עשר המכות
צליל נקש, רוני נפתלי, חן כהן
ציטוטים מן ההגדה \ספר התנך
בני ישראל התרבו והולידו הרבה ילדים ונהיו לעם גדול ועצום.
בנוסף לציטוט זה, נמצא ציטוט זהה בפרק' א' פסוק י'- " הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ".
פרעה פחד שבני ישראל יתחברו עם עמים וילחמו במצרים.
פרק א' פסוק כב'- "ויצו פרעה לכל עמו לאמור כל הבן הילוד היאורה תשליכהו וכל הבת תחיון".
את הבנים יטביעו ביאור, והבנות יחיו.
עשר המכות בליל הסדר אצל משפחתי
מכה עשירית- בכורות
בחירת 2 מכות
א. המכה נמצאת בשמות ח' פסוק י'ב.
ב. המכה פגעה בבעלי החיים ובבני האדם, ובכל עפר הארץ.
המצרים והבהמות התמלאו כינים עוקצניות, מציקות ומגרדות.
"וַתְּהִי הַכִּנָּה בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה כָּל עֲפַר הָאָרֶץ הָיָה כִּינִּים בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם"
ג. המכה מגיעה ללא התראה
ד. בני ישראל לא נפגעו מן המכה.
ה. ה' מחזק את לב פרעה והוא לא משחרר את בני ישראל.
ו. מי שאינו מקשיב לאזהרה ראשונה ושנייה, אינו ראוי שיזהירו אותו בפעם השלישית, וכך, מגיעה מכת כינים בלי התראה. החרטומים מבינים שיד ה' מעורבת במכות אלה (אצבע ה') אך פרעה עדיין לא נכנע.
מכה שנייה שבחרנו- ערוב.
א. מופיעה בפרק ח' פסוק י'ז.
ב. לאחר מכת הכינים שוב הגיע משה אל פרעה וביקש לשחרר את עם ישראל פרעה סרב ואז הגיע מכת הערוב שפגעה בבתים באדמה בשדות וביבולים.
ג. לפני המכה הייתה התראה: "כי אִם אֵינְךָ מְשַׁלֵּחַ אֶת עַמִּי הִנְנִי מַשְׁלִיחַ בְּךָ וּבַעֲבָדֶיךָ וּבְעַמְּךָ וּבְבָתֶּיךָ אֶת הֶעָרֹב וּמָלְאוּ בָּתֵּי מִצְרַיִם אֶת הֶעָרֹב וְגַם הָאֲדָמָה אֲשֶׁר הֵם עָלֶיהָ."
כלומר, אם אתה לא משחרר את בני ישראל תפגע מכת ערוב בך, בעבדיך, בעמך ובבתיך.
ד. בני ישראל לא נפגעו מהמכה.
ה. פרעה התמקח עם משה ואהרון ולבסוף הסכים לשלוח אותם למדבר לזבוח ל-ה' רק שלא ייתרחקו. אבל כמו בפעם הקודמות סירב לשלחם לאחר המכה.
ו.מסקנות:
מפני ששלחו את בני ישראל לצוד עבורם חיות טורפות כדי לסכנם ולמנעם מפריה ורביה באו החיות הרעות מאליהן.
מכיוון שהרגו את הזכרים וקיוו לקחת לעצמם את בנות ישראל, וכך לערבב בין העמים – הגיעה תערובת של כל מיני חיות.
גם המצרים שהיו מסוכסכים ביניהם היו בדעה אחת, לגבי השעבוד וההתעללות בעם ישראל – לכן גם חיות שבדרך כלל בורחות זו מזו באו יחד כדי להתנקם במצרים.
המצרים היו פרוצים מאוד, והיו מערבבים בין המשפחות, גברים ונשים – לכן באה עליהם מכה שעיקרה ערבוב.
את המכה הזו פרעה לא יכול לסבול. הוא קורא אל משה ואהרן כדי שימהרו להסיר אות המכה מעליו. אבל, גם במצב הנחות שבו עומד פרעה, הוא עדיין נשאר "סוחר ממולח".
"תישארו פה", הוא מציע, "ותזבחו את הזבח שלכם כאן במצרים".
משה לא לא לגמרח מוותר : "אני אתפלל עליך, בתנאי שלא תעשה מאיתנו צחוק ותחליט שלא לשלוח את העם לזבוח לה'."
כך, הוסרה מכת ערוב. הפעם החיות פשוט הסתלקו ולא הותירו אחריהן גויות – כדי שהמצרים לא יעשו כסף מהבשר, העורות והפרוות.
(מתוך מכת ערוב – ע"פ מדרשי חז"ל)