בניאס
מגישה: הודיה פלג
קצת על השמורה
בשמורת הטבע נחל חרמון (הבניאס) נמצא המפל הגדול בישראל, מעל זרם המים השוצף כל ימות השנה נמתח שביל תלוי, ויש בה שרידים ייחודים של מורשת האדם מעיין בניאס בוקע למרגלות החרמון, ומימיו זורמים בעוצמה רבה באפיק קניוני. לאורך שלושה וחצי קילומטרים. בדרכו יוצר הנהר את מפל הבניאס, מפל גועש ושוצף, המפל העז והמרשים בישראל.
לאחר זרימה של תשעה קילומטרים, נחל חרמון נפגש עם נחל דן והשניים מתמזגים לנהר הירדןמה יש בשמורה?
מפל הבניאס – מפל הבניאס הוא המפל בעל עוצמת הזרימה החזקה ביותר בישראל – הוא צונח בעוצמה וברעש אדירים מגובה של כ-10 מ' לברכה יפהפייה מוקפת בצמחייה. אפשר להשקיף על המפל (ולהירטב מן המים הניתזים) ממרפסת העץ המסודרת. שאון המים הזורמים והמראה המרהיב הופכים את החוויה למהנה במיוחד.
השביל התלוי – רשות הטבע והגנים הנגישה חלק מקטע הנחל באמצעות שביל תלוי, שאורכו כ-100 מ', המאפשר לנוע בסמוך למים השוצפים.
מקדש פאן ומערת פאן – סמוך למעיין הבניאס עולה שביל מדרגות רחב אל מערת בניאס. חמש הגומחות החצובות במצוק שליד המערה הן שריד ממקדשו של האל פאן, שמשמו נגזר שם המקום – פניאס (ובערבית – בניאס). בחזית מערת האל פאן נמצאים שרידי מקדש שבנה המלך הורדוס לכבודו של הקיסר אוגוסטוס.
טחנת הקמח מטרוף – טחנת קמח פעילה ששימשה את הכפריים ממסעדה ומעין קיניה, וכן טחנות הרוסות נוספות במורד הנחל (טחנת אום-רעי ליד נחל סער, וטחנת אל-מחדה וטחנת סבעה בקרבת המפל), עם שרידים ארכיטקטוניים רומיים וצלבניים.
מה? מי? מתי? איפה?
אזור בארץ: בגליל העליון המזרחי, לרגלי החרמון, במפגש הגולן ועמק החולה.
עונה מומלצת: כל השנה
מפת סימון: מכביש 99, מקרית שמונה או ממסעדה כ-15 דקות. קישור למפה:
בבניאס מספר אפשרויות טיול בדרגות קושי שונות:
באזור המעיינות : מסלול מעגלי ברמת קושי קל .
באזור השביל התלוי והמפל : מסלול מעגלי ברמת קושי בינוני.
מסלול טיול ארוך מהמעיינות לשביל התלוי ולמפל או מהשביל התלוי ומהמפל למעיינות: רמת קושי בינוני .
הסיור המלא / המעגלי
מעיין בניאס בוקע למרגלות החרמון, ומימיו זורמים בעוצמה רבה באפיק קניוני. לאורך שלושה וחצי קילומטרים. בדרכו יוצר הנהר את מפל הבניאס, מפל גועש ושוצף, המפל העז והמרשים בישראל.
לאחר זרימה של תשעה קילומטרים, נחל חרמון נפגש עם נחל דן והשניים מתמזגים לנהר הירדן.
סמוך למעיין בניאס עולה שביל מדרגות רחב אל מערת בניאס. חמש הגומחות החצובות במצוק שליד המערה הן שריד ממקדשו של האל פאן, שמשמו נגזר גם שם המקום - פניאס, או פמיאס (בפי הערבים - בניאס). בחזית המערה נמצאים שרידי מקדש שבנה המלך הורדוס.
קיים מסלול מעגלי, 45 דקות, העובר בין האתרים מן התקופה הרומית והצלבנית.
נמשיך בסיור בשביל משולט לאורך הנחל לכיוון המפל והשביל התלוי, סה"כ 90 דקות. לאחר כ- 150 מ' נחצה את נחל גובתא מתחת לגשר הרומי לכיוון התחנה ההידרואלקטרית וטחנת מטרוף. טחנת קמח משוחזרת המונעת בכוח המים. ניתן לקנות פיתות דרוזיות עם לבנה במקום.
נמשיך במסלול, 350 מ', כאן הייתה "בריכת הקצינים" בריכה מביטון ששימשה את הקצינים הסורים ששהו באזור. כיום הבריכה משמשת כבית גידול לדגי חפף ארצישראלי.
- להמשיך עד למפל והשביל התלוי, כ- 60 דקות, רצוי להשאיר רכב בחניון המפל.
- לחזור 150 מ' למסלול מעגלי לכיוון ארמון אגריפס - חניון המעיינות.
קיימת אפשרות לנסוע באותו כרטיס לחניון המפל לסיור מעגלי של 45 דקות באזור המפל והשביל התלוי.
תצפיות נוף:
מהתצפית אפשר לראות זרימת מים חזקה באפיק קניון הבזלת התלול של נחל הבניאס. בקניון אשדות ומפלים שוצפים, ובכללם מפל הבניאס – העז והמרשים במפלי ישראל – הצונח בכוח רב מגובה של כ-10 מ'.
השביל התלוי: הבנוי מפלדה ומרוצף בלוחות עץ לאורך כ-100 מ' מאפשר לחוות מקרוב את המים השוצפים, לצפות בהם מלמעלה ולהתרשם מצמחיית גדות הנחלים ומהמסלע המיוחד במינו של הנחל.
החי:
שמורת הבניאס מפגישה בין מינים צפוניים, כמו הלוטרה, ומינים דרומיים, כמו שפן הסלע.
שפן הסלע הוא אחד מבעלי החיים הנפוצים בשמורה, ובחורף אפשר לראות משפחות של שפני סלע רובצות על מפולות הסלעים הגדולים.
כמה מבעלי החיים בשמורה מוגדרים כמינים בסכנת הכחדה, ובהם סלמנדרה כתומה ועטלפון אירופי.
מן היונקים נמצא כאן צבאים, שועלים, גיריות ועוד, ומבין בעלי החיים הפעילים בלילה – חזירי הבר, תנים, דלקים, יערונים, וכן מכרסמים ועטלפים רבים.
אוכלוסיית העטלפים המשחרים למזון במעיינות הבניאס עשירה במיוחד במיני עטלפי חרקים מסוגים שונים; בסקרי עטלפים שערכה הרשות בעשור האחרון נתגלו כ-11 מיני עטלפים.
בין העופות אפשר לראות להקות של יוני סלע המקננות בנבכי מערת המעיין. בז מצוי וצוקית בודדת נפוצים גם הם. ציפורי סבך רבות חיות בין צמחי הגדות, ובהן צטיה, סבכי שחור ראש, גדרון ופשוש.
במי הנחל חיים מיני בעלי חיים רבים, כמה מהם בתפוצה רחבה יותר מבמקומות אחרים בשל איכות המים והטמפרטורה שלהם. בין מיני הדגים חיים כאן חפף ארץ-ישראלי, המתרבה בברכת הקצינים שבה טמפרטורת המים גבוהה יותר מבשאר חלקי הנחל; בינון הירדן; עגלסת הירדן, וכן החלזונות שחריר הנחלים וסהרונית.
בשמורה חי גם שבלול החרמון, השבלול הגדול בשבלולי ישראל. שבלול זה נעלם מהבניאס, כנראה בעקבות איסוף של חובבים, ואוכלוסייתו הושבה לאזור ב-1999.
הצומח:
לאורך הנחל גדלים עצי דולב מזרחי וערבה מחודדת, ובמדרון גדלים אלון מצוי, לבנה רפואי, ומגוון צמחי החורש הים-תיכוני המתחלפים לאורך השנה.
תפארתו של נחל חרמון היא יער גדות הנחלים שבו, שעציו העיקריים הם דולב מזרחי, ערבה מחודדת, מילה סורית ומיש דרומי.
הדולב והערבה אופייניים לנחלי איתן הזורמים כל ימות השנה. קל לזהות את הדולב על פי עליו הגדולים דמויי הכף יד, הנושרים בחורף, ועל פי הפרות הכדוריים בעלי ה"שערות" הארוכות. העץ הבולט ביותר בשמורה הוא דולב מזרחי, המגיע לגובה של 15 מ', והערבה, שלעתים נחשפים שורשיה הניכרים בגוון האדום שלהם. המילה הסורית גדלה גם היא לאורך פלגים, והיא ניכרת בעלעלים בעלי השפה המשוננת.
בסוף החורף ובאביב מכוסה הצוק שמעל מקדש האל פאן בשפע של פרחי כרמלית נאה, בן-חצב יקינטוני ושלל פרחי אביב אחרים – צמחיית מצוקים עשירה המנצלת כל סדק וכל כיס קרקע. מצויים כאן גם טבורית נטויה, כתלית יהודה ושרכים, כגון דנדנה רפואית, רב-רגל פשוט, שרכיה אשונה (מין נדיר) ושרכרך סלעים. באזור המפל אפשר לראות משטחי פריחה כחולים של תורמוס ההרים ורקפת מצויה. בסתיו פורחים פרחי חבצלת קטנת פרחים, סתווניות וכרכומים.
בנוף השמורה צומחים גם עצים שניטעו ביד אדם, ובהם צפצפה מכסיפה ועצי בוסתן.
אזור המעיינות עשיר בצמחיית מים: ערברבה שעירה, שנית גדולה, גדותן הביצות, ורוניקת המים, כדורן ענף (מין נדיר מאוד) וקנה מצוי. צמחייה אחרת צומחת על המדרונות שמעל האפיק, הרחק מתחום השפעתם של המים הזורמים. כאן נמצא את הנציגים האופייניים של החורש הים-תיכוני: אלון מצוי, אלה ארץ-ישראלית, אלון התבור, לבנה רפואי וער אציל.