האסלאם

עבודה בערבית,מגישה נועם גרינברג ח'3

صوم – צום

צום פירושו המנעות רצונית מאכילה ולעיתים גם משתיה לפרק זמן מסוים.

חמשת עמודי האסלאם,הם חמש מצוות מרכזיות אותם המוסלמים חייבים לקיים.

הקוראן מכיר בשלושה סוגי צומות:צום טקסי,צום סגפני(סבל) וצום לשם כפרה על החטאים.

בחרתי להרחיב על הצום הטקסי אותו חובה לקיים במהלך חודש הרמאדן.

הצום באיסלם, מטרתו: לכפר על עוונות וחטאים

במהלך הצום הטקסי המוסלמים מחויבים להימנע מאכילה ומשתייה ומקיום יחסי מין משעת הזריחה ועד לשקיעה.

המוסלמים נדרשים לחשוב על החטאים שלהם.

מטרת הצום היא לקרב את המאמינים לאללה(אל המוסלמים)להודות לו,לכפר על החטאים ולהזכיר לעצמם שהם תלויים בו.

במהלך החודש הם צריכים להימנע מאלימות פיזית ומילולית,מקנאה וכעס.

עליהם להשקיע אנרגיה ולנסות להסתדר עם הזולת בצורה טובה ביותר,

בחודש זה הם משקיעים בפעילות דתית.

ילדים לפני גיל הבגרות,אנשים עם בעיות בריאות,מבוגרים ונשים בהריון או נשים מניקות אינם מחויבים לצום.

המוסלמים מסיימים את הצום עם פרי התמר מאחר ולטענתם כך שבר מוחמד את הצום שלו.





השוואה לצום ביהדות-

ביהדות קיימים שישה סוגי צום במשך השנה.

הצום החשוב ביותר הוא יום כיפור הנחשב ביהדות כיום גזירת הדין וכיום הקדוש בשנה.

צום יום כיפור אורך יממה שלמה מערב היום עד לערב היום הבא.

בצום באסלאם בהשוואה ליהדות מותר לאכול ולשתות ולחזור לסדר היום הרגיל בשעות מסוימות כמו בלילה, לעומת הצום ביהדות בו לא אוכלים ושותים כלל וכלל עד שהצום נגמר!

צום הרמאדן באסלאם ארוך ונמשך כחודש לעומת הצום הקצר של יום כיפור הנמשך כיומיים בלבד.


ישנם חמישה עינויים שהתורה מצווה להתענות ביום כיפור:איסור אכילה,איסור שתייה,איסור רחיצת הגוף,איסור נעילת נעל של עור ויחסי קרבה.

יום כיפור מכונה "שבת שבתון" ובנוסף לחמשת העינויים אסורות בו כל המלאכות האסורות בשבת.

איסור האכילה והשתייה חל על כל איש ונער מגיל 13 ומעלה ועל כל אישה ונערה מגיל 12 ומעלה...

בצום ביהדות רבים נוהגים ללבוש ביום כיפור בגד לבן ומתעטפים בטלית גם לתפילת הערב. בנוסף ביום כיפור אין עונדים תכשיטים ושעונים מזהב ןהסיבה לכך שבחטא העגל עם ישראל חטא בזהב.

בסיום הצום עושים הבדלה על היין (אם יום כיפור חל בשבת מברכים על הבשמים) ומברכים על הנר שנשאר מערב יום כיפור,אחרי ההבדלה אוכלים מעט עוגה ושתיה חמה ולאחר כשעה אורחים סעודה גדולה-סעודה של שמחה.

חודש הרמדאן: כיצד אנחנו מעבירים אותו?