מאורעות תרפ"ט

נועה קריאף , יועד שירה , אלה יובל וליאת חדד

רקע לתקופה


מאורעות תרפ"ט היו סדרה של מאורעות אלימים של ערביי ארץ ישראל נגד היישוב היהודי בארץ ישראל שהחלו ב-23 באוגוסט 1929. במהלך המאורעות נרצחו 133 יהודים ו־339 נפצעו, ננטשו ונחרבו יישובים וקהילות ברחבי ארץ ישראל. ערביי ארץ ישראל, שזהותם הפלסטינית טרם היתה מגובשת, ראו ביהודים גוף המאיים על שאיפותיהם הלאומיות .המאורעות נמשכו שמונה ימים, ובשונה מן המאורעות ב1921 הקפים היה רחב יותר, ובמסגרתם הותקפו יישובים הן בישוב היהודי החדשכגון באר טוביה ורמת רחל , והן בערי היישוב הישן שבהן האוכלוסייה מעורבת, כגון ירושלים, חברון וצפת. הפגיעה בנפש וברכוש הייתה חמורה הרבה יותר מהפגיעה בגל המאורעות הקודם. יהודים רבים נמלטו מבתיהם אל מרכזי הערים ואל ישוביים בטוחים יותר. "ההגנה" לא הייתה ערוכה לקראת המאורעות : השקט ששרר בארץ בשנים 1922-1928 האט את קצב התארגנותה .


גורלה של הקהילה הוותיקה בחברון מסמל יותר מכל את חומרתם של מאורעות תרפ"ט, עוד קודם למעשה אלימות פנו שליחי "ההגנה" מירושלים אל יהודי חברון הזהירו אותם ממעשה אלימות שעלולים להתרחש והציעו להם להתרחק מהעיר, אולם יהודי חברון טענו כי הם מתגוררים בעיר מדורי דורות ומתקיימת בינם לבין הערבים שכנות טובה לכן ביקשו שלא יישלחו אנשי הגנה לעירם כדי לא ליצור סכסוך. למרות כל זאת נקטו הערבים אלימות קשה נגד יהודי חברון ופגעו בהם, המון אנשים נרצחו ונפגעו והניצולים עברו לירושלים . ובכך חדלה להתקיים החברה היהודית בחברון.

שאלת חקר- מהם הגורמים לפרוץ מאורעות תרפ"ט וכיצד הם השפיעו על הישוב היהודי?

הגורמים למאורעות תרפ"ט


  • הפקידות הבריטית היא קבוצת אנשים שראתה את עצמה כשומרת החותם של האינטרסים הבריטיים, עוד יותר מאשר שרי הממשלה, אשר שאפו להרמוניה ערבית מוסלמית, עם יישוב יהודי חלש בחסדי בריטניה. בתוכם אפשר למנות גם את צ'נסלור, הנציב העליון. צ'נסלור, גילה, זמן קצר לאחר בואו ארצה, כי בשלטונה בארץ־ישראל, מחויבת ממשלת בריטניה למדיניות, אשר על פי תפיסת עולמו, מתנגשת עם עקרונות הצדק וההגינות . הוא תבע לכונן בארץ־ישראל רפורמה שתכונן מוסדות ייצוגיים ולהפקיד בידי הציבור הערבי מידה מסוימת של שלטון עצמי. העובדה שהרעיון ירד מעל הפרק, התפרשה בעיניו, ככניעה ללחצי היהודים. כל זה גרם לתסיסה דתית רחבה.
  • המופתי הגדול (ראש כהני דת האיסלאם) חאג' אמין אל חוסייני, שהחל את דרכו ככלי שרת של הפקידות הבריטית וכוחו בציבור עלה במהירות עם השתלשלות המאורעות והוא גילה עצמאות מסוכנת ורתם למרכבתו את 'הוועד הפועל הערבי'.
  • חולשה יהודית: כישלונם של היהודים בניסיונם לנצל את ההזדמנויות שניתנו להם והמשבר הכלכלי של תרפ"ו עד תרפ"ח, עוררו תקוות בקרב שונאי היישוב שחשבו שציונות עומדת לפשוט את הרגל.
  • חששות ערביים: לעומת החולשה היהודית חלק מהערבים עדיין פחדו מנוכח שאיפותיהם המדיניות המתעצמות של היהודים, שבאו לידי ביטוי למשל בהקמת הסוכנות היהודית ובקונגרס הציוני.
  • הקצנה ברחוב הערבי: הוועידה האיסלמית השביעית, שהסתיימה בראשית נובמבר 1928, העלתה לתודעת הציבור הערבי-פלסטיני, את הסכנה הטמונה בציונות לשאיפותיו הלאומיות. רגשות דתיים מלווים ואידיאולוגיה לאומנית מועצמת, חברו יחד להסתה אנטי יהודית, שנקלטה בקרב האוכלוסייה הערבית.
  • הופעת הזרם הרביזיוניסטי בציונות, החל מ-1925. המעשים הרוויזיוניסטים ההפגנתיים(הפגנה נגד קודשי האסלאם מול הערבים), נתפסו כהקצנה יהודית . אף כי "המנוע" העיקרי לאלימות היה הצד הערבי, גם ידם של יהודים היתה מעורבת בהתלהטות היצרים .
  • רפיון השלטון הבריטי: היעדרם של פקידי הממשלה הגבוהים מן הארץ. הנציב העליון, היה בלונדון. מפקד המשטרה וכשליש מקציני המשטרה, יצאו לחופשה. גם מפקד חיל צבאי וסגנו וארבעת מפקדי הפלוגות נעדרו מן הארץ. מספר החיילים והשוטרים הבריטים היה מצומצם מאד.
  • סכסוך הכותל ב1928 הסתה למלחמת קודש ,הייתה התגרות ביהודים, הפרעות לתפילת היהודים ואיסור הבאת תשמישי קדושה וספסלים לכותל.
  • התפתחויות לאומיות במחנה הציוני : במחנה הערבי התעוררו חשדות וחששות בגלל שני אירועים מרכזיים שהתרחשו באותה תקופה בעולם היהודי: הקמת הסוכנות היהודית ודיוני הקונגרס הציוני בציריך. הערבים עקבו אחרי המתרחש, ראו את ההתעצמות היהודית ופירשו בצורה החמורה ביותר את הנאומים שהושמעו באותו קונגרס, וביניהם את זה של זאב ז'בוטינסקי’, שטען ש'בית לאומי' פירושו מדינה לאומית בעלת רוב יהודי מכריע. ערבים רבים האמינו כי מטרת היהודים היא להשתלט על קודשי האיסלאם בירושלים ולסלק את המוסלמים משם. אמרות של יהודים שהביעו משאלות , תפילות ואפילו שירים דתיים, נתפסו אצל הערבים כתכניות של הציונים להרוס את מסגדי הר הבית ולבנות את בית המקדש.

השפעת המאורעות על הישוב היהודי

היחסים הערבים-יהודים לאחר מאורעות תרפ"ט:

כתוצאה מהמאורעות הייתה התרחקות נוספת של שני העמים זה מזה. בירושלים עזבו סוחרים יהודים את שוקי העיר העתיקה, ביפו העתיקו סוחרים את חנויותיהם לת"א. מכאן ואילך הייתה המגמה היהודית להתרכז ביישובים בעלי רוב יהודי. קהילות יהודיות קטנות וישובים יהודים קטנים נעזבו.

מעמדו של חאג' אמין אל חוסייני המופתי התחזק והוא הפך למנהיג המוכר של ערביי א"י,.

ערבים רבים הצטרפו לתנועה הלאומית הפלשתינאית, שהלכה והתחזקה והגבירה את תביעותיה. כן ניתן להצביע על חיזוק הקשר בין ערביי א"י וערביי הארצות הערביות השכנות.

היחסים היהודים - בריטים לאחר מאורעות תרפ"ט:

הבריטים פרסמו בעקבות מאורעות תרפ"ט את "הספר הלבן השני" . הספר הלבן השני נועד להקפיא את היישוב היהודי בארץ ע"י הפסקת גידולו פיזית ורוחנית, ולהשאיר אותו תלוי בשלטון הבריטי.

השפעות נוספות:

מאורעות תרפ"ט שינו את מפת ההתיישבות היהודית בארץ־ישראל. היהודים גורשו מחברון, שכם, עזה, ג'נין, טול כרם ובית-שאן. מספר מקומות יישוב נחרבו עד היסוד כגון קיבוץ רמת-רחל ,מוצא, באר-טוביה, קיבוץ חולדה ועוד.. במשך שבוע של פרעות נהרגו ברחבי הארץ 133 יהודים וכ-230 נפצעו לעומת 116 ערבים הרוגים ו-232 פצועים, רובם ככולם מירי של הצבא הבריטי, שהגיע ממצרים וממלטה, כדי לדכא את המהומות. למרות עבודתה החשובה של ה'הגנה', היא לא כ"כ הצליחה להגן על היישוב היהודי וניתן לומר שהוא ניצל בזכות הכידונים הבריטיים.

סיכום מאורעות תרפ"ט


מאורעות תרפ"ט היו התפרצות ערבית מכוונת ואלימה, האירועים הקשים בחברון, בצפת ובשאר אזורי הארץ הפתיעו את הישוב. לאחר כשבע שנים של שלווה יחסית, ביחסי העמים בארץ, התברר עומקה של התהום המפרידה בין ערבים ליהודים. המתקפה הערבית הזו היא אירוע מעצב בתודעה הציונית שמשפיע עד היום על העם היהודי ואופיו.
למאורעות היו השפעות רבות כלפי היישוב היהודי מבחינה פיזית ומנטלית שלבסוף חיזקו את העם בנוסף המאורעות שינו רבות את פני המדינה מבחינת התיישבות היהודים באותה תקופה.

ריפלקציות אישיות

ליאת חדד:

-עשינו את העבודה בצורה משותפת וכולם ביחד לכן לא הייתה כל כך חלוקה, אך כן עזרתי יותר בניסוח.

-הקשיים שנתקלנו בהם בעבודה היו מציאת זמן להיפגש וחיפוש המידע באינטרנט. פתרנו את הקשיים על ידי עזרה מחברינו לכיתה, ומספרים מהספרייה הבית ספרית.

- למדתי מהעבודה שהקבוצה שלנו עובדת טוב בשיתוף פעולה משום שכל אחד תורם את חלקו, ולמדתי על הנושא (מאורעות תרפ"ט) הרבה.


אלה יובל:

- את העבודה עשינו יחדיו בשיתוף פעולה ולכן לא הייתה חלוקת תפקידים מדוייקת. למרות זאת, ניתן לומר שתרמתי לקבוצה במציאת מידע רלוונטי לעבודה על ידי חיפשו בספרים מהספרייה ומהאינטרנט.

-בעבודה נתקלנו בקושי למציאת החומר הנדרש ובמציאת זמן להיפגש.

-למדתי מהעבודה שלמרות שאנו היינו קבוצה גדולה יחסית עבדנו כמו שצריך, מה שמוכיח- שאם עובדים בשיתוף פעולה ניתן לעשות עבודה בצורה מייטבית. בנוסף למדתי איך להכניס את החומר לאתרים טכנולוגיים.


נועה קריאף:

- את העובדה עשינו בשיתוף פעולה ביחד , אך תפקידי העיקרי היה העיצוב.

-הקשיים שנתקלנו בהם בעבודה היה למצא זמן שכוטלנו נכל להיפגש כי לכולנו יש חוגים ומציאת מקורות מידע.

-למדתי מהעבודה שכול בעיה וקושי אפשר לפתור אם רוצים כי אנחנו מצאנו זמן להיפגש למרות שכולנו עסוסקים ולמדתי על הגורמים של שנות תרפ"ט.


יועד שירה:

-העבודה נעשתה בשיתוף פעולה של כול חברי הקבוצה אך אפשר להגיד שעזרתי בעיקר בכיתבה וסינון המידע.

הקשיים שנתקלנו היו בעיקר זמן לעשות את העבודה משום שכולנו עסוקים לבסוף הצלחנו למצוא זמן מתאים .

-למדתי רבות מהעבודה על מאורעות תרפ"ט ושזהו נושא מאוד מעניין שהתחברתי אליו.

ביבליוגרפיה

*גילי חסקין- מדריך חובק עולם
"מאורעות 1929" "מאורעות הדמים של תרפ"ט"
*לימודנט
"מאורעות תרפ"ט"
*מטח
"מאורעות תרפ"ט"
*ספר הלימוד "מסע אל העבר" ע"מ 220-236
"הסכסוך היהודי ערבי בשנות העשרים שלושים"
*טקסולוגיה
"מאורעות תרפ"א ותרפ"ט"