עדה יונת

נועה .ס. שי-לי קורל אביגיל ונעה .ה.

אודות עדה יונת

עדה יונת (לבית ליפשיץ) נולדה בשנת 1939 בשכונת גאולה בירושלים,בשנת 1953 עברה עם אמהּ ואחותה לתל אביב, שם השלימה את לימודיה התיכוניים ב"תיכון חדש", תוך שנדרשה לעבוד כדי לסייע למשפחתה. היא קיבלה פטור משכר לימוד, ובתמורה נתנה שיעורים פרטיים במתמטיקה לעולים חדשים. עם סיום הדוקטורט שלה, ב-1968, יצאה לפוסט-דוקטורט בארצות הברית, באוניברסיטת קרנגי מלון וב-MIT.לאחר שובה לישראל ב-1970 החלה לעבוד כחוקרת במכון ויצמן למדע, שם היא עובדת עד היום.ב-1988 מונתה לפרופסור מן המניין. בשנים 2004-1988 עמדה בראש מרכז מזר לביולוגיה מבנית, ומשנת 1989 היא עומדת בראש מרכז קימלמן להיערכות ביומולקולרית. בין 1986 ל-2004 עמדה בראש יחידת המחקר של מכון מקס פלאנק בהמבורג. חברה במועצה להשכלה גבוהה, באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חברה זרה של האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים (נבחרה ב-2005) ובאקדמיה האירופית למדעים ולאמנויות.

תחנות בחייה

פרופסור עדה יונת נולדה בירושלים והתייתמה מאביה בעודה תלמידה בבית-ספר יסודי. על אף העובדה שנאלצה לסייע לכלכלת המשפחה, המשיכה בלימודים. את לימודיה לתואר דוקטור סיימה בהצטיינות במכון ויצמן למדע. אחר-כך התמחתה בחוץ-לארץ בקריסטלוגרפיה ביולוגית, ובשובה לארץ הקימה את המעבדה הראשונה בתחום הזה. מ-1988 היא פרופ' במכון ויצמן, משנת 1989 היא מנהלת את המרכז על-שם קימלמן למערכות ביולוגיות. בין 1986 ל-2004 הייתה, לצד עבודתה במכון, מנהלת יחידת מחקר של מכוני מקס-פלנק בהמבורג, ובשנים 2004-1988 ניהלה גם את מרכז מזר לביולוגיה מבנית. כמו כן הייתה ראש המחלקה לכימיה מבנית ואחר-כך לביולוגיה מבנית במכון ויצמן ונבחרה לחברה במועצה להשכלה גבוהה. כיום לממשלת פינלנד היא מייעצת בנושאים הקשורים לביוכימיה רפואית. היא חברה באקדמיות ובארגונים, בהם: האקדמיה הישראלית למדעים והאקדמיה למדעים בארצות-הברית. עבודתה זיכתה אותה במדליות, באותות של כבוד, בציונים לשבח ובפרסים רבים, בהם פרס רוטשילד ופרס ישראל

במה עסקה?

עדה יונת חקרה את הריבוזום בתחום הביולוגיה. הייתה ביוכימאית ועסקה במבנה המרחבי של הריבוזום שהוא מבנה תוך תאי שנמצא בתא והוא אחראי ליצור החלבונים בתא.

התגלית

עדה יונת התפרסמה בעבודתה פורצת הדרך בתחום פענוח המבנה המרחבי של הריבוזום על ידי קריסטלוגרפיה באמצעות קרני רנטגן, היא החלה במאמציה בדרך זו עוד בשנות ה-70 של המאה ה-20. במשך שנים רבות נחשבו מאמציה לחסרי תקווה, ותוצאותיה הראשונות התקבלו בספקנות. הפעלת השיטה על הריבוזומים נחשבה כקשה ואף בלתי אפשרית אבל בכל זאת עדה יונת לא נרתעה מן הקשיים. כדי להתקדם, נדרשו לה ריבוזומים בכמות רבה. ב-1978 פגשה בכנס מדעי את הנס גינטר ויטמן- נשיא מכון "מקס פלאנק" לגנטיקה מולקולרית שנמצא בברלין, שהציע לה לעבוד במכון והעמיד לרשותה כמויות גדולות של ריבוזומים שהיו שם. היא החלה לעבוד בגרמניה בשיתוף פעולה עם הקבוצה וכעבור שנתיים הצליחה לקבל תמונה ראשונה של תת-היחידה הגדולה בריבוזום. הצטברות הידע על מבנה הריבוזום ואתרי הפעילות השונים שבו אפשרה הבנה טובה יותר של דרכי פעולתן של תרופות אנטיביוטיות קיימות, ופיתוחן של תרופות חדשות. יונת אף שלחה מחקרים לחלל ושיתפה פעולה עם כ-12 משלחות של נאס"א. לסיכום, עדה יונת הייתה פעילה בתחום הביולוגיה בארץ ובעולם כולו ועל עבודתה החשובה היא קיבלה את פרס הנובל.


Big image

הדרך לפרס נובל

הדרך לפרס הנובל אינה קלה ומפרכת בטוח. אנו לומדים זאת מפער השנים שבה קיבלה את פרס הנובל מאז שהתחילה את המחקר הארוך. על סמך העובדות שגילינו אודות עדה יונת אנו חושבות שעל חוקר להיות מסוגל להיתמקד במטרתו ולא להיות מוסח דעת, כל חוקר להיות מוכן לוותר על דברים אחרים עבור המחקר, על החוקר להיות מוכן להשקיע את כולו בתוך המחקר ולהשקיע את כל מאמציו אל המחקר. חוקר צריך להיות מסוגל לעשות כמה דברים באותה האת וצריך לדעת איך לנהל את הזמן שלו

מקורות מידע

ויקיפדיה

יוטיוב

אתר פרס א.מ.ת

אינציקלופדית ynet

דיגיטל

גלובס