אורי / אסתר שטרייט-וורצל
אורי. א
ההיבט הספרותי
שטרייט נולדה בשנת 1932 במושבה פתח תקווה, לסופר והמחנך שלום שטרייט. בגיל 12 פרסמה את סיפורה הראשון תחת שם העט "צבי הדס". ב-1949 סיימה את לימודיה בגימנסיה אחד העם אותו ייסד אביה, והחלה ללמוד באוניברסיטה העיברית בירושלים.
בשנת 1952, לאחר שסיימה לימודי תואר ראשון בספרות ובפסיכולוגיה, החלה ללמד בגימנסיה שבה למדה. בהמשך דרכה הייתה מורה בבית הספר החקלאי כנות ליד גדרה,
ובשנת 1958 בבית הספר תיכון ברנר בפתח תקווה, שם לימדה עד פרישתה.בשנת 1954 נישאה לרופא ד"ר מרדכי וורצל. לזוג שלושה ילדים.
בשנת 1955, בגיל 22, החלה קריירה ספרותית שכללה פרסום סיפורים וכן רשימות בנושא חינוך. בשנת 1962 ראה אור ספרה הראשון, "מן המצר". בשנת 1969 סיימה בהצטיינות תואר שני בספרות ובתנ"ך. בשנת 1982 זכתה בפרס זאב על ספרה "אליפים". בשנת 1987 פרשה לגמלאות ממקצוע ההוראה, לטובת כתיבה ומפגשים עם קוראים. בשנת 2001 הוציאה לאור את הספר מ"אורי עד אדי", שהוא מעין אוטוביוגרפיה שלה ושל יצירותיה. ב-2008 הוציאה את הספר "קיץ כתום", רומן המספר על פינוי גוש קטיף, ונוקט עמדה המתנגדת לתוכניות ההיתנחלות ותומכת במתנחלים. שטרייט-וורצל אמרה שהיא התנגדה להתנתקות ותומכת בימין הציוני-לאומי.
אסתר שטרייט-וורצל נפטרה ב-7 בדצמבר 2013, בגיל 81. הותירה בעל, הקרדיולוג וחוקר סיפורי ש"י עגנון ד"ר מרדכי וורצל, שלושה ילדים וחמישה נכדים. נקברה בבית קבות סגולה בפתח תקווה.
שטרייט כתבה את אורי בשנת 1969. (צותת מוויקיפדיה)
ההיבט ההיסטורי
התקופה שבה הסיפור מתרחש זה הוא תקופת קום המדינה בשנות 1946 בסוף שנת הלימודים עד תחילת מבצע נחשון. בתקופה זו היו הרבה היתקלויות בין היהודים לבריטים והערבים והפרנסה העיקרית של האנשים במשבות היתה גידול צמחים ובעלי חיים.
מ"כ
סליק
הוא כינוי למחבוא מחתרתי לנשק ולמסמכים סודיים. המלה נכנסה לשימוש נרחב בתקופת טרום קוםהמדינה, בעת שלטון המנדט הבריטי, אז בנה ארגון "ההגנה" סליקים בכל רחבי הארץ כדי לספק נשק להגנת נקודות היישוב השונות. מאותו שורש נגזר גם הפועל "להסליק" שמשמעו להחביא, להעלים מן העין. לדוגמא בבית ליד ביתה של סבתי בקיבוץ התגלה סליק ובמקלט שליד ביתם היה מאגר נשק של ההגנה