כיפת ברזל- המצאה ישראלית

מגישות: לירון מנשה ואודם שמאי ח'2:)

קצת על כיפת ברזל...

כיפת ברזל היא מערכת הגנה אקטיבית ניידת ליירוט רקטות קצרות-טווח ומטוסים ללא טייס שפותחה ומיוצרת בישראל. המערכת פותחה ומיוצרת על ידי חברת רפאל - מערכות לחימה מתקדמות. חברת אלתא מייצרת את המכ"ם, וחברת mPrest פיתחה את מערכת השליטה והבקרה.‏‏

נו ו..?

חברת "רפאל" הציגה את המערכת כפתרון יעיל נגד רקטות קצרות טווח ופגזי 155 מ"מ, הפועל ביום ובלילה, בכל תנאי מזג אוויר, ומסוגל להתמודד עם מספר רב של איומים בו זמנית, וכן כמערכת נ"מ המסוגלת ליירט מטוסים וכלי טיס בלתי מאוישים הטסים עד גובה של 10 ק"מ.‏ סוללה אחת אמורה להגן על שטח של עד 150 קמ"ר.‏
Big image

רגע, איך זה עובד?

מהמעט שנחשף על המערכת עד כה, ידוע כי המערכת מורכבת ממכ"ם חיפוש והנחיה, מרכז בקרה וטילי יירוט. מכ"ם המערכת מזהה שיגור של רקטה ומעביר מידע על מסלול מעופה למערכת השליטה והבקרה וזו מחשבת לפי מידע זה את מקום הפגיעה הצפוי. אם מיקום זה מצדיק יירוט, משוגרים שני טילי יירוט כנגד הרקטה. הראש הקרבי של טיל היירוט מתפוצץ בסמוך לרקטה, באמצעות מרעום קרבה, קודם שהגיעה אל המטרה ובמקום שבו לא צפוי נזק לצד המיירט. המערכת יודעת לתת מענה לרקטות בעלות טווח מינימלי של 4-4.5 קילומטר, ועד לטווח מקסימלי של 70 קילומטר.

המכ"ם מזהה שיגור ומעביר מידע על מסלול מעוף הרקטה

נו אבל מה זה שווה?

בשנת ההפעלה הראשונה של המערכת עמדו אחוזי ההצלחה שלה ביירוט מטרותיה על 75 אחוז.‏בסוף 2012, במהלך מבצע עמוד ענן, עלו אחוזי ההצלחה ל-84. מערכת כיפת ברזל הצליחה לצמצם את אחוז פגיעת הרקטות בשטחים בנויים ל-4% אחוז בלבד מכמות הרקטות שנורתה, זאת לעומת 25% אחוזי פגיעה בשטחים בנויים במהלך מלחמת לבנון השנייה (טרם פיתוחה של כיפת ברזל). במבצע צוק איתן אחוזי הצלחתה היו מעל 90%.

כך פועלת כיפת ברזל - Iron Dome

הפולמוס סביב פיתוח המערכת

ההחלטה על בחירת מערכת כיפת ברזל של "רפאל" כפתרון להגנה מפני רקטות, שהתקבלה בתחילת 2007 על ידי ועדת מומחים של משרד הביטחון שמצאה אותה כיעילה ביותר מבין כל האלטרנטיבות שהוצעו, נתקלה בהתנגדות נמרצת מבכירים בצה"ל, כולל הרמטכ"ל לשעבר דני חלוץ שטען שהיא לא מעשית, ומפקד חיל האוויר עידו נחושתן שסבר כי היא תסכן את מטוסי החיל. כמו כן התנגדה למערכת עמותת "מגן לעורף", שהחל משנת 2000 עמלה על פיתוח מערכת ההגנה באמצעות לייזר "נאוטילוס". על אף ההתנגדות, פעל שר הביטחון לשעבר, עמיר פרץ לקידומה של מערכת כיפת ברזל והביא אותה לאישור ראש הממשלה. האחרון אישר את הבחירה אך הצהיר כי אינו מתכוון למצוא מימון לפרויקט.‏

ומי יממן את כל זה?

המימון לפיתוח הראשוני של מערכת כיפת ברזל סופק על ידי ממשלת ישראל בהיקף 800 מיליון ש"ח. מימון זה אפשר את השלמת הפיתוח והצטיידות בשתי הסוללות הראשונות.

לאחר סיום פיתוח המערכת התברר כי צה"ל איננו מוכן להקציב לה מימון ומעדיף להקציב את המימון שברשותו למערכות התקפיות. כתוצאה מכך, המימון לשמונה סוללות כיפת ברזל נוספות, כמו גם לאספקת טילי היירוט, ניתן כיום על ידי ארצות הברית, ומסתכם בסכום של כ-900 מיליון דולר שהתחייב הקונגרס האמריקאי והנשיא ברק אובמה להעביר לפיתוח המערכת, בפריסה לכמה שנים.‏

עלות סוללה אחת של כיפת ברזל: 50 מליון דולר
עלות טיל אחד: 50 אלף דולר