מערת הנטיפים
עמית גילפז
תיאור הסביבה
המערה נגלתה באקראי על ידי אלכס שנברג ואהרון פניג'ל בשנת 1968 לאחר שנחשפה בעקבות פיצוצים שנערכו בשטחה של מחצבה שסיפקה חצץ לבנייה.
תנאים ביוטים
בשטח השמורה, בסביבת המערה, צומח ים־תיכוני, ובעלי חיים רבים, ובהם צבאים ושועלים, ציפורי חורש ועופות דורסים. השמורה סמוכה לגן הלאומי הרי יהודה.
מערת הנטיפים היא חלק משמורת טבע ובסביבתה אפשר ליהנות מהצומח הים־תיכוני המאפיין את הרי יהודה. בחלק מהאזור שולטים עצי החורש – אלון מצוי, אלה ארץ־ישראלית ואורן ירושלים. אזורים אחרים פתוחים יותר, ובהם שיחי אלת המסטיק, קידה שעירה, סירה קוצנית ואשחר. בעונת האביב פורחים בשמורה עשרות מיני גאופיטים ופרחים למיניהם. מעולם החי נמצאים בשמורה צבאים, שועלים ותנים, מיני מכרסמים, חרדונים, ציפורי חורש ועופות דורסים.
תנאים אביוטים
למה חשוב לשמור על מערת הנטיפים ?
• שמירת אתר הטבע הייחודי.
• שמירה על המשך התהליכים קארסטיים במערה ובסביבתה.
• פתיחת המערה לביקורי קהל, מצד אחד, ומזעור הנזקים הנובעים מחשיפה זו, מצד אחר.
• חינוך לשמירה על ערכי הטבע הדומם.
• הגנה על החי והצומח האופייניים להרי יהודה.