לחימת היהודים במרד גטו ורשה

השלבים בהם נקטו היהודים במרד גטו ורשה

מרד גטו ורשה היה המרד היהודי הגדול ביותר בתקופת השואה

מרד זה היה הסמל המובהק של ההתנגדות היהודית בשואה. התנגדות זו התחילה בשל ההחלטה של גרמניה הנאצית להעביר את שארית אוכלוסיית הגטו למחנה ההשמדה טרבלינקה. המרד הסתיים בניצחון הכוחות הגרמניים על כוחות ההתנגדות.

ליהודים לא היה "זמן" להתכונן לאסון הבא שיבוא עליהם ורק חיכו שהכל יגמר

אל גטו ורשה דחסו בסביבות 300-400 אלף אנשים, ומהרגע הזה אלפי יהודים נהרגו ומתו ממחלות, רעב, צפיפות ועוד. מרבית השילוחים נעשו במסגרת "האקציה הגדולה" . מאות אלפי תושבי הגטו נרצחו בטרבלינקה במהלך "האקציה הגדולה" שנמשכה כחודשיים.

עם התחלת השילוחים, פעילי תנועת ההתנגדות היהודית החליטו לא לצאת נגד הוראות הSS כי האמינו שהיהודים נשלחים למחנות עבודה ולא אל מותם. עד הרגע בו שמעו שהשילוחים היו חלק מתהליך השמדת היהודים, ואז רבים קיבלו את ההחלטה למרוד.

מרד גטו ורשה

השלבים בהם פעלו היהודים בתוך הגטו

שלב א-

קבוצה של חברי מחתרת שהייתה מובלת לגירוש החלה לירות בגרמנים להפתעתם, לכן לא התייצבו לנקודות האיסוף. הגרמנים תפסו 6,000 יהודים- נפסק הגירוש- חיזור מוראלי ליהודים, הדבר עודד אותך שבזכות הפעולה הגרמנים נסוגו.


שלב ב-

היהודים בגטו מתארגנים כשלושה חודשים- מכינים בונקרים, מכניסים אליהם מזון, מים, תרופות, נשק, חומרי לחימה.
בשלב הזה יש את שיתוף הפעולה של שתי המחתרות- האצ"י והאי"ל.


שלב ג-

בערב פסח אלפי אנשים ברשות המפקד שטרופ נכנסו במטרה לחסל את הגטו (כמתנה ליום הולדתו של היטלר, יום למחרת היה יום הולדתו).

הגרמנים נכנסו עם אפי אנשים, הם נתקלו בהתנגדות, הם נסוגו אז מיד חזרו עם כוחות מחודשים, מולם עומדים בסך הכל 750 לומדים עם נשק מועט. הגרמנים חוזרים להילחם והם היו במשך שישה שבועות בלחימה מבית לבית. באמצעות לפידים בוערים, כלבי גישוש- חיסלו את הגטו כולו! חלק מהיהודים ברחו לצד הארי ומשם הצטרפו למחתרת הפולנית.

האקציות הגדולות בגטו ורשה

האקציה הראשונה-
באקציה הראשונה ב1942, חיו בגטו כ400,000. מהר מאוד התברר כי המגורשים מובלים אל מותם (השוטרים היהודים שעבדו באומשלגפלץ אמרו שראו את הקרונות הריקות חוזרות עם כתמי דם סיד וגופות. ההנהגה היהודית תחילה התנגדה למרד כי טענה שזה יגרום לעוד יותר צרות. כתוצאה מכך נוסד אי"ל( ארגון יהודי לוחם).
כשהסתיים גל הגירוש הראשון בספטמבר, נותרו בגטו רק כ60,000 יהודים. כעת החל אי"ל לנהל מגעים עם המחתרת הפולנים ולהשיג נשק ותחמושת והתחילו למצוא לוחמים ותוכנית התגוננות.


האקציה השנייה-

האקציה השנייה החלה בינואר 1943 ותפסה את אנשי אי"ל בזמן שלא היו מוכנים עדיין. אנשי "השומר הצעיר" חדרו לאומשלגפלץ עם אקדחים, התסיסו את ההמונים ועודדו אותם לתקוף את השומרים הגרמנים. אקציה זו הסתיימה לאחר 4 ימים כאשר כ5,000 יהודים גורשו מהגטו. בשלושת החודשים הבאים היהודים החלו לבנות בונקרים וצברו נשק ותחמושת נוספים.


כמה ימים לפני ערב חג פסח (19 באפריל) הופיע הגסטפו ביודנרט והודיע שמובטחת אספקת מצות ליהודים לחג. אפילו הפסימיים נטו להאמין שהחג יעבור בשלום! אך בעצם זו הייתה הטעייה, בערב החג הקיפו את הגטו אלפי חיילים גרמניים מצוידים, כשמשימתם היא ביצוע האקציה האחרונה של יהודי ורשה. הרחובות נותרו ריקים, היהודים הסתתרו בבונקרים וכאשר נכנסו הגרמנים הופעלו נגדם מוקשים שהיו טמונים במקום מבעוד מועד. הנאצים נקלעו למלכודות, ובסיום שעתיים של קרב בו הגרמנים אוספים את הרוגיהם ופצועיהם- הם נסוגו. ליהודים לא הייתה אף לא אבדה אחת! במקביל החל הקרב בחלק אחר של הגטו. בצהריי אותו יום קרבו מוצלח, הונפו מעל בניין שני דגלים- דגל לאום פולני אדום לבן ודגל לאום ישראלי כחול לבן, דבר שגרם לזעם בקרב הגרמנים.
השלב הבא בניסיון לדכא את המרד היה שריפת כל בתי הגטו. תנאי החיים בבונקרים הפכו לסיוט, האוויר במקום החל להיגמר עד שלא היה ניתן להדליק נר, המים והמזון היו ראויים לשימוש וכמעט שנגמרו, ולמרות כל זאת יושבי הבונקרים לא יצאו החוצה.

ב16 במאי הודיע הגנרל שטרופ, המפקד הגרמני, על דיכוי המרד, שסיומו בפיצוץ בית הכנסת הגדול.

סביבת למידה על מרד גטו ורשה - רקע היסטורי