סיכום אישי

אני מאוד אהבתי לעשות את עבודת רנסנס על לאונרדו דה וינצ׳י.

למדתי הרבה מאוד דברים על לאונרדו שלא ידעתי לפני, חוץ מזה, למדתי גם הרבה לא רק על חייו של דה וינצ׳י, אלא גם על איזה בן-אדם הוא היה.

מאז שלאונרדו היה ילד קטן הוא נמשך לאמנות ולמדע שבסוף הביאו אותו למקום המופלא בו היה בסוף חייו המלאים. מהבחינה הזו אני מזדהה איתו, גם אני כבר יודעת בטוח מה אני רוצה לעשות כשהיה בוגרת, ואני מכוונת להגיע ולהגשים את חלומותי.

לאונרדו דה וינצ׳י השפיע עלי מאוד לטובה ולימד אותי שאם רוצים להגיע למקום מסויים, מנסים ומשתדלים, בטוח בסוף מצליחים. ואלא שלא הצליחו בסוף, לא השתדלו או לא רצו מספיק.

אני תמיד מאוד מעריכה אנשים שהגיעו למטרה ששמו לעצמם, וללאונרדו דה וינצ׳י מגיעה הערכה ואהדה כפולה מכיוון שהוא לא רק השיג את מטרתו ולא שם לעצמו יעד חדש, אלא הוא תמיד ניסה להשתפר עוד יותר למרות שלא היה בסביבתו מישהו טוב יותר ממנו במקצועו.

עד יומו האחרון לאונרדו דה וינצ׳י היה אומר שלא הספיק לגמור את חיוכה של ״המונה ליזה״, וזה מראה איזה אדם הוא היה.

אני מזדהה מאוד עם לאונרדו דה וינצ׳י מכיוון שבדיוק כמוהו, גם אני לא אוותר לעולם על מה שברצוני להשיג,

אפילו אם יעמדו מכשולים בדרכי.

העבודה הזאת באמת חיזקה אותי והזכירה לי להיות חזקה ונחושה.