הקיץ של אביה/גילה אלמגור
עדי צין
היבט היסטורי
בנוסף מצאתי את "ספיחס" שזה פעולה הננקטת כתגובה לתספורת.
תקציר הספר......
אביה היא ילדה בת 10, יתומה מאב, החיה בפנימייה כי אמה, הניה, היא ניצולת שואה,חולה בנפשה ומאושפזת בבית חולים פסיכיאטרי. בטקס סיום הלימודים בפנימייה ב-1951 להפתעתה של אביה, מגיעה אמה לפנימייה ומוציאה אותה משם כי גילתה ששערה של בתה מלא כינים. אחרי שהן חוזרות הביתה לפתח תקווה, אמה מספרת את אביה כדי לבער את נגע הכינים. הקרחת היא מושא לעג עבור הילדים במושבה.
גם הניה היא מושא ללעג ולבוז עבור ילדי המושבה המכנים אותה "פרטיזונכה" ו"משוגעת". אביה לא מאמינה שאבא שלה מת. יום אחד בא למושבה אדם בשם מקס גנץ. אביה, המוצאת דמיון בינו לבין אבא שלה המנוח המופיע בתמונה, מדמיינת לעצמה שהוא אבא שלה. לאחר שעקבה אחריו, מר גנץ כועס על אביה והיא סוף סוף מתסכלת לו בעינים. לאחר כך היא מחליטה שהוא איננו אבא שלה.
אביה רוצה להשתתף בשיעורי הבלט של מיה אברמסון, אך מאחר שאין לה בגדים יפים, מיה לא נותנת לה להיכנס לשיעור. אביה מקללת את מיה ואת אמה רות אברמסון, ולאחר שרות שופכת עליה דלי מים, זורקת אביה אבן, פוגעת בפניה של מיה וגורמת לה לעיוורון זמני. אביה מבקרת אצל מיה בבית החולים ומבקשת ממנה סליחה, וזו סולחת לה.
אביה חוגגת יום הולדת 10 ואף אחד מהילדים בשכונה לא מגיע. אביה עצובה ומאוכזבת מאוד.
רות עורכת מסיבה לכבוד ההבראה של מיה ואביה ואימה לא מוזמנות. הניה מחליטה לערוך לה ולאביה נשף קטן בביתן והן רוקדות יחד.
בסוף הספר, חוטפת הניה התמוטטות עצבים ונלקחת בחזרה למוסד הרפואי. מאיה דופקת על דלת ביתה של אביה, אביה פותחת לה והן יושבות ומדברות. אביה ומיה נפרדות כידידות אך אביה מאבדת עניין בחברות עם מיה. אביה חוזרת בסוף לפנימייה.
גילה אלמגור
גילה אלמגור אגמון (נולדה ב־22 ביולי) היא שחקנית, סופרת ותסריטאית ישראלית. שיחקה בהצגות תיאטרון רבות וכן בכ-50 סרטי קולנוע - עובדה שזיכתה אותה בכינוי "מלכת הקולנוע הישראלי". כלת פרס אופיר ופרס ישראל לקולנוע.