שמואל ב, ה

המלכת דוד, ובחירת ירושלים

עבודת כיתה- מתי דוד הפך למלך, ומי קבע זאת?

קראו את הפסוקים הבאים וענו על השאלות שלאחר כל קטע:

שלב ראשון:


שמואל א פרק טז:

(יג) וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת קֶרֶן הַשֶּׁמֶן וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ בְּקֶרֶב אֶחָיו וַתִּצְלַח רוּחַ ה' אֶל דָּוִד מֵהַיּוֹם הַהוּא וָמָעְלָה...


שאלות:

-על פי פס' זה, מי משך את דוד למלך?

-על פי פס' זה, מי קבע שדוד ימלוך?

-האם לפי דעתכם דוד נחשב למלך אחרי משיחה זו? הסבירו את דעתכם.


שלב שני:


שמואל ב פרק ב :

(א) וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וַיִּשְׁאַל דָּוִד בַּה' לֵאמֹר הַאֶעֱלֶה בְּאַחַת עָרֵי יְהוּדָה וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו עֲלֵה וַיֹּאמֶר דָּוִד אָנָה אֶעֱלֶה וַיֹּאמֶר חֶבְרֹנָה:

(ב) וַיַּעַל שָׁם דָּוִד וְגַם שְׁתֵּי נָשָׁיו אֲחִינֹעַם הַיִּזְרְעֵלִית וַאֲבִיגַיִל אֵשֶׁת נָבָל הַכַּרְמְלִי

(ג) וַאֲנָשָׁיו אֲשֶׁר עִמּוֹ הֶעֱלָה דָוִד אִישׁ וּבֵיתוֹ וַיֵּשְׁבוּ בְּעָרֵי חֶבְרוֹן:

(ד) וַיָּבֹאוּ אַנְשֵׁי יְהוּדָה וַיִּמְשְׁחוּ שָׁם אֶת דָּוִד לְמֶלֶךְ עַל בֵּית יְהוּדָה.


רד"ק : (ד)

וימשחו שם את דוד - ואעפ"י שכבר היה נמשח ע"י שמואל אעפ"י כן בעת שקבלוהו עליהם למלך משחוהו:


שאלות:

-על פי פס' זה, מי משך את דוד למלך?

-על פי פס' זה, מי קבע שדוד ימלוך?

-על איזו בעיה עונה רד"ק? ומהי תשובתו?

-האם לפי דעתכם דוד נחשב למלך אחרי משיחה זו? הוכיחו את עמדתכן מהפס'.


שלב שלישי:


שמואל ב פרק ה:

(א) וַיָּבֹאוּ כָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אֶל דָּוִד חֶבְרוֹנָה וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר הִנְנוּ עַצְמְךָ וּבְשָׂרְךָ אֲנָחְנוּ:

(ב) גַּם אֶתְמוֹל גַּם שִׁלְשׁוֹם בִּהְיוֹת שָׁאוּל מֶלֶךְ עָלֵינוּ אַתָּה הָיִיתָה מוציא הַמּוֹצִיא והמבי וְהַמֵּבִיא אֶת יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר ה' לְךָ אַתָּה תִרְעֶה אֶת עַמִּי אֶת יִשְׂרָאֵל וְאַתָּה תִּהְיֶה לְנָגִיד עַל יִשְׂרָאֵל:

(ג) וַיָּבֹאוּ כָּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הַמֶּלֶךְ חֶבְרוֹנָה וַיִּכְרֹת לָהֶם הַמֶּלֶךְ דָּוִד בְּרִית בְּחֶבְרוֹן לִפְנֵי ה' וַיִּמְשְׁחוּ אֶת דָּוִד לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל.

שאלות:

-על פי פס' אלו, מי משך את דוד למלך?

-על פי פס' אלו, מי קבע שדוד ימלוך?

-האם לפי דעתכם דוד נחשב למלך אחרי משיחה זו? הוכיחו את עמדתכן מהפס'.

היכן מלך דוד?

שמואל ב, פרק ה:
(ד) בֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה דָּוִד בְּמָלְכוֹ אַרְבָּעִים שָׁנָה מָלָךְ:

(ה) בְּחֶבְרוֹן מָלַךְ עַל יְהוּדָה שֶׁבַע שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים

וּבִירוּשָׁלִַם מָלַךְ שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה.

אבל למה דווקא ירושלים?

א. גבול נחלת יהודה מצפון עובר בירושלים יהושע ט"ו ח: וְעָלָה הַגְּבוּל גֵּי בֶן הִנֹּם אֶל כֶּתֶף הַיְבוּסִי מִנֶּגֶב הִיא יְרוּשָׁלִָם

ועל העיר נאמר שם בפסוק ס"ג: וְאֶת הַיְבוּסִי יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם לֹא יוכלו יָכְלוּ בְנֵי יְהוּדָה לְהוֹרִישָׁם וַיֵּשֶׁב הַיְבוּסִי אֶת בְּנֵי יְהוּדָה בִּירוּשָׁלִַם עַד הַיּוֹם הַזֶּה:

ב. גבול נחלת בנימין, ביהושע י"ח אנו קוראים על נחלת שבט בנימין: (טז) וְיָרַד הַגְּבוּל אֶל קְצֵה הָהָר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי גֵּי בֶן הִנֹּם אֲשֶׁר בְּעֵמֶק רְפָאִים צָפוֹנָה וְיָרַד גֵּי הִנֹּם אֶל כֶּתֶף הַיְבוּסִי נֶגְבָּה וְיָרַד עֵין רֹגֵל:

ועל ירושלים נאמר: שופטים פרק א כ"א וְאֶת הַיְבוּסִי יֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם לֹא הוֹרִישׁוּ בְּנֵי בִנְיָמִן וַיֵּשֶׁב הַיְבוּסִי אֶת בְּנֵי בִנְיָמִן בִּירוּשָׁלִַם עַד הַיּוֹם הַזֶּה:


ירושלים היא עיר גבול בין יהודה ובנימין.

עליה אמרו חז"ל יומא דף יב עמוד א (וכן במקומות אחרים): ירושלים לא נתחלקה לשבטים,

Big image
(מפה מימי הביניים, בה מוצגת ירושלים כמרכז העולם. "לא רק שמיפוי מייצג תפיסת עולם, אלא שמיפוי מנסה לעצב את תפיסת המרחב ולהנחיל תפיסת עולם מסוימת)
מלבי"ם:
וילך המלך ואנשיו. אחר שעתה התאחדו שני ממלכות ישראל, שהיו עד עתה שבט יהודה תחת דוד, ויתר השבטים ובנימין שבט שאול בראשם תחת איש בושת, ושבו כולם למלכות אחת תחת דוד, היה מן העצה, וכן הופיע רצון ה', שעיר המלוכה תהיה בגבול השייך לשני השבטים שהיו שבטי מלכות, וזה היה בירושלים.

כיבוש ירושלים

שמואל ב, פרק ה:

(ו) וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ וַאֲנָשָׁיו יְרוּשָׁלִַם אֶל הַיְבֻסִי יוֹשֵׁב הָאָרֶץ וַיֹּאמֶר לְדָוִד לֵאמֹר לֹא תָבוֹא הֵנָּה כִּי אִם הֱסִירְךָ הַעִוְרִים וְהַפִּסְחִים לֵאמֹר לֹא יָבוֹא דָוִד הֵנָּה:

(ז) וַיִּלְכֹּד דָּוִד אֵת מְצֻדַת צִיּוֹן הִיא עִיר דָּוִד:

(ח) וַיֹּאמֶר דָּוִד בַּיּוֹם הַהוּא כָּל מַכֵּה יְבֻסִי וְיִגַּע בַּצִּנּוֹר וְאֶת הַפִּסְחִים וְאֶת הַעִוְרִים שנאו שְׂנֻאֵי נֶפֶשׁ דָּוִד עַל כֵּן יֹאמְרוּ עִוֵּר וּפִסֵּחַ לֹא יָבוֹא אֶל הַבָּיִת:

(ט) וַיֵּשֶׁב דָּוִד בַּמְּצֻדָה וַיִּקְרָא לָהּ עִיר דָּוִד וַיִּבֶן דָּוִד סָבִיב מִן הַמִּלּוֹא וָבָיְתָה:



כתבו במחברת שני עניינים שאינם ברורים בקטע זה.

עבודת כיתה :

קראו את הפרשנות של האבן עזרא והסבירו:
1. על איזו בעיה הראב"ע עונה?
2. כיצד הראב"ע עונה על בעיה זו?


ראב"ע
רואה בדבריהם ליגלוג, אפילו עיוורים ופסחים יעצרו אותך כי העיר מבוצרת ולא תוכל להכנס.
הקשיים העולים מהפס' : "כל מכה יבוסי ויגע בצינור"
1.
2.
3.

הסיפור המקביל בדברי הימים מסייע בהבנת המשך הכרזתו של דוד:
דברי הימים א פרק יא : (ו) וַיֹּאמֶר דָּוִיד כָּל מַכֵּה יְבוּסִי בָּרִאשׁוֹנָה יִהְיֶה לְרֹאשׁ וּלְשָׂר וַיַּעַל בָּרִאשׁוֹנָה יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה וַיְהִי לְרֹאשׁ:

-על איזה קושי/ קשיים עונה ספר דברי הימים?



-דמיינו עיר מבוצרת, וגבוהה, אשר קשה מאוד לפרוץ אליה, ונסו לחשוב על אסטרטגיה כיצד לכבוש אותה.

Big image

פעילות אישית:


ראו את הסרטון הבא, קראו לאחריו את ההסבר של עיר דוד לפס' ט, והסבירו במילים שלכן- כיצד ניצחו ישראל את היבוסים, ואיך ניצחון זה קשור לצינור.
עיר דוד פיר וורן

מפעל מים יבוסי – הצינור!

לא עברו שנים רבות לאחר גילוי המערכת התת-קרקעית עד שעלה הרעיון, כי זהו מעשה ידיהם של הכנענים וליתר דיוק היבוסים, שנערכו לקראת ההתקפה של שבטי ישראל. לפתע האירה האלומה הארכאולוגית מנהרת מים יבוסית הקושרת אותנו בחזרה לסיפור המקראי. הנה, חשבו רבים, פיר וורן אינו אלא הצינור, שהזכיר דוד בנאומו. כך, בעקבות החפירות, נולד פירוש חדש ומרתק לכיבוש ירושלים בידי דוד.


בעקבות יואב

"ויעל בראשונה יואב בן צרויה"

לפי התאוריה החדשה – שהראשון להציע את קוויה הכלליים היה המהנדס ו"פ בירץ' (1878) – גילה דוד (אולי בחושיו המחודדים של רועה צאן מנוסה) את מקום נביעת המעיין ואת המנהרה המוליכה אל תחתית הפיר ומשם אל העיר פנימה. את המינוי הנכסף "לראש ולשר" הוא הציע למי שיעז לחדור דרך הפיר אל העיר. במסורת הצבאית הישראלית כבר היה תקדים לכיבוש עיר דרך מבוא סתר, היה זה במהלך המלחמה על בית אל (שופ' א כד). אולם כיבוש יבוס דרש תעוזה מיוחדת: המתנדב יאלץ לזחול תחילה בתעלת ההזנה החשוכה והנמוכה, כשהמים מגיעים עד צוואר. כשיגיע לבסיס הפיר, יהיה עליו לטפס בארובה האנכית שרחבה כ-2 מ' לגובה 13 מ', כשכל העת מרחפת מעל ראשו סכנה של החלקה, או גרוע יותר, גילוי בידי אנשי המשמר היבוסים, שיוכלו לרגמו באבנים וכך לדרדר אותו בנקל אל מותו.

האדם המתאים לביצוע המשימה הקשה והמסוכנת נמצא בדמותו של יואב בן צרויה. "ויעל בראשונה יואב בן צרויה" (דב"א יא ו). נוכל לתאר בדמיוננו את יואב המצליח בדרך כלשהי להעפיל למרומי הפיר – אולי לפני עלות השחר – ובאבחת חרב חרישית לחסל את השומרים המנומנמים שניצבו שם. אך מה יכול לעשות אדם בודד בתוך העיר? עם מעט דמיון ניתן להשלים את התמונה: יואב אץ במעלה המנהרה האופקית, טיפס במהירות במדרגות המנהרה המשופעת ופרץ אל תוך העיר. בשל השעה המוקדמת ואולי בסיוע עזרה של אחד מבני העיר (בירץ' הטיל את החשד על המלך ארונה עצמו, שבאופן מפתיע נשאר בחיים אחר הקרב ובבעלותו נכסים יקרי ערך בהר המוריה) לא הבחינו בו. פני יואב היו מועדות למקום אחד בלבד – השער! בריצה ירד הלוחם העברי אל שער העיר – אולי שער המים – ופתח אותו לרווחה מבלי ששומרי החומות, שהסתכלו כל העת החוצה, יבחינו בו. כל אותו הזמן היו חיילי דוד רכונים בדריכות בנחל קדרון בהמתינם בחשכת הלילה בדיוק לרגע זה. עם התקבל האות פרצו צבאות ישראל – לתדהמתם המוחלטת של הזקיפים על החומות – אל תוך העיר ולכדו אותה בסערה.

מלחמות דוד בפלישתים

שמואל ב, פרק ה

י
וַיֵּלֶךְ דָּוִד הָלוֹךְ וְגָדוֹל וַיהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת עִמּוֹ.
יז
וַיִּשְׁמְעוּ פְלִשְׁתִּים כִּי-מָשְׁחוּ אֶת-דָּוִד לְמֶלֶךְ עַל-יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ כָל-פְּלִשְׁתִּים לְבַקֵּשׁ אֶת-דָּוִד וַיִּשְׁמַע דָּוִד וַיֵּרֶד אֶל-הַמְּצוּדָה. יח וּפְלִשְׁתִּים בָּאוּ וַיִּנָּטְשׁוּ בְּעֵמֶק רְפָאִים. יט וַיִּשְׁאַל דָּוִד בַּיהוָה לֵאמֹר הַאֶעֱלֶה אֶל-פְּלִשְׁתִּים הֲתִתְּנֵם בְּיָדִי.

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-דָּוִד עֲלֵה כִּי-נָתֹן אֶתֵּן אֶת-הַפְּלִשְׁתִּים בְּיָדֶךָ. כ וַיָּבֹא דָוִד בְּבַעַל-פְּרָצִים וַיַּכֵּם שָׁם דָּוִד וַיֹּאמֶר פָּרַץ יְהוָה אֶת-אֹיְבַי לְפָנַי כְּפֶרֶץ מָיִם עַל-כֵּן קָרָא שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא בַּעַל פְּרָצִים. כא וַיַּעַזְבוּ-שָׁם אֶת-עֲצַבֵּיהֶם וַיִּשָּׂאֵם דָּוִד וַאֲנָשָׁיו.

כב וַיֹּסִפוּ עוֹד פְּלִשְׁתִּים לַעֲלוֹת וַיִּנָּטְשׁוּ בְּעֵמֶק רְפָאִים. כג וַיִּשְׁאַל דָּוִד בַּיהוָה וַיֹּאמֶר לֹא תַעֲלֶה הָסֵב אֶל-אַחֲרֵיהֶם וּבָאתָ לָהֶם מִמּוּל בְּכָאִים. כד וִיהִי בשמעך (כְּשָׁמְעֲךָ) אֶת-קוֹל צְעָדָה בְּרָאשֵׁי הַבְּכָאִים אָז תֶּחֱרָץ כִּי אָז יָצָא יְהוָה לְפָנֶיךָ לְהַכּוֹת בְּמַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים. כה וַיַּעַשׂ דָּוִד כֵּן כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ יְהוָה וַיַּךְ אֶת-פְּלִשְׁתִּים מִגֶּבַע עַד-בֹּאֲךָ גָזֶר.
נקודות לדיון וסיכום:
1. מדוע הפלישתים יוצאים למלחמה הראשונה בדוד? (הוכיחו את תשובתכן מהפס')
2. מה הדבר הראשון שדוד עשה לאחר שהפלישתים יצאו למלחמה? מה ניתן להניח מכך על אופיו של דוד (התייחסו בתשובתכן גם לפס' כ')?
3. כיצד ה' גומל לדוד על דרכו? (מצאו את הפס' המוכיח זאת).

משימת בית לסיכום:

ירושלים:

לשיעור הבא, אני מבקשת מכל אחת שתמצא קטע אשר מבטא בעיניה מהי ירושלים עבורה- פס', תפילה, שיר, סיפור, תמונה, או שתכין קטע אישי, ותביא אותו לכיתה. את הקטעים הללו אנו נתלה בכיתה, בפינת-ירושלים . (ומי שתרצה-נשמח שתסביר את בחירתה/יצירתה).