אורי / אסתר שטרייט-וורצל

אורי. א

ההיבט הספרותי

הסיפור מספר על חיו של ילד בשם אורי. אורי הוא ילד נבון, אמיץ וחרוץ אשר לא מהסס הרבה כאשר מוטלת עליו משימה אך הוא גם ילד נחמד וקצת רגיש. לאורי בעיות רבות כמו: התלבטות בין חנה המצחיקה והנחמדה (לפעמים) לדליה החכמה אך החולה בשיתוק ילדים או עופרה הערמומית והקונדסית. כמו גם בין היציאה למחנה הקיץ עם חבריו לעבודה בקיץ כדי לחסוך כסף לאופניים. אורי חי במושבה בזמן שלטון הבריטים. וכמה פעמים הם עשים סיורים ברחבי המושבה ובאחד מהם תופסים את איתן, מפקד "ההגנה" באזור, כאשר הוא פצוע קשה ומעבירים אותו למקום אחר ותוך כדי ההעברה הוא מת. איתן הוא לא חבר המחתרת היחידי שפוגשים, חברי המחתרת האחרי הם: מרגלית ואהוד אשר הם בהגנה וירוחם אשר הוא חבר באצ"ל. בשלב מסוים בספר ירוחם ומרגלית נישאים. ובסוף של דבר גם אורי מגשים את חלומו ונהייה חבר בהגנה ובסוף הוא יוצא עם השיירה לפרוץ את הדרך לירושלים

שטרייט נולדה בשנת 1932 במושבה פתח תקווה, לסופר והמחנך שלום שטרייט. בגיל 12 פרסמה את סיפורה הראשון תחת שם העט "צבי הדס". ב-1949 סיימה את לימודיה בגימנסיה אחד העם אותו ייסד אביה, והחלה ללמוד באוניברסיטה העיברית בירושלים.

בשנת 1952, לאחר שסיימה לימודי תואר ראשון בספרות ובפסיכולוגיה, החלה ללמד בגימנסיה שבה למדה. בהמשך דרכה הייתה מורה בבית הספר החקלאי כנות ליד גדרה,‏

ובשנת 1958 בבית הספר תיכון ברנר בפתח תקווה, שם לימדה עד פרישתה.


בשנת 1954 נישאה לרופא ד"ר מרדכי וורצל. לזוג שלושה ילדים.

בשנת 1955, בגיל 22, החלה קריירה ספרותית שכללה פרסום סיפורים וכן רשימות בנושא חינוך. בשנת 1962 ראה אור ספרה הראשון, "מן המצר". בשנת 1969 סיימה בהצטיינות תואר שני בספרות ובתנ"ך. בשנת 1982 זכתה בפרס זאב על ספרה "אליפים". בשנת 1987 פרשה לגמלאות ממקצוע ההוראה, לטובת כתיבה ומפגשים עם קוראים. בשנת 2001 הוציאה לאור את הספר מ"אורי עד אדי", שהוא מעין אוטוביוגרפיה שלה ושל יצירותיה. ב-2008 הוציאה את הספר "קיץ כתום", רומן המספר על פינוי גוש קטיף, ונוקט עמדה המתנגדת לתוכניות ההיתנחלות ותומכת במתנחלים. שטרייט-וורצל אמרה שהיא התנגדה להתנתקות ותומכת בימין הציוני-לאומי.‏


אסתר שטרייט-וורצל נפטרה ב-7 בדצמבר 2013, בגיל 81. הותירה בעל, הקרדיולוג וחוקר סיפורי ש"י עגנון ד"ר מרדכי וורצל, שלושה ילדים וחמישה נכדים. נקברה בבית קבות סגולה בפתח תקווה.

שטרייט כתבה את אורי בשנת 1969. (צותת מוויקיפדיה)

ההיבט ההיסטורי

התקופה שבה הסיפור מתרחש זה הוא תקופת קום המדינה בשנות 1946 בסוף שנת הלימודים עד תחילת מבצע נחשון. בתקופה זו היו הרבה היתקלויות בין היהודים לבריטים והערבים והפרנסה העיקרית של האנשים במשבות היתה גידול צמחים ובעלי חיים.

נקודה אישית

לדעתי הסיפור היה מאוד יפה ,מרגש וגם עצוב לדוגמא: אני בכיתי כשקראתי על מותה של דליה וגם אני אני קרוי על שם הספר זה. בנוסף לכך למדתי מהספר שהבריטים שלטו בארץ ואנשים ממוצעים חיו בבתים אשר היו עשויים עץ וגדלו חיות בביתם בשביל למקור תוצרים