עקרונות המהפכה למגילת העצמאות

קבוצת הדירקטוריון

המהפכה הצרפתית

חופש דת

חופש הדת הוא זכותו של כל אדם לבחור ולקיים את דתו או לא לקיים שום דת על פי שיקוליו האישיים.
במדינת ישראל חופש הדת קיים באופן חלקי.
בתקופת המהפכה הצרפתית האזרחים לא יכלו לבחור לעצמם דת, והיו אפליות רבות בנושא הדת.

לשם כך, הובא הצורך לחופש ולשוויון דתי.

ביטחון האזרח

אחד מהעקרונות במהפכה הצרפתית אומר כי לכל אדם יש את הזכות להגן עליו ולשמור על ביטחונו האישי.

דבר זה בא לידי ביטוי במגילת העצמאות של היום, בכך שגם היום כל אדם רשאי להגן על שמו ולזכות בהגנה עצמית. עיקרון זה נחקק בשל הצורך שהתושבים לא יחיו בפחד ויוכלו להגן על עצמם ועל משפחתם.

דמוקרטיה

דמוקרטיה הינה שיטת ממשל שבה לאזרחים יש את האפשרות להשפיע על המדיניות הציבורית במדינתם.
בתקופת המהפכה הצרפתית המנהיג/המלך כפה את החלטותיו שהושפעו מהחלטות המעמדות הגבוהות.
כיום במדינת ישראל קיים ערך הדמוקרטיה המאפשר לכל אזרח המדינה את היכולת לבחור ולהיבחר באופן דמוקרטי בהחלטות המדינה.

חירות

חירות הינה זכות טבעית של האדם שאומרת כי לכל אדם יש את הזכות לחירות ולחופש הבחירה.

בתקופת המהפכה הצרפתית, למעמד הנמוך לא היה חופש בחירה והמנהיג/ המלך כפה עליהם את החלטותיו.

במדינת ישראל, קיים הערך חירות כזכות טבעית של האדם שלכל אזרח במדינת ישראל, מגיע את זכות החירות והחופש.

שוויון

כיום בישראל, השוויון משתת בחברה על ידי מגילת העצמאות.

במגילת העצמאות כתוב כי מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני מוחלט לכל האזרחים ללא הבדל דת, גזע ומין.

בזמן המהפכה הצרפתית, לא היה קיים שוויון זכויות.

באותה התקופה היו שלושה מעמדות שונים לחלוטין אחד מהשני.

המעמד הראשון והגבוה ביותר - אצולה.

המעמד השני - הכמורה

המעמד השלישי - כל שאר התושבים אשר היו במעמד הנחות ביותר.

בניגוד למעמד השלישי, המעמד הראשון קיבל זכויות רבות . בתום המהפכה הוחלט כי מאותה עט יהיה שיוויון בין כולם.

משפט צדק

אחד העקרונות הנמצאים במגילת העצמאות הוא משפט צדק, כלומר יש לשפוט ולהעניש כל אדם בצורה שווה, ללא התייחסות למעמד בו הוא נמצא, או למוצא ממנו הוא בא.

באותה התקופה של המהפכה, אדם שמוצאו מהמעמד השלישי הוענש בחומרה רבה יותר מאשר אדם שמוצאו ממעמד האצולה.

כיום, שופטים כל אדם על פי החוק ולא על פי אישיותו/ מוצאו.

כבוד האדם

ערך זה בא לידי ביטוי במהפכה הצרפתית בכך שלא הייתה התיחסות שווה בין שלושת המעמדות.

בני המעמד הראשון והשני התיחסו בחוסר כבוד לבני המעמד השלישי וזלזלו בהם.

כיום, ישנם חוקים המבטאים את כבוד האדם וזכויותיו ואין לעבור עליהם.

אלימות נגד נשים - הפרת זכויות אדם

הדוח, שמפרסם משרד מזכ"ל האו"ם קופי ענאן, מכיר לראשונה בטענות לפיהן מעשי אלימות כלפי נשים מהווים הפרה חמורה של זכויות אדם. "הדוח מעלה מדרגה את החומרה של עבירות כמו רצח נשים על רקע כבוד המשפחה, התעללות בהן, הזניית נשים, כריתת חלקי גופן, תקיפה מינית ועוד", מסבירה ד"ר אורית קמיר


אלימות כלפי נשים בבית ובמחוצה הינה הפרה של זכויות אדם, כך קובע דוח חדש של האו"ם. הדוח בן 140

העמודים, הנושא את הכותרת "מחקר מעמיק על כל צורות האלימות נגד נשים" והוכן על-ידי אנשי משרדו של מזכ"ל האו"ם קופי ענאן, מסווג מעשי אלימות נגד נשים המבוצעים על-ידי בני זוג, בני משפחה או מעסיקים כהפרת זכויות אדם - דבר המחייב את המדינות החתומות על אמנת זכויות האדם הבינלאומית למצות את הדין עם הפוגעים.


חשיבותו של הדוח היא בכך שהוא מכיר לראשונה בטענות ארגוני זכויות אדם ונשים, לפיהן אלימות כלפי נשים היא הפרת זכויות אדם חמורה הנובעת בין היתר מחוסר שוויון עמוק ומושרש בין גברים לנשים. הדוח מתאר התקדמות במאבק באלימות נגד נשים, אבל פוטר את מאמצי הסיוע של הממשלות השונות כבלתי יעילים ברובם. על-פי הדוח, גם קיומה של חקיקה נוקשה בנושא אין בה כדי למצות את הדין עם האשמים הנהנים לעתים תכופות מפטור מעונש.


עוד עוסק הדוח בבעיית התיעוד החסר בנוגע לאלימות ושליטה על גוף האשה ומיניותה כמרכיב חתרני באי-השוויון בין המינים. בנוסף הוא סוקר את האלימות כלפי נשים באזורי סכסוך, בשירותים הניתנים לניצולות אלימות ובצורך לספק תמיכה גם לגברים המכים. המלצות הדוח, שמזכ"ל האו"ם הבא יהיה מחויב לקדמן, מכוונת למדינות החברות באו"ם וכוללות קריאה לתעד ולרשום כל צורה של אלימות נגד נשים, לגנות ולמנוע אותה.

"הדוח הקובע כי אלימות נגד נשים מכוננת פגיעה בזכויות אדם מעלה מדרגה את חומרתן של עבירות כמו רצח נשים על רקע כבוד, לרבות אלה המכונות 'על רקע רומנטי', הכאת נשים והתעללות בהן, סחר בנשים והזנייתן, כריתת חלקי גוף כמו הדגדגן, תקיפות והטרדות מיניות, והטרדות מאיימות", מפרשת ד"ר אורית קמיר, מרצה באוניברסיטה העברית וחברה ב"מרכז הישראלי לכבוד האדם". "מעתה

המשפט הבינלאומי רואה בכל התנהגות המהווה עבירה כזו פגיעה בזכויות האדם, והוא מחייב כל מדינה למנוע את ההתנהגויות האלה ולענוש עליהן בחומרה ההולמת הגנה על זכויות אדם.


"מבחינתנו, עמדה בינלאומית זו מגבה את המגמה הישראלית להגדיר פגיעות מיגדריות בנשים לא רק כעבירות פליליות אלא גם כפגיעה בכבוד האדם", קמיר מוסיפה. "מגמה זו באה לידי ביטוי מפורש בחוק הישראלי למניעת הטרדה מינית משנת 1998, האוסר על הטרדה מינית כיוון שהיא פוגעת בכבוד האדם, והיא ניכרת גם בפסקי דין רבים בעבירות נוספות נגד נשים, בעיקר אונס, גילוי עריות וסחר בנשים".


- מהי המשמעות בפועל של מסקנת הדוח לגבי ישראל?


"ברמת החקיקה, יחסו של החוק הישראלי לחלק מן העבירות נגד נשים עולה בקנה אחד עם עמדתו החדשה של החוק הבינלאומי. הבעיה החמורה מתגלה, כמובן, במישור האכיפה: ההעמדה לדין על-ידי המשטרה והפרקליטות, הענישה על-ידי השופטים ויחס הציבור. בעבירות רבות נגד נשים, לרבות עבירות חמורות ביותר כמו סחר, אין טיפול כלל משום 'העדר עניין לציבור', וברבות אחרות הענישה היא מינימלית ויחס הציבור עוין כלפי המתלוננות במקום כלפי הנאשמים והמורשעים.

"האהדה הציבורית הגדולה כלפי נשיא המדינה ושר המשפטים מדגימים את הקושי החברתי החמור הזה", קמיר מסכמת. "מן הראוי שהדוח יאותת לציבור הישראלי כי העבירות בהן חשודים ונאשמים מנהיגיו נתפסות כיום כשייכות לקטגוריה החמורה ביותר של התנהגויות פסולות שהקהילה הבינלאומית מגנה בשאט נפש. את החשדנות כלפי המתלוננות והסלחנות כלפי החשודים והנאשמים יש להמיר ביחס רציני ההולם פגיעות בזכויות אדם".