כשנכנס יוני מרבין בשמחה...
עוד מעט קט, וסוף השנה כבר כאן...
שוב נסגור מעגל, "נסיים את החומר", נבלה ימים ארוכים בישיבות ציונים, נדאג ונתלבט לגבי כל תלמיד ותלמידה, נכתוב תעודות ונתרגש במסיבות הסיום.
שוב נפרד מהילדים שהיוו חלק משמעותי כל כך מהיום-יום שלנו, ונסתיר דמעה כאשר נלווה אותם לקראת השלב הבא בחייהם:
- המעבר לחטיבת הביניים
- המעבר לחטיבה העליונה
- עזיבת בית הספר והגיוס לצבא
המורים המגישים לבחינת הבגרות יכתבו עוד מתכונת אחת ודי, יבדקו עוד שני מועדים אחרונים, ויכססו ציפורניים לקראת מועד הבחינה.
שוב נחשף, בעצב, לטרוניות על "החופשות הבלתי נגמרות של המורים" ועלותם הגבוהה של בילויי הקיץ עם הילדים.
שוב נצא להשתלמויות, נאוורר את מערכי השיעור שלנו, נגוון את דרכי ההוראה לשנה הבאה, ונחליט שהפעם, בשנה החדשה, לא נגרור את בדיקת הבחינות המתישה ונחזיר את כולן בתוך שבוע.
וננוח,
נתרענן,
נצבור כוחות ונמלא את המצברים,
נזכר בכל הסיבות הנכונות בגינן בחרו במקצוע הנפלא שלנו –
הערכים שרצינו להעביר לתלמידינו,
הסקרנות לעבר שרצינו לעורר בהם,
פיתוח האישיות שרצינו להיות שותפים לה,
נביט אחורה לתשע"ז ונדע שעשינו עבודה חשובה וטובה השנה,
ונזכור שגם אם יש חלק בציבור שאינו יודע להגיד תודה,
היא מגיעה לנו! ובגדול!!!
תודה על העבודה הקשה, על ההשקעה האין סופית בילדים, גם מעבר לשעות הלימודים, גם בחופשות ובחגים,
תודה על הדאגה לתלמידים, על שהיינו שם כאשר הם הגיעו לבית הספר עם 'פרצוף חמוץ', על שידענו להגיד מילה טובה, לעודד, להעניק תשומת לב.
תודה על החיפוש המתמיד אחר עוד אמצעי הוראה מרתק, אחרי עוד דרך להגיע אליהם,
תודה על שבחרתם להיות מורים, ובמיוחד – מורים להיסטוריה
תודה לכם!
וכמובן - תודה למדריכים הנפלאים שלכם, העושים לילות כימים כדי לענות, לסייע, להנחות ולהדריך.
הרבה הנאה מהחופשה הבאה עלינו לטובה
ובהצלחה בבחינות.
ד"ר אורנה כץ אתר
מפמ"ר היסטוריה