשות זאת.
מאז שהיא הייתה קטנה היא הייתה חכמה למדי, אך כשמכניסים אותה ללחץ כל שהוא או שיש משהו חדש שהיא לא יודעת עליו, היא מתחילה לרעוד ולעשות עיוותי פנים.
גם כשיש לידה המון אנשים והיא מרגישה נחותה או חסרת ערך, היא יותר ויותר מתרחקת מכולם.
בעצם דבורה עומר מנסה להגיד לנו דרך הספר הזה שצריך לקבל כל בן- אדם כפי שהוא, גם אם הוא לא יפה במיוחד, אם הוא לא חכם ועוד...
היא מראה צד שמעולם אנחנו, הקוראים לא ראינו!
לכן, אני ממליצה בחום לקרוא את הספר: "אני אתגבר" של דבורה עומר!
קצת על סוף שנותייה
בשנת- 2013, זמן קצר לפני מותה- דבורה זכתה בפרס אקו"ם, על מפעל חיים.
אך בשנים האחרונות לחייה, דבורה החליטה להיחשף כמה שפחות עקב מצבה הבריאותי.כאשר היא נפטרה, היא השאירה מאחוריה: בעל, שלושה ילדים, נכדים
וכמובן את כל ישראל אשר אהבו אותה עד מאוד...
אז למה לדעתי דבורה עומר עונה על ההגדרה של חלוציות?
היא נוגעת בכל מני מצבים חברתיים, סיטואציות חברתיות, של בני נוער ודרכי ההתמודדות שלהם עם הבעיות השונות- וזה למעשה כמו תרופה לנוער במצוקה חברתית ואישית.
על ידי סיפורים אילו אנו נחשפים לצד האחר של החלש, לומדים להעריך בן- אדם כפי שהוא ולא מסתכלים על החיצוניות שלו, זאת אומרת ש"לא מסתכלים על הקנקן אלא מה שיש בתוכו".
היא עסקה בספרייה בבעיות שלא היה זמן לדבר עליהם, או שלא היה מספיק אומץ בכדי לדבר עליהם בצורה חופשית...
דוגמא לספר שכזה הוא "אני אתגבר" שכמו שכבר כתבתי, עוסק בבעיה חברתית שלא תמיד נעים לעסוק בה.
בנוסף על ידי כתיבתה הסוחפת, העבירה עומר "שיעור סמוי" על ההיסטוריה הציונית.
ניתן ללמוד מספרייה על העבר של מדינת ישראל, על מנהיגיה שבנו ודחפו את נושא ורעיון הציונות ואת מדינת ישראל.
לסיכום-
בעזרת ספרייה היא חשפה בצורה מעניינת, סוחפת ומרתקת את בני הנוער לנושאים החשובים- שלא נהגו לדבר עליהם עד שעומר כתבה עליהם.
היא חשפה אותם לבעיות שלא תמיד נעים ונוח לדבר עליהם ונתנה פתרונות יצירתיים, והכל נעשה תוך כדי לימוד על העבר.
לדעתי דבורה עומר היא לא רק חלוצה היא גם מורה לחיים!
ולא רק אני חושבת כך אלא כולם חושבים כך!
הנה ההוכחה לכך: "דבורה עומר זכתה בפרסים רבים על פועלה בתחום ספרות הילדים והנוער.
בשנת 2006 הוענק לה פרס ישראל על תרומתה לתרבות הישראלית.
בנימוקי השופטים נכתב כי "עומר הצליחה להפוך את העבר הישראלי-ציוני למסכת חיה של דמויות מופת ואירועים מסעירים, שיחד בנו את המפעל הציוני האדיר".
(מתוך ויקיפדיה)
מה הייתי אומרת לך אם היית איתנו היום?
הייתי רוצה להגיד לך שאת ראויה לכל הפרסים שקיבלת במשך שנותייך, ושאת ראויה אפילו ליותר.
הייתי אומרת לך שהספרים שלך הם כל כך יפים ואיכותיים שהתוכן שבהם הוא כל כך יפה ואמיתי והוא מעניין ומסקרן עד שאתה/ את לא רוצה להפסיק לקרוא!
וכמובן, שהייתי אומרת לך תודה!
תודה!
תודה לך על הסיפורים הכל כך מרתקים האילו שחשפו אותי ואת כולם לעולם חדש שאף אחד לא הכיר- העולם של השונה.
תודה שהראת לעולם את כישרון הכתיבה שלך ותודה לך שבזכות הכישרון הזה שינית כל בן- אדם שקרא את הספר שלך והבין שהוא לא היה בסדר בנושא מסוים.
תודה לך על כך שאת מראה מצבים שיכולים להיות אמתיים וזה מה שנותן לנוער שקורא את הספר להזדהות עם הגיבור/ גיבורה בסיפור.
תודה ענקית על כך שהראת שאת בן- אדם שמרוצה ממה שיש לו, כי גם דרך הספרים שלך את הראת שגם אם יש איזו תסבוכת או צרה- יש מיקרים שהם יותר חמורים, וצריך להגיד תודה לכך שאנחנו בריאים ושלמים.
תודה לך על כך שאת הערת את תשומת לבי לנושאים של "האחר הוא אני" ו- "אל תסתכל בקנקן אלא מה שיש בתוכו" כי לפי דעתי אילו הנושאים החשובים ביותר בלהיות בן- אדם מתורבת וטוב.
תודה לך שהראת מה זאת אומרת להיות אדם שאכפת לו מארצו ומדינתו.
תודה לך על הספרים אשר מספרים על העבר הציוני והעבר של מדינת ישראל, עכשיו אני יודעת יותר על המייסדים של הרעיון של הציונות בישראל ואיך הגענו לשפה שיש לנו היום.
וכמובן, תודה הכי כנה ואמיתית מכל עם ישראל על כך שאת פשוט היית את!
ראיון לאחר מותה של דבורה עומר
רוני פלג