רצח יצחק רבין
4 בנובמבר 1995
מבוא
ילדותו
יצחק רבין נולד בירושלים וגר שם עם הוריו נחמיה ורוזה רבין.
כשהיה יצחק רבין כבן שנה עברה משפחתו לגור בחיפה, ובה נולדה אחותו רחל ב-1925.
בילדותו למד יצחק שמונה שנים ב"בית החינוך לילדי עובדים" בתל-אביב שם הילדים חונכו לערכים של אחריות, שותפות, מעורבות ואכפתיות בנושאים חברתיים.
בגלל עבודתו של אביו בחברת החשמל עברה המשפחה לשכונת שבזי בתל אביב, שם החלה אמו לעבוד בסגל הקבע של ארגון "ההגנה", ולאחר מכן, נבחרה למועצת העיר תל אביב. היא נפטרה ממחלה כשיצחק רבין היה בן חמש עשרה.
יצחק בצעירותו
משפחתו של רבין
נחמיה רבין ורוזה כהן
קריירה צבאית
רבין הצטרף ל"הגנה" עוד כשהיה תלמיד בכדורי. ב-1941, בגיל 19, היה מראשוני המצטרפים לפלמ"ח. פעולתו הראשונה הייתה במסגרת שיתוף פעולה עם הצבא הבריטי להשתלטות על לבנון.
בשנת 1945 התמנה לסגן מפקד הגדוד הראשון של הפלמ"ח.
ב29 ביוני 1946 נעצר על־ידי הבריטים ונשלח למחנה מעצר, ממנו שוחרר כעבור חמישה חודשים. הוא ביקש לנסוע ללמוד הנדסת מים באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, אך יגאל אלון, מפקד הפלמ"ח, שיכנעו לוותר על התוכנית ומינה אותו למפקד הגדוד השני של הפלמ"ח ב1946.
אירועי חוץ וביטחון
ב-25 ביולי 1993 הורה ראש הממשלה רבין לרמטכ"ל אהוד ברק לצאת למבצע דין וחשבון. במהלך המבצע הותקפו כפרי חזבאללה רבים בידי תותחים, טנקים ומטוסי חיל האוויר, שזרעו בכפרים הרס רב. המבצע הופסק אחר שבעה ימים.
ב-15 באוקטובר 1993 ביקר יצחק רבין באינדונזיה ופגש את נשיאה סוהארטו.
בעקבות הסכם אוסלו הוענק פרס נובל לשלום לשנת 1994 ליצחק רבין, שמעון פרס ויאסר ערפאת.
בשנת 1995 נחתם הסכם ביניים נוסף בין ישראל לפלסטינים לקראת הסדר קבע הידוע בשם "אוסלו ב'" או בשמו המלא – "הסכם הביניים אודות הגדה המערבית ורצועת עזה". הסכם זה כלל העברת הסמכויות, פיתוח יחסי כלכלה ושיתוף פעולה בין הצדדים והעניק לפלסטינים עצמאות בשעחחי יהודה ושומרון.
ב-26 באוקטובר 1994 חתם רבין על הסכם השלום בין ישראל לירדן במעבר הגבול החדש מצפון לאילת. אורח הכבוד היה נשיא ארצות הברית, ביל קלינטון. ההסכם פתח את שערי ירדן בפני אנשי עסקים ותיירים מישראל. בניגוד להסכמי אוסלו, זכה ההסכם עם ירדן לתמיכה רחבה, ורק מעט חברי הכנסת לא הצביעו בעד אישורו (בהם אריאל שרון, שנמנע).
"שיר השלום" שהיה בכיס חולצתו של רבין מוכתם בדם
נרות זיכרון
כתבה על הרצח
הרצח
ב-4 בנובמבר בסביבות שעה 21:45, הגיע יצחק רבין לכיכר מלכי ישראל בתל-אביב, כדי להשתתף בעצרת המונים בסיסמה "כן לשלום - לא לאלימות".
בתום עצרת חמה ואוהדת, שבה הפגינו המונים את אמונם בו ואת אהבתם אליו, נורה יצחק רבין בדרכו למכוניתו ונפצע אנושות בידי רוצח יהודי.
יצחק רבין נפטר בבית החולים איכילוב בשעה 23:14, לאחר שכל מאמצי הרופאים להצילו לא הועילו.הרוצח-יגאל עמיר
יגאל עמיר (נולד ב-23 במאי 1970) הוא רוצחו של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין.
עמיר רצח את רבין ב-4 בנובמבר 1995, בתום עצרת התמיכה בהסכמי אוסלו. עמיר נלכד במקום הרצח ונידון למאסר עולם.
אחר שירה כדור ראשון מטווח קצר ביותר לכיוון עמוד השדרה של רבין, ירה עמיר שני כדורים נוספים, ובמשפטו הסביר את המניע לכך:
"יריתי את שני הכדורים ליתר ביטחון שאני פוגע בו. לא רציתי שום סיכוי שהוא יישאר פעיל בתור ראש ממשלה. לכן הכדור הראשון לא היה מספיק בשבילי כי ייתכן שלא פגעתי בעמוד השדרה, לכן יריתי כדי להיות בטוח שאני פוגע".