מזרח-עיתון
כל הידיעות החמות מהמזרח התיכון בעיתון אחד
מדור איכות הסביבה-השריפה בכרמל
מדור איכות הסביבה-זיהום הים התיכון
מדור הכלכלה-החרם הערבי
מדור הכלכלה:
החרם הערבי: מקוקה קולה ועד מקדונלדס
היחסים בין מדינות ערב לבין מדינת ישראל ועם היהודי לעולם לא היו הדדים וחיוביים. אחת מרצונות מדינות ערב כנגד ישראל היא למחוק את הישות הציונית מעל פני האדמה ובכדי ליישם אמונה זו הן החלו את החרם הערבי. במהלך הכתבה נעסוק בתולדות החרם ולמה הוא נחשב כאבן דרך משמעותית בכלכלת ישראל עד היום.
יובל זקן | בויאר | פורסם: 5.5.2015
מהו בעצם החרם הערבי?
החרם הערבי הוא אמצעי של לוחמה כלכלית שבו השתמשו מדינות ערב למען מאבקן נגד מדינת ישראל. מטרותיו המוצהרות של החרם עד קום המדינה היו לדכא את ההתפתחות הכלכלית היהודית בפלסטינה באמצעות החרמת מוצרים ציוניים לייצוא.המאמצים לחרם החלו בשנת 1921 בכך שהחלו להחרים עסקים בבעלות יהודית או עם קשר יהודי מסוגו. בעקבות מאמצים אלו החלו בניסיון להעצים ולהרחיב את החרם בשנת 1945, אך המניע העיקרי לתחילת החרם היה התבוסה הצבאית שנחלו מדינות ערב במלחמת השחרור ובעקבות זאת מדינות ערב החלו להוציא את החרם לפועל ממשי.
לחרם היו שלושה מהלכים עיקריים: חרם על חברות ישראליות, חרם על חברות הניהלו קשר עם ישראל וחרם על חברות הניהלו קשר עם חברות שניהלו קשר עם ישראל (מהלך זה לעולם לא יצא לפועל ולא התרחש).
למרות כל המאמצים, התחרשה התפוררות חלקית של החרם והוא לא פעל במלואו לאחר כמה מקרים (הסכמי השלום עם מצרים וירדן, הסכמי אוסלו שתרמו לשלום,הצטרפותה של ערב הסעודית לארגון הסחר העולמית ועוד..) בנוסף, היו גם ניסיונות לביטול החרם לדוגמא, תוכנית אלפא (תוכנית שיוזמה על ידי ארה"ב ובריטניה שמטרתה הייתה להסדיר את הסכסוך הערבי-ישראל: התוכנית לא צלחה)
אז איך החרם קשור לחיינו כיום?
למרות שהחרם דעך והופסק לתקופה, כשהחלה תקופת המלחמות, הוא החל לחזור לאט לאט כל פעם במדינה אחרת בתדירות מסויימת. לכן כיום, עדיין ישנן מדינות ברחבי העולם שמחרימות את ישראל ומסרבות לייבא לישראל ולקבל חומרים ומצרכים שיוצרו בישראל. אך במהלך השנים החרם הערבי שינה צורה כיוון שבתחילתו, החרם היה ממוקד לחברות אשר לא קיימו יחסים עם ישראל והכוונה לפגוע במדינה בדרך עקיפה אך כיום החרם מתבצע בגלל הכיבוש הישראלי בעזה והשליטה בשטחים.
v בזכות השפעותיו הרבות והמשמעותיות החרם הערבי נחשב לאבן דרך וחלק מרכזי מאוד בהיסטוריה הכלכלית של ישראל מאז ועד היום וממשיך להיות אחת מהדאגות הגדולות ביותר שישראל צריכה להתמודד מולן מצד מדינות ערב.
מדור איכות הסביבה:
שריפה קטלנית
אש חלשה שהפכה לדליקה משתוללת, יער שלם שנחרב, והרס בשווי מליוני שקלים ויותר.
כל זה בחודש דצמבר החורפי שאמור היה להיות עשיר במשקעים. אם כך, מה גרם לאסון הכבד?
סופיה סגל י'3
ה-2 עד 6 בדצמבר 2010 היו ידועים כימים של אסון השריפה הקטלני ביותר בישראל. שריפה ענקית השתוללה באזור יערות הכרמל, סמוך לחיפה. חודשים רבים היו נטולי גשמים ובאזור שררו תנאי יובש קיצוניים ביותר, שעוררו לא מעט דאגות, שלפי התוצאות לא נלקחו ברצינות.
שואלים את עצמכם באלו תוצאות מדובר? שריפת הענק שפרצה כאמור עקב תנאי חום ויובש קיצוניים למרות שהאזור ידוע בכמות משקעים בינונית, השריפה כילתה יער, חורש ובתי מגורים בשטח נרחב מהישובים שבסביבתו, כמו שכונת דניה בחיפה, טירת כרמל, מגדים, אור אבנר והכפר עין חוד. בשריפה נספו 44 בני אדם, כ-17,000 איש פונו מבתיהם וקרוב ל-25 קמ"ר ובהם כמה מיליוני עצים עלו באש. מיותר לציין שההרס הרב הזה עלה מיליוני ואף מיליארדי שקלים על מנת לשפץ בתי מגורים, לחדש נטיעת עצים ולמצוא מחסה לעשרות זני בעלי החיים ששרדו את השריפה.
חודש דצמבר, אמצע החורף, אמור להיות עשיר בגשמים ואסון השריפה הקטלני הזה היה הפתעה, אם כי היו לא מעט גורמים שאכן חששו שבעקבות חוסר בגשם תפרוץ שריפה – למשל גורמים בשירותי הכבאות והמשטרה. חשדותיהם לא נלקחו ברצינות, וכאשר התקבלו ההתראות על פרוץ השריפה והתפשטותה, כוחות ההצלה לא היו ערוכים בהתאם, וכך יצא שהשריפה השתוללה זמן רב יותר מהצפוי.
להבא, הגורמים המתאימים כמו מכבי האש והמשטרה, צריכים להתייחס לכל דאגה או סיכוי הכי קלוש לאסון מסוג זה או אחר ולהיערך בהתאם.
זיהום בים התיכון: יתכן וחליתם ואינכם יודעים על כך
שלשולים, מחלות עור, סחרחורות, חיוורון. זיהום הים התיכון גדל משנה לשנה ועקב זה מספר החולים לא מפסיק לגדול.
האם אנחנו מזהמים את עצמנו?
הדר ישראל | בויאר | פורסם: 5.5.2015
כיוון שהים התיכון סגור למחצה, תחלופת המים של הים התיכון עם ימים אחרים מוגבל, לכן סיכויי הזיהום הם גדולים יותר.
אז איך הוא מזדהם?
"אתרי הטמנת האשפה" - נמצאים לאורך החוף הלבנוני. אתרים אלו מתפשטים ומגיעים לאזורים מורחבים יותר, וכך גם היצורים החיים מזדהמים. דבר זה לא פוגע רק בחיות הנמצאות בים ובקרבתו, אלא גם בתושבי האזור התלויים בים למחייתם.
שפיכת פסולת תעשייתית – (חקלאית וממרכזים עירוניים). שפיכת הפסולת התעשייתית גורמת לפגיעה חמורה בים התיכון. כמויות נפט ושמן שנשפכים ונשפכו בעבר בתאונות שיט והתהפכויות מכליות.
הזרמת ביוב עירוני – הזרם עובר דרך הים התיכון וגורם לזיהומים על ידי חיידקים נושאי מחלות, הגורמים לסגירת חופי רחצה ופגיעה באתרי חקלאות ימיים.
חומרי הדברה ודישון – מכילים רעלים ומתכות כבדות. העלייה בכמות של חומרי הדישון גורמת לפריחה של האצות ולירידה בכמות החמצן במים.
זיהום האוויר – רעלים שנפלטים מכלי התחבורה ומהמפעלים (תחמוצות חנקן, גופרית דו חמצנית, עופרת וחומרי הדברה), תמוססים בים, או מגיעים אליו לאחר שהתחברו עם טיפות הגשם
ארגונים ירוקים:
בנוסף לאמנת ברצלונה הקיימת משנת 1995 ולא נותנת שימוש טוב, נוספו הארגונים "אדם טבע ודין" ו- "Greenpeace". הארגונים הללו מבצעים פיקוח מתמיד על חופי הים התיכון ועל חופי ישראל.
איפה אנחנו יכולים לעזור?
פסולת מוצקה: יש להפריד בין פסולת יבשתית או חופית שמקורה בהשלכת פסולת באזורים הסמוכים לים לבין פסולת שנמצאת בתוך הים ומושלכת מכלי שיט.
זפת ושמנים: העברת מרכז הכובד של תעשיית הנפט מאזורים בישראל לנמלים בטורקיה.
והכי חשוב- להפסיק לזרוק פסולת לעבר הים/ על החוף!!!!
הדברים הכי גדולים מתחילים בדברים הכי קטנים.