המנורה כסמל מדינת ישראל
הסמל
•סמל מדינת ישראל הוא מגן אשר במרכזו מנורת שבעת הקנים, משני צדיה ענפי זית ובתחתיתו הכיתוב "ישראל". יש שלוש גרסאות של הסמל: באחת מופיעים המנורה, ענפי הזית והמילה "ישראל" בצבע זהוב על רקע כחול עמוק. באחרת הם מופיעים בצבע לבן או אפרפר-כסוף על רקע כחול ובשלישית הם מופיעים בצבע כחול על רקע לבן. הגרסה הראשונה משמשת בדרך-כלל כשסמל המדינה מוצג כשלעצמו, בעוד הגרסה השנייה משמשת בנס הנשיא או כשהסמל מופיע על-גבי דגלונים. על-גבי מסמכים מוצג הסמל לעתים קרובות בשחור-לבן (המנורה ויתר האלמנטים לבנים על רקע שחור), ובמוסדות שונים מוצג הסמל כתבליט, בלי הבדל משמעותי בין צבע האלמנטים לצבע הרקע.
הצעות לעיצוב סמל המנורה
•את הסמל עיצבו האחים גבריאל ומקסים שמיר, והוא נבחר מבין הצעות רבות שהוגשו לוועדת הסמל והדגל שהקימה מועצת המדינה הזמנית.
•ייתכן שמעצבי הסמל, האחים שמיר, הושפעו מקטע בנבואת הנביא זכריה. שבה מראה המלאך לנביא "מנורת זהב כולה וגֻלּה על ראשה ושבעה נרותיה עליה... ושנים זיתים עליה אחד מימין הגֻלּה ואחד על שמאלה". האחים שמיר עצמם לא הזכירו את הקטע מספר זכריה כהשראה לעיצוב, אף על-פי שהסבירו בפירוט את עבודתם בריאיון שנתנו לעיתון מעריב ב-16 בפברואר 1949. לפיכך, אין לדעת אם מדובר בצירוף מקרים, או בדמיון מכוון.
סיבות לבחירה
•הוועדה החליטה כי הצעתם של האחים שמיר תשמש בסיס לסמל המדינה, אולם דרשו לערוך בה שינויים. עיצוב המנורה לא נראה הולם בעיני חברי הוועדה, והם העדיפו את העיצוב המופיע בתבליט שער טיטוס. השימוש בענפי זית מצא חן בעיני חברי הוועדה, והועדף על פני השימוש בסמלי הלולב, האתרוג והשופר, שכן הם ביקשו להימנע משימוש בסמלים בעלי אופי דתי מובהק. הוספת ענפי הזית כסמל לשלום נראתה עדיפה על-פני השימוש במוטו "שלום על ישראל", אולם בכל זאת, ביקשה הוועדה להוסיף את השם "ישראל" בעברית מתחת למנורה.
מרוות ירושלים
• שנים רבות ניסו חוקרים להבין מדוע נבנתה המנורה דווקא בצורה זו. שני חוקרי טבע ישראלים מצאו צמח הגדל בארץ הדומה בצורתו למנורה המתוארת בתורה, והוא נקרא "מרוות ירושלים".
•"מרוות ירושלים" צומחת בהרי יהודה. יש לה גבעול מרכזי ושישה ענפים פרוסים לצדדים, שלושה מכל צד. החוקרים טוענים שבני ישראל בנו את המנורה על-פי צורתה של "מרוות ירושלים".
משמעות הסמל
•במרכז סמל המדינה - מנורה ובה שבעה קנים, המעוטרת משני צדדיה בענפי זית. מתחת למנורה - השם "ישראל". המקור לרעיון של מנורה וענפי הזית מופיע בספר זכריה: "ראיתי והנה מנורת זהב כולה... ושבעה נרותיה עליה... ושניים זיתים עליה" (זכריה פרק ד פס' 2 - 3).
•ענפי הזית שסביב המנורה הם המקור לאור המנורה: שמן הזית שימש להדלקת המנורה בבית המקדש. בתיאור שבספר זכריה מסמלים שני עצי הזית את שני סוגי המנהיגים של עם ישראל בזמן העתיק - הכוהן הגדול ממשפחת אהרן הכוהן והמלך מבית דוד. את שניהם היו מושחים בשמן זית בטקס ההכתרה שלהם. ענפי זית מציינים גם את השאיפה לשלום: היונה הנושאת בפיה עלה זית היא סמל לשלום.
מיקומה של המנורה ברחבת הכנסת
•מנורת הכנסת היא אנדרטת ברונזה בגובה כחמישה מטרים, הניצבת בקצה גן הוורדים, מול משכן הכנסת בירושלים. את המנורה העניקו אנשים שונים ובהם חברי הפרלמנט הבריטי כמחווה למדינת ישראל הצעירה בשנת 1956, והיא מעשה ידיו של בנו אלקן, אמן יהודי-בריטי ממוצא גרמני, שעמל עליה במשך שש שנים. המנורה מציגה כשלושים אירועים, ביטויים, דמויות ומושגים מכוננים בתולדות עם ישראל, ונחשבת ל"ספר לימוד" ויזואלי של ההיסטוריה היהודית לדורותיה.
הכנסת
מקום מושבה של הכנסת הוא במשכן הכנסת שבקריית הממשלה בגבעת רם אשר בירושלים, בירת ישראל. טקס חנוכת התקיימה בי"ד באלול תשכ"ו 30 באוגוסט 1966. הכנסת היא בית המחוקקים של מדינת ישראל. בחוק המעבר היא מוגדרת כבית המחוקקים ובחוק יסוד: הכנסת כבית הנבחרים.
•ראש הכנסת כיום הוא יולי יואל אדלשטיין ממפלגת הליכוד – ישראל ביתנו.