האיגרת השבועית של המזכירות הפדגוגית

יוני 2015 (22)

דבר יו"ר המזכירות הפדגוגית


שלום רב,

ככל ש'הלמידה המשמעותית' מכה שורשים ומתיישמת מושג ה'חקר' הופך לבעל נוכחות דומיננטית ברחבי מערכת החינוך . ברור שמקורותיה של תפישת הלמידה מבוססת החקר לא נולדו עם התמורה הנוכחית, ואת קווי התפתחותן ניתן למשוך ממחשבת העת העתיקה אם זו הסוקרטית ואם זו שהתפתחה במסורת הלימוד היהודי, מהגות מודרנית של המאות האחרונות או מהמחקר הקוגניטיבי של העשורים האחרונים. גם ההיסטוריה של הפרקטיקה הלימודית בעולם ובארץ הותירה מורשת מפוארת של יישומים ברוח החקר שהספרות מלאה באיזכוריהם ובניתוחם. בעשרות השנים האחרונות היו ניסיונות להטמעת התפישה הפדגוגית ה'חקרנית' בקרבה של מערכת החינוך . אפשר לציין את קבוצות החקר של שנות השבעים והשמונים (שצמחו בהשראת המלצות וועדת ברונר לחינוך מדעי מבוסס חקר מארה"ב של ראשית שנות השישים), את גל חינוך החשיבה שצמח בשנות התשעים והגיע לשיאו ברפורמת ה'אופק הפדגוגי' המערכתית (גם כאן בהשפעה עצמתית של מחקר ופרקטיקה צפון אמריקאים), וכמובן את המהלך הנוכחי של 'ישראל עולה כיתה' (שהוא מבקש לינוק מדגמים צפון אירופאים).

במהלך השבוע היו לי שני מפגשים שהציפו את המורכבות הטמונה בתיאוריה ובמעשה של למידת החקר. במפגש עם יו"רי מקצועות מדעי החברה עלתה ביקורת נוקבת כנגד האפשרות והיומרה להוליך תינוקות של בית רבן בנתיבי מחקר שלטענתם , אין להם סיכוי לצלוח אותם באופן ראוי. המפגש השני היה במרכז אחר"ת (אחוות חוקרים רב תרבותית) בכברי שממוקד בהנחיית תלמידים בחקר פתוח בפיזיקה. במפגש זה, נחשפנו לתלמידים ולמורים בעלי ברק קוונטי רב וקטורי אשר הציגו לנו את תוצריהם המרשימים. (אגב, במפגש הפיתוח המקצועי הקרוב שלנו אנשי מרכז אחר"ת יציגו בפני כולנו את פועלם).

המתח בין דחיית האפשרות לעריכת מחקרים כחלק מתהליכי למידה בית ספריים, לבין ההתפעמות מערוץ זה כבעל סגולה פדגוגית נעדרת תחליף – מתח זה מצריך חשיבה ודיון עמוקים. נדמה לי שבמתח זה טמונה מהות הדיון על אתגרי יישומה של 'הלמידה המשמעותית' בתחומי הדעת.

את הביקורת על החקר ניתן לתמצת בהעטרתה כ'אשליית למידה' ולפרקה לשלושה היבטים מרכזיים:

1. היבט הביצה והתרנגלת – טענה לפיה כניסה לתהליך מחקר מחייבת תשתית מבוססת של ידע – הן יסודות מושגיים רוחביים של תחום הדעת שבו נערך החקר, הן כזו הנוגעת לזירת או למושא המחקר והן נשיאת מיומנויות חקר ולו אלו הבסיסיות של ניתוח, קריאה וכתיבה. הטענה היא איפוא שתהליך חקר שאינו מבוסס של תשתית כזו, לא זו בלבד שלא צפוי להצמיח ידע, אלא חמור מכך עלול להקנות תחושה של ידע אך זו תהיה תלושה ומרוטה.

2. היבט החקר הטקסי – כאן הטענה שאמות המידה לתהליכי חקר במערכת החינוך נוטות להסתפק ולהתפעל מהיכולת לעמוד בתחנותיהן העיקריות. תלמיד שהצליח לחבר יחדיו את ראשי הפרקים התקניים, להעלותם במצגת רווית אנימציה, ולהציגה במשך דקות ספורות בפני קהל אוהד – יזכה למחיאות כפיים ממשיות ומטאפוריות סוערות. החקר הבית ספרי נתפש כאן כמעין טקס שהאתגר העיקרי הוא לעמוד בכלליו, ושהיבטי תוכן, ההעמקה והמשמעות הופכים בו למשניים אם אלו בכלל זוכים להינכח.

3. היבט המשאבים החסרים – כאן הטענה היא שתהליכי חקר צורכים זמן ואנרגיה מרובים הן מהתלמידים והן מהמורים. בתוך אילוצי העומס והארגון הבית ספריים של ריבוי המקצועות, מיעוט השעות ושלל אירועים 'מבטלי שיעורים' – קשה לצפות לפינוי זמן ראוי להובלה של תהליך חקר. הכרעה להקדיש משבצות זמן יקרות לתהליכי חקר תעמוד מול שתי משוכות עקריות – מול הצורך לוותר על זמן של הקניית ידע ועמידה בהספקי חומר, ומול ההכרח להתחרות ב/ווק הפורח של ההערכות החלופיות מול מורים עמיתים התובעים גם הם את ליתרת מחקריהם.

שלושת ההיבטים הללו מתנקזים לביקורת המאשימה את יומרת החקר הבית ספרי כשרלטנות פדגוגית. בטרם תגובה לביקורות מעין אלו , אני חושב שמוטב לחפצי החקר, שלא להיגרר למחי יד של ביטולן אלא דווקא לראות בהן הזדמנות לחידוד ולטיוב מושא תפישתם. במקום לדחותן על הסף אני חושב שנכון לחבקן באופן שמאפשר לבררן ולהתמודד עימן בצורה מושכלת – הן במישור התיאורטי והן בזה המעשי.

את ההתייחסות לשאלת מקומו של החקר בתהליכי הוראה ולמידה בית ספריים צריך לבסס על שלוש הבחנות: 1. ההבחנה בין חקר אקדמי/מדעי לבין כזה בית ספרי. באופן גס ניתן לאפיין את הראשון ככזה הממוקד בגילוי או בפיתוח ידע חדש, ואת השני כמי שרואה בחקר אמצעי לימודי שמאפשר ללקט ידע באופן יעיל ותוך מכוונות לחיבורו למפות חשיבה והבנה. הבחנה זו היא חשובה מכיוון שהמטרות השונות גוררות אחריהן בהכרח גם אופני יישום שונים. חידוד העובדה שהחקר הבית ספרי הוא מוכוון תהליך מחייב להתבונן עליה באופן שונה מאשר על המחקר האקדמי מוכוון התוצאה. את החקר הלימודי יש לראות על כן כהתנסות או כמתודה שמאפשרת הגברת מעורבות של הלומדים, הופכת את הלמידה לרלבנטית ומחוברת לעולם ה'אמיתי', מעודדת ומעוררת יצרי סקרנות ויצירתיות. לאור זאת, נכון יותר להעמידה על מדף החלופות בהוראה מאשר על מדף החקר המדעי, ולשפוט אותה מבעד למשקפיים תואמים.

2. הבחנה נוספת שראוי להנכיח היא בין סוגי חקר שונים. יוסף שוואב, חוקר החינוך האמריקאי החשוב, הגדיר בשנות השישים שלוש רמות של למידת חקר: רמה בסיסית: שבה תהליך החקר הוא מובנה וסגור ושהמורה קובע גם את השאלה וגם את תהליך החקר, והוא מצויד בתוצאה/ תשובה ברורה אליה החקר אמור להוביל. הרמה השניה, מעט פתוחה יותר ובה המורה מגדיר בעיה או שאלה ברורה, אך מותיר לתלמידיו לעצב את הדרך שבה ירצו להתמודד עם השאלה. הרמה השלישית היא זו הפתוחה שבה התלמיד הוא עצמאי הן בבחירת נושא החקר, הן בניסוח השאלה והן בעיצוב תהליכי החקר המובילים לבירורה. מתוך ההבחנה הזו ברור כי אופי החקר צריך להיות מותאם להקשר של תחום הדעת, של מטרת ההוראה, של אופי התלמידים והמורים , של הזמן המוקצה לתהליך ועוד. הבחנה זו מזכירה לנו כי החקר הוא רק בבחינת שם משפחה שתחת כנפיו מתכנסים דגמים ואפשרויות מגוונים של תהליכי חקר. ברור לגמרי שלכל אחת מהרמות ולכל אחד מהדגמים הנגזרים מהן יש יתרונות פדגוגים אך גם חסרונות אותם יש לברר ולקחת בחשבון בעת מתכננים תהליכי חקר.

הבחנה שלישית שחייבים להציגה היא בין תפישת החקר כחלופת הערכה לבין תפישתה כחלופת הוראה/למידה. לכאורה – היינו הך, אך למעשה יש הבדל גדול בין התפישות. ניתן לדמיין תהליכי הוראה 'מסורתיים' שבהם המורה מותיר עצמו בעמדת מוסר ידע סגור, שמסתכמים בתהליך הערכה חקרי. כלומר החקר מופיע כאן כרכיב 'חוץ הוראתי' שמחליף בחינה או דרך הערכה אחרת. גישה אחרת תתפוס את החקר לא רק כחלופת הערכה, אלא גם כחלופת למידה והוראה, וזו תהיה משולבת ולמעשה תניע את מהלך ההוראה כולו. במקרה כזה המורה מסיג עצמו לאחור מקתדרת מעביר הידע, ועובר לרכון אצל ספסלי תלמידיו בבחינת חונך או מנחה. בגישה הראשונה החקר נועד לסכם או להפגין ידע שנצבר ברוטינות פרונטליות, ובשני החקר הוא פלטפורמה כוללת להצמחה ולהבנייה של ידע. גם כאן ברור כי בחירה בגישה זו או אחרת מכתיבה בהכרח אופי אחר של יישום.

הבחנות אלו מובילות ליסוד הכרחי ביישום חקר בית ספרי שנדמה לי שהיעדרו הוא המבדיל בין חקר שעשוי לשמש כפלטפורמה לימודית פוריה לבין כזה שנותר להתבוסס במעטפות טקסיותו. כוונתי ליסוד הדיאלוגי – טענתי היא שתהליכי חקר בית ספריים ראויים מחייבים קשר עמוק, מתמשך וסדיר בין המורה לתלמידים. הם מחייבים זאת, אך גם מאפשרים זאת. בדיון השבוע אודות ממצאי מחקר ראשוניים של הראמ"ה אודות יישום הלמידה המשמעותית בבתי הספר, אמרתי שמפריע לי הייחוס האוטומטי של משתנה 'קשר מורה-תלמיד' לזירת המחנך, שיעור החברה והשיחות האישיות וכי קשר כזה עשוי להיות מושג דווקא בתהליכי הוראה- למידה דיסציפלינאריים. זו בדיוק כוונתי גם לגבי החקר. הדיאלוג הוא תנאי הכרחי לחקר, והחקר הוא מצע עשיר ליצירה של דיאלוג כזה.

בדיוק לפני חמישים שנה, ב 13.6.15 הלך לעולמו מרטין בובר שבין תרומותיו ההגותיות ניתן גם לסמן את תפישת החינוך הדיאלוגי.

בחיבורו "על המעשה החינוכי" (בתוך ספרו "בסוד שיח") מדגיש בובר את ההכרחיות של הקשר המחנך:

"רבות לומד הילד מתוך עשיית דברים מה שאינו יכול ללמוד בדרך אחרת. עם שהוא עושה דבר מן הדברים הוא נמצא למד את אפשרותו של זה . את התהוותו , את מבנהו וקישוריו, הוא לומד בדרך שאינו יכול ללמוד דרך ההתבוננות. אולם משהו אחר אינו נלמד על ידי כך, ואחר זה הוא צידה לדרך החיים. בחינת האובייקט של העולם אנו לומדים אותה מבפנים, לא כן בחינת הסובייקט של העולם, אמירת אני שלו; מכאן אתה אומר: אף אמירת אתה שלו. שוב לא יצר לחולל דבר מביא אותנו לידי דעת אמירת האתה אלא יצר ההתקשרות"( עמ, 243).

בהמשך מבקר גם את החינוך המסורתי וגם את זה החדש וטוען ששניהם מחמיצים את העיקרון הזה:

"הפדאגוגיה של ימינו, שסימנה הוא מגמת החופש, מתעלמת במשנתה מערכה של מחצית זו [אותו קשר שבובר מכנה 'המחצית השניה של ההתרחשות החינוכית']. כשם שתורת החינוך שסימנה ההרגל המסורתי-הסמכותי הישן, מתעלמת מערכה של המחצית הראשונה. סמל המשפך עומד להתחלף בסמל המשאבה" (עמ' 245)

בחבור אחר "על חינוך האופי" (המצוי בספר "תעודה וייעוד, כרך שני") מדגיש את חשיבות המפגש השלם עבור מימדים ערכיים בחינוך: "על שלמותו של החניך משפיעה רק שלמותו של המחנך, הווייתו השלמה שלא במתכוון. המחנך אינו צריך להיות גאון מוסרי כדי לחנך בעלי אופי; אבל הוא צריך להיות אדם חי, שלם המביע את עצמותו ישר לזולת: חיותו מקרינה עליהם ומשפיעה ביתר תוקף וטוהר דווקא בשעה שאין עולה כלל על לבו הרצון להשפיע עליהם" (עמ' 367).

טענתי היא שאותה שלמות של מחנך נחוצה גם בקידום תהליכי חקר פוריים. בדיוק כשם שחינוך האופי האפקטיבי נעשה באופן בלתי מתכוון בתוך המפגש האנושי, כך גם מתרחשים תהליכי הלימוד העמוקים ביותר. בדיוק כשם שדמותו המתלבטת, השואלת, החיה של המחנך היא זו שמפעילה את יכולות ההתפתחות המוסרית של החניך, כך גם הסקרנות, היעדר התשובה, הצמא האינטלקטואלי שנושא המורה במפגשי ההנחיה הם אלה שעשויים לעורר את תהליכי ההעמקה והלימוד בקרב התלמיד. כלומר אותו יסוד דיאלוגי שאני מבקש להעמיד במרכז הדיון על החקר הבית ספרי, מבוססת על היכולת ועל הנכונות של המורה להנחות את תלמידיו באופן שמעמיד את עצמו מולם במלוא הווייתו, ובאופן שמכוון עצמו להכיר את תלמידיו כדמויות שלמות ולהיות נכון להיות מושפע מהם:

"היחס בין הצדיק ובין תלמידיו אינו אלא ריכוזו הנמרץ ביותר. ביחס זה מתפתחת ההדדיות עד לבהירות הגדולה ביותר. המורה עוזר לתלמידים למצוא את עצמם, ובשעות הירידה עוזרים התלמידים למורה לחזור-ולמצוא את עצמו. המורה מדליק את נרות נשמותיהם של התלמידים ; עתה הם מקיפים אותו ומאירים לו. התלמיד שואל, ובאורח שאלתו הוא מעלה בלא-יודעים תשובה ברוח המורה, תשובה שלא היתה נולדת בלא שאלה זו" (מרטין בובר, אור הגנוז, עמ' 17).

שבת שלום,

ניר

אגף א' לפיתוח פדגוגי

חינוך "כחול לבן"

המזכירות הפדגוגית ומטה כחול לבן במשרד הכלכלה מובילים יחד תפיסה חינוכית ערכית להעדפת מוצרי כחול לבן.

בשבוע שעבר התקיים הפנינג ענק בהיכל התרבות בראשון לציון, של יוזמות תלמידים מכל שכבות הגיל ומכל רחבי הארץ ומגזריה, שהציגו תוצרים מרשימים במסגרת תחרות ארצית.

בכנס העניקו פרסים לשתי תלמידות - תהל צוויג ושחר זימן מתיכון עירוני ד' בתל-אביב - שכתבו עבודות גמר בהיקף של 5 יח"ל לבגרות בכלכלה בנושא "כחול לבן" וזכו במקומות ראשונים בתחרות.

כמו כן, הוענק שי לשלושת התלמידים שזכו במקומות הראשונים בחידון "סובב ישראל" בגיאוגרפיה, שעסק בנושא כחול לבן.

חינוך גופני

האליפות הארצית בכדורעף חופים – ה'תשע"ה

בשבוע שעבר נערכה האליפות הארצית לבתי הספר בכדורעף חופים לתלמידי כיתות ז'-י"ב.

האליפות נערכה במשך יומיים, על חוף הים בנווה ים, בצמוד לפארק המים שונית.

במסגרת האליפות השתתפו 420 קבוצות מבתי הספר העל-יסודיים בהם נטלו חלק למעלה

מ – 2200 תלמידים ותלמידות מכיתות ז'-י"ב. המשחקים שוחקו בו-זמנית על 31 מגרשים לאורך החוף!

את המשחקים ניהלו 50 שופטים וכ- 150 תלמידות ותלמידים מביה"ס גלים-חוף הכרמל. יישר כוח לכולם! המחזה היה מדהים!

להלן התוצאות שהושגו באליפות:

· ז'-ח' תלמידות:

מקום 1 – חט"ב אלון, כפר סבא

מקום 2 - תיכון חדש רבין, ת"א

מקום 3 – חט"ב הניסויי, ירושלים

· ז'-ח' תלמידים:

מקום 1 – חט"ב "מעיין שחר" – מועצה אזורית עמק חפר

מקום 2 – חט"ב הניסויי, ירושלים

מקום 3 – חט"ב רבין, תל מונד

· ט' תלמידות:

מקום 1 – חט"ב יובלים, אור יהודה

מקום 2 – חט"ב ויצו הדסים , אבן יהודה

מקום 3 – תיכון הניסויי, ירושלים

· ט' תלמידים:

מקום 1 - מבואות עירון – מועצה אזורית מנשה

מקום 2 – תיכון אזורי מבואות הנגב

מקום 3 - בית חינוך תל"י תיכון עירוני ג' , ירושלים

· י'-י"ב תלמידות:

מקום 1 – תיכון ליידי דיוויס, תל אביב

מקום 2 - תיכון חדרה (קבוצה מס' 1)

מקום 3 - תיכון חדרה (קבוצה מס' 2)

· י'-י"ב תלמידים:

מקום 1 – שש שנתי "מעיין שחר" – מועצה אזורית עמק חפר

מקום 2 - מבואות עירון - מועצה אזורית מנשה(קבוצה מס' 1)

מקום 3 - מבואות עירון – מועצה אזורית מנשה (קבוצה מס' 2)

ברכות לכולם!!

אגף מדעים

מהנדסים מתנדבים מטעם חברת "ברודקום" מנחים תלמידים ותלמידות בתהליך חקר מדעי ופתרון בעיות במסגרת לימודי מדע וטכנולוגיה

הפיקוח על הוראת מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך מקיים תכנית לאומית לקידום הלמידה בדרך החקר בתחומי המדע והטכנולוגיה, בה התלמידים מבצעים חקר מדעי, התנסותי, תצפיתי, או חקר טכנולוגי (פתרון בעיות), ומייצגים את תהליך הלמידה, הידע והמיומנויות שרכשו בעבודת חקר ובפוסטר מדעי, או במוצר טכנולוגי עובד ופועל שפיתחו העבודות מוצגות בירידים בית ספריים, בהם נבחרות העבודות שעולות ליריד היישובי/אזורי והמצטיינות שביניהן מוצגות ביריד הלאומי. התכנית מתקיימת בהצלחה רבה זו השנה הרביעית בקרב כלל תלמידי כיתות ו' בבתי הספר היסודיים ובכיתות ח' ו ט' בחטיבות הביניים, בכל המחוזות והמגזרים. תכנית החקר הלאומית מהווה נדבך מרכזי במערך תכניות ייחודיות המקדמות למידה משמעותית בתחום ולעידוד תלמידים ותלמידות לבחור תחומי מדע וטכנולוגיה בחטיבה העליונה.

בשנת תשע"ד, נחתם הסכם לשת"פ בין משרד החינוך לבין חברת ברודקום- Broadcom. הכולל תמיכה בתכנית לתחומי חקר בתחומי מדע וטכנולוגיה. במסגרת שיתוף הפעולה קיימנו פיילוט בשנה"ל תשע"ה ובו, מהנדסים ומהנדסות מתנדבים של חברת "ברודקום" ליוו שמונה בתי ספר במחוזות ובמגזרים שונים בתהליך הלמידה בדרך החקר ופתרון בעיות, לצדם של מורי המדע והטכנולוגיה. בתחילת התהליך התקיים מפגש למידה משותף של המהנדסים, המנהלים ומורי מדע וטכנולוגיה יחד עם המפמ"ר שושי כהן, הפיקוח על הוראת מדע וטכנולוגיה ומדריכות. בשלב השני המהנדסים הגיעו לבתי הספר, פגשו את המורים ואת התלמידים העוסקים בחקר ובפתרון בעיות ובנו תכנית עבודה אישית המתאימה לכל בית ספר. במהלכה, המהנדסים הנחו סדנאות חשיפה לכלל התלמידים, ליוו מורים והנחו קבוצות של תלמידים באופן אישי.

ביצוע תהליכי החקר ופתרון הבעיות במדע וטכנולוגיה מעודד עבודת צוות, חשיבה יצירתית, טיפוח תחושת מסוגלות עצמית והבנה מעמיקה של תופעות ותהליכים מדעיים. תרומתה של חברת "ברודקום" לתהליך זה מורגשת בהתלהבות ובשמחה בהם התלמידים והמורים פוגשים את מהנדסים המלווים אותם, בהשבחת עבודות החקר ופתרון הבעיות ובשינוי התפיסה של המורים לגבי תהליך החקר ההנדסי.

צפו בסרטון בכדי לשמוע מפי תלמידי בית הספר היסודי "ידלין"- האקדמיה למדענים צעירים. בראשון לציון, על תהליך הלמידה המשמעותי אשר הם חוו.

https://www.youtube.com/watch?v=3pejITVCVxM

מדעי החקלאות

ביקור מנהלת מחוז דרום בחווה לחינוך חקלאי בבאר שבע

מנהלת מחוז דרום- הגב' עמירה חיים ביקרה השבוע בחוות באר שבע, שעברה שיפוץ משמעותי בשנה האחרונה.

הביקור היה הזדמנות להבעת תודה לעמירה על העשייה הברוכה בשנים האחרונות למען החוות.

המפמ"ר, אבי אלקיים הציג את הנעשה בחוות לחינוך חקלאי ברחבי הארץ ותרומתן להוראת מדעי החקלאות ומדעי הסביבה.

מנהלי החוות במחוז הדרום הציגו את הייחודיות של כל אחת מהחוות במחוז.

עמירה התענינה מאוד בחוות והביעה נכונות לסייע ולתמוך.

אנחנו מאמינים שביקור זה יוביל להמשך שיתופי פעולה גם בעתיד וכמובן נאחל לחוות שימשיכו להוביל למידה משמעותית ייחודית במערכת החינוך במחוז דרום.

תערוכת פרוייקטים- חממת עין שמר

החממה הלימודית בעין שמר קיימה תערוכת פרוייקטים של התלמידים הרבים שלמדו בחממה לאורך השנה.

בתערוכה התלמידים הציגו בפני ההורים והאורחים הרבים שהגיעו את הפרוייקטים הייחודיים ומגוונים שהם ביצעו, תוך שיתוף פעולה עם חוקרים מהאקדמיה ועם מפעלים חקלאיים.

בתערוכה השתתפו ונשאו דברים מנהל המינהל לחינוך התיישבותי, ד"ר בני פישר, וראש המועצה האזורית מנשה, מר אילן שדה.

שניהם ציינו בדבריהם את האווירה המיוחדת הקיימת בחממה- אשר מובילה את התלמידים, המגיעים מבתיה"ס מכלל המגזרים (ממלכתי, ערבי, חמ"ד) לחשיבה יצירתית וללמידה פעילה.

מאחלים לצוות החווה המשך הובלה בתחום מדעי החקלאות וסביבה!

בברכה,

אבי אלקיים

מפמ"ר מדעי החקלאות והסביבה

אגף אמנויות

Big image

כנס ויום עיון ארצי לצוות הפקוח על המוזיקה בנושא:" שירים ושורשים " אור עקיבא 31/5/15

ביום ראשון ה-31.5.15 התקיים כנס מקהלות בנושא פיוט בעיר אור עקיבא. זו השנה הרביעית בה מתקיים כנס זה והשתתפו בו מקהלות מבתי הספר בעיר. את שירת המקהלות ליוו צוות נגנים מפרויקט "פייטן-נגן" בכלי נגינה אותנטיים. במסגרת כנס זה התקיים יום עיון ארצי בנושא "שירים ושורשים", אחד מימי העיון בסדרת "למידה מהצלחות" במהלכם נחשף צוות הפיקוח לתכניות ומודלים מוזיקליים הפועלים לאורך זמן.

התכנית 'שירים ושורשים' הכוללת את מיטב הרפרטואר המוזיקלי של קהילות ישראל השונות מאפשרת הצצה לנכסי צאן הברזל של עולם תרבותי- מוזיקלי קסום המשקף את פניה של החברה הרב-תרבותית בישראל .

החשיפה למגוון תרבותי ורחב זה בהקשר רב תחומי, כשבמרכזו הפיוט, מעשירה את עולמו של התלמיד אשר מפנים את הסגנונות המוזיקליים המוכרים לו מסביבתו הקרובה ואף נחשף לסגנונות מוזיקליים של חבריו שפותחים בפניו עולמות אחרים. ( משרד החינוך 2012,7) באמצעות כל אלה תורמת התכנית ללמידה משמעותית המביאה לשפור האקלים הבית ספרי וכן לשפור באיכות החינוך והסובלנות בקרב התלמידים, קידום ערכים ודיאלוג חברתי, מיתון סטריאוטיפים ודעות קדומות. ההכרה בתרבותו של השונה יכולה לגרום לשינוי בקרב בני הנוער ובעקבות כך גם בחברה הישראלית כולה. יום העיון נחתם בלמידת עמיתים. כחלק מהלמידה נחשפו המשתתפים לתכנית "שירים ושורשים" ופניה הרבות ודנו בסוגיות כמו: הוראה בכתות, פיתוח מקצועי בתחום הוראת הפיוט ברמה הארצית, שירת הפיוט בכינוסי המקהלות", מפגשי "פייטן-נגן", חקר שורשים מוזיקליים, חשיפה לממצאים שעולים מעבודת דוקטורט שחוקרת את תכנית "שירים ושורשים " כמודל להקניית ערכים וסיפורה של מקהלת הפיוט "מזמור לאריאל" מאשדוד שהגיעה כמקהלה אורחת לכנס. היה זה יום מפרה ומעשיר לכל מי שלקח בו חלק.
Big image

תערוכת המצטיינים הארצית השנתית של מגמות האמנות החזותית

ביום ה' 4 ביוני נפתחה תערוכת המצטיינים הארצית השנתית של מגמות האמנות החזותית בגלריה המדרשה בתל אביב, הירקון 19. לפתיחה הגיעו כ-200 בני נוער, הורי, מנהלים,

מורים וקרובי משפחה נרגשים. התערוכה מכילה כ-50 עבודות במגוון טכניקות וסוגי מדיה כגון: ציור, מיצב, פיסול, וידאו, צילום וצילום מעובד מחשב. התערוכה משתרעת על כ-400 מ"ר וממלאת את החלל בצבע, עניין, רגש ומחשבה מעמיקה. תנעל ב-14/6.

מצורף קישור לאתר "אמנות משרד החינוך עם תמונות של האירוע:

https://www.facebook.com/mafmaromanut

Big image