העלייה הרביעית

מגישים - ים גבאי ואופיר אברהם

חלק א'

שנות העלייה

1924-1928

כינויי העלייה

העלייה "ההמונית" הראשונה , עליית גרבסקי, "העלייה הבורגנית","עליית הקיוסקים" "עליית הפולנים"

גורמי העלייה

גורמי דחיפה :

1. אנטישמיות- היהודים בארצות מזרח אירופה המשיכו לסבול מאנטישמיות ובמיוחד בפולין שלאחר קבלת עצמאותה גברו בה הקנאות הלאומנית ושנאת היהודים. גם בליטא וברומניה התגברה השנאה כלפי היהודים.

2. לחץ כלכלי- בפולין הטיל שר האוצר גראבסקי שורה של מסים כבדים שפגעו בשכבת הסוחרים היהודים.

3.חוקי הגירה בארה"ב- ארה"ב הגבילה את חוקי ההגירה שלה בתקופה זו. כך שיהודים רבים הגיעו לא"י כי לא יכלו להגר לארה"ב.


גורמי משיכה :

1.תודעה יהודית מסורתית, לאומית וציונית

2.היו השגשוג הכלכלי בארץ ישראל

מאפיינים חברתיים

1.ברובה עלייה של אנשים בעלי משפחות, אנשי המעמד הבינוני, אנשי תעשייה, סוחרים ובעלי מקצועות חופשיים.

2.מרבית העולים לא באו לארץ כדי לשנות את אורח חייהם וליצור חברה חלוצית חדשה (כמו בעליות השנייה והשלישית) אלא רצו לגור בעיר ולהמשיך את אורח החיים שהיה להם בארצות מולדתם.

3.מרבית העולים הגיעו ארצה בכוחות עצמם ולא באמצעות ארגונים מחוץ לארץ (כמו העלייה השלישית).

קשיים איתם התמודדו העולים

גורמי המשבר:

א. אנשי העלייה הרביעית קנו קרקעות ומחירם האמירו. נוצרה ספסרות בקרקע.

ב. בפולין ירד ערך הזלוטי והופסקה הזרמת כספים מפולין לארץ ישראל.

ג. לא היה גוף מרכזי שיכוון את ההשקעות בארץ.

ד. העולים משכו את כספיהם מהבנקים ורבים מן הבנקים "פשטו רגל".

ה. הופסקה הבנייה בארץ.

ו. החלה ירידת מחירי קרקעות – אנשים הפסידו כספם.

ז. "פשיטות רגל" של מפעלים.

ההשלכות המיידיות של המשבר:

א. גדלה האבטלה בתל אביב.

ב. "פשיטת רגל" של בתי מלאכה ומפעלים.

ג. ירידה מן הארץ – ירדו כ- 20,000 איש.

ד. המשבר הוכיח כי המשק היהודי אינו יכול לקלוט הרבה עולים בזמן כה קצר.

תרומתם ליישוב היהודי

· 1. התרחבות הערים- ההשפעה הרבה ביותר הייתה על העיר תל אביב שאוכלוסייתה הכפילה את עצמה במהלך העלייה, מ-20 אלף ל-40 אלף. גם בחיפה גדלה האוכלוסייה היהודית ב80%. עלייה זאת מבטאת את העלייה במעמד וחשיבות העיר.

· 2.התפתחות ענף הבניין- העלייה הביאה עמה תנופת בנייה גדולה. ענף הבניין נעשה לענף כלכלי חשוב ביותר בארץ. הן כמקור תעסוקה והן כמקור להשקעה. ב1924 הוקמה חברה קבלנית בשם "סולל בונה".

· 3. התפתחות ענף התעשייה- יחד עם התפתחות הבנייה התפתח גם ענף התעשייה בא"י. בעלייה הרביעית החלו להקים בתי חרושת (חברת החשמל, מפעלי ים המלח), בתי דפוס ומפעלי טכסטיל בגדלים בינוניים וקטנים (בתי מלאכה). רובם קמו בהשקעה פרטית וללא תמיכה של המוסדות הלאומיים.

· 4. רכישת קרקעות- ב-1928 נרכש ע"י הקק"ל גוש קרקעות במפרץ חיפה עכו. גוש זה נקרא עמק זבולון כשעל השטח תוכנן להקים עיר חדשה ומפעלי תעשייה. ב1929 נרכשו אדמות בשרון- אדמות "עמק חפר". השטח היה אמנם ביצתי אך בעל פוטנציאל חקלאי גבוה. כמו כן הוא היה חשוב ליצירת רצף יהודי בין תל אביב לחיפה.

· 5. חקלאות והתיישבות חקלאית-לחלק מהעולים בעלייה הרביעית לא היה עניין להתיישב בערים והם פנו להתיישבות חקלאית פרטית. אנשים אלו רכשו אדמות והקימו ישובים עצמאים. רוב הישובים החדשים הוקמו בשרון, כמו בני ברק, הרצליה וכפר גנים. הישובים החדשים התפתחו על יסוד ענף ההדרים. התפתחות ענף ההדרים הייתה התופעה הכלכלית החשובה ביותר בענף החקלאות בעלייה הרביעית.

· 6. ייסוד האוניברסיטה העברית בירושלים- מנהיגי היישוב ראו חשיבות רבה בהתפתחות התרבותית בארץ ואמנם ב1925 הם הקימו אוניברסיטה ראשונה בא"י- האוניברסיטה העברית בירושלים.

· עלו בה כ- 60,000 איש. בסוף התקופה מנה היישוב, 150,000 איש.

· הישוב העירוני התפתח.

· הורחבה התשתית התעסוקתית של היישוב – תעשיה, בניה ובנקאות.

· נמשכה קניית הקרקעות בארץ ע"י הון פרטי ולאומי.

חלק ב'

אילו טענות העלו העלייה השלישית כלפיי העלייה הרביעית ?

הויכוח בין מחנה הפועלים שייצג את העלייה השנייה והשלישית לבין המחנה האזרחי שביטא את הדעה של העלייה הרביעית בא לידי ביטוי בכמה תחומים :
1. דמות החברה הרצוייה - במחנה הפועלים שאפו להקים חברת מופת סוציליסטית שמרכזה פועל עובר תהליך לאומי ומתקיימת התיישבות חלוצית המתבססת על הון לאומי .
המטרה היא ליצור כלים למימוש המהפכה ציונית סוציליסטית .
לעומתם המחנה האזרחי האמינו בבליעדיות ציונות , התנגדות לסוציאליזם ושאיפה להקים מדינה רווחה קפיטליסטית בה יש מקום מרכזי ליוזמה פרטית .
2. עבודה עיברית וחינוך - במחנה הפועלים האמינו בחשיבות בלעדיות העבודה העיברית כחלק מהבראת העם ויצירת חברת מופת יצרנית ומוסדות חינוך תנועתיים לעומת זאת במחנה האזרחי האמינו בצורך להעסיק עובדים לפי מדדים כלכלים וקיום מסע ומתן כנגד שביתות ומאבק ההיסתדרות .
3. ההון הלאומי ויוזמה פרטית - במחנה הפועלים טענו שיש לתת קדימות למעשה הלאומי כמו ההתיישבות , ועבודה עיברית ואילו במחנה האזרחי קראו לחלק את ההון הלאומי בין צרכי ההתיישבות ותמיכה ביוזמה פרטית .

4. שאלת הערבים - לדעת מחנה הפועלים פיתוח הארץ תווית פועלת לשני העמים ויש לשאוף להקמת גופים שוויונים .
לעומת זאת המחנה האזרחי טען שהערבים הם לאום ולא יוותרו על הארץ ויש לשאוף למסע ומתן שבו יכירו הערבים בכוח היהודי וינתו זכויות למיעוט הערבי בארץ .
5. ביטחון - במחנה הפועלים לא האמינו בבריטים ופעלו בפעילות מהפכנית מחתרתית לעומת זאת , במחנה האזרחי האמינו בהקמת גדודים שיעונו ע"י מעצמה גדולה שתהפוך אותה לצבא מקצועי .

6. דרכים בציונות - מחנה הפועלים האמין בציונות סוציליסטית שתשאף להקמת חברת מופת סוציליסטית .
לעומת זאת , המחנה האזרחי האמין שהבורגנות והקפיטליזם ינצחו והסוציליזם יחלוף מהעולם .
7. היחס לבריטים - מחנה הפועלים קרא לציונות מעשית , חשד בבריטים ושאף לבנות כוח עצמי יהודי בכל התחומים .
מחנה זה התנגד להכריז על מטרה סופית .
לעומת זאת, המחנה האזרחי האמין בציונות המדינית ובמימוש הצהרת בלפור להפעיל לחץ על הבריטים להכריז על המטרה הסופית של הציונות .
הם האמינו עם שיתוף פעולה עם בריטניה .
לסיכום מחנה הפועלים שייוצג ע"י בן גוריון מול ז'בוטינסקי שייצג את המחנה האזרחי כלל מחלוקת בתחומים רבים .

2

ויכוח שמתקיים היום בחברה היהודית הוא בין הציונות הדתית לאומית שמאמינה בארץ ישראל השלמה ומתנגדת להחזרת שטחים יהודה ושומרון תמורת הסכם שלום עם הפלסטינים מול השמאל והמרכז במדינה ששואפים להגיע לפשרה טרטויילית והחזרת שטחים או החלפת שטחים תמורת שלום .
לדעתנו שטחים שנשכבשו במלחמת ששת הימים אינם שיכים לנו ולא ניתנו לנו ע"י האום במסמך משפטי ולכן אין לשטחים אלו הכרה בינלאומית כשייכים למדינת ישראל ולכן יש להחזירם במהלך של מסע ומתן וויתורים הדדים לידי הפלסטיניים והקמת מדינה פלסטיניית לצידה של מדינה ישראל .