אמנות מחאה ושינוי חברתי

דיקלה חנונה

בעקבות הגזרות האחרונות וחידוש המחאה החברתית , קצת על אמנות מחאה ושינוי חברתי

"בשבועות האחרונים באו כ-30 אמני רחוב לבית העם ,ברוטשילד 69 ת"א והחלו לעצב עבודות אמנות ברוח המחאה החברתית. האמנים, שעד כה מחו באופן אישי, התאגדו לצייר את רוח המחאה על גבי הבניין בבית העם בשדרות רוטשילד" (הציטוט והכרזה פורסמו באתר הפייסבוק "אינטריקוט מפרות קדושות").

שימוש באמנות כאמצעי מחאה אינו רעיון חדש. האמנות שימשה תמיד דרך להעברת מסרים נגד השלטון בדרכים מגוונות וע"י כך סייעה בהנגשת הדיון הציבורי. גם במשטרים טוטליטיים זיהו את הפוטנציאל הטמון באמנות לגיוס הציבור ודאגו לטפח אמנות מגוייסת שבמקביל אליה התפתחה כמובן אמנות מחאה נגד השלטון.

כמו פעם, גם היום אמנות מחאה טובה מטרתה להעביר ביקורת והיא שואפת ליצירת שינוי חברתי פוליטי וזקוקה לנראות ברורה ותקשורתית. היא מגלמת בתוכה קונפליקטים של האמן ,המקבלים ביטוי חיצוני אמנותי כמו : כרזות, סטיקרים, גרפיטי, מוזיקה, סרטים, צילום , ציור , קומיקס, שחייבים חשיפה ציבורית כדי ליצור אפקט ואת הלחץ הדרוש להעצמת המחאה וגיוס תמיכת הציבור.

אך מהו כוחה האמיתי ומה מטרתה של אמנות המחאה ? האם היא רק משקפת את המחאה או גם מניעה בעצמה תהליכי שינוי? האם אמנות מחאה מקוונת אפקטיבית יותר?

מה שבולט כיום, הוא השימוש שנעשה בתקשורת המקוונת כדי לבטא את המחאה האמנותית ,להפיץ אותה ולגייס באמצעותה אנשים למאבק. האמנות שהתפתחה לצד המחאה ומתעדת ומעצימה אותה ,היא עשירה, מגוונת ומופצת לקהלים גדולים וניתן לראות כי היא לא רק מייצגת את השינויים אלא גם מייצרת ומטמיעה אותם.

ד"ר נמרוד קוזלובסקי בין אמנות דיגיטלית למחאה חברתית
Big image

אני סטודנטית לאמנות באוניברסיטת חיפה ומתגוררת בשכונת הדר בחיפה, שם נחשפתי לגודל הפערים בין השכונות בעיר והחלטתי שפרויקט גמר התואר שלי יעסוק בנושא ההזנחה כדי שדברים "יתחילו לזוז". הפרויקט הוא הקמת דוכן מזכרות, שם כל המזכרות יהיו יצירה שלי (בולים, גלויות וכו') ויתארו את הנוף העירוני האמיתי של חיפה. הדוכן יפעל כיצירת אמנות בתערוכת סוף תואר באמנות והמזכרות יחולקו כמחאה על ההזנחה והקיפוח וישמיעו את קולם של התושבים המוחלשים. אתם מוזמנים

נוף אירוני- חיפה