דוד וגוליית

ליאב חיימתן ורון חסון

הסבר בחירת התמונה

בחרנו בתמונה זאת מכיוון , התמונה ממחישה בצורה הברורה והמפורטת ביותר את הפגיעה בראש , את הבדלי הגובה והגודל בין דוד לגוליית , בנוסף בתמונה רואים את הראש של גוליית כרות מגופו ואת המקלע בידו של דוד שאיתו הביס וניצח בפגיעה אחת את גוליית .

ציטוט תואם לתמונה

וַיְמַהֵר דָּוִד, וַיָּרָץ הַמַּעֲרָכָה לִקְרַאת הַפְּלִשְׁתִּי. מט וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶת-יָדוֹ אֶל-הַכֶּלִי, וַיִּקַּח מִשָּׁם אֶבֶן וַיְקַלַּע, וַיַּךְ אֶת-הַפְּלִשְׁתִּי, אֶל-מִצְחוֹ; וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ, וַיִּפֹּל עַל-פָּנָיו אָרְצָה. נ וַיֶּחֱזַק דָּוִד מִן-הַפְּלִשְׁתִּי בַּקֶּלַע וּבָאֶבֶן, וַיַּךְ אֶת-הַפְּלִשְׁתִּי וַיְמִתֵהוּ; וְחֶרֶב, אֵין בְּיַד-דָּוִד. נא וַיָּרָץ דָּוִד וַיַּעֲמֹד אֶל-הַפְּלִשְׁתִּי וַיִּקַּח אֶת-חַרְבּוֹ וַיִּשְׁלְפָהּ מִתַּעְרָהּ, וַיְמֹתְתֵהוּ, וַיִּכְרָת-בָּהּ, אֶת-רֹאשׁוֹ

מוסר השכל

מוסר ההשכל העולה מבמלחמה בסיפור הוא שלמרות שדוד קטן וחלש וגוליית גדול וחסון מאוד דוד ניצח בסופו של דבר משום ש-ה' היה איתו . כלומר לא לשפוט בני אדם על פי מראה למרות שבסיפור המקרה מיוחד ויש לו את רוח השם מאחוריו .

מדוע דוד מתנדב למשימה למרות שלא היה בצבא שאול

וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר-יַכֶּנּוּ יַעְשְׁרֶנּוּ הַמֶּלֶךְ עֹשֶׁר גָּדוֹל, וְאֶת-בִּתּוֹ יִתֶּן-לוֹ, וְאֵת בֵּית אָבִיו, יַעֲשֶׂה חָפְשִׁי בְּיִשְׂרָאֵל. כלומר: דוד מתנדב מאינטרס שמתבטא בכך ששאול אומר שמי שינצח יקבל את בתו של שאול ובאותה תקופה זאת הייתה דרך להתקרב למלוכה כי היה נהוג שאם אחד מבניו של המלך לא מתאים אז חתנו יכול להיות מלך .
Big image

שיר הקשור לסיפור

זהו שיר מאוד עצוב
הנושא כזה כאוב,
אם תשים תחבושת,
לא יעזור לך שנתיים.
הגיבור של הסיפור
להגיד אותו אסור,
נגלה רק שהשם שלו
כמו אפריים.

יום אביב בכפר קטן
ציפורים שרות בגן,
נמלה עוברת
אך המנגינה נשארת.
בחצר נולד תינוק
ומיד התחיל לצעוק
"לא קוראים לי 'פריים -
שמי גוליית ולא אחרת!"

כל התנ"ך פחד ממנו כמו מפיל,
גיבורים ברחו הביתה,
לוחמים זייפו ת'גיל.
הם קראו לו "השד מאשקלון".

בגנון אמר שלום
ילדים עברו לדום,
בן חמש וכבר הספיק
להביא הביתה סלע.
התאמן כל יום שעות
בלהפריע לחיות,
יש אומרים היה לו קול
נמוך מים המלח.

כל התנ"ך פחד ממנו כמו מפיל
גיבורים ברחו הביתה
לוחמים למדו חליל
הם קראו לו בשקט מרחוק.

הנה בא אלינו, בא אלינו
גולי, גוליית
מקווה שגם הפעם
הוא יחשוב אותי נחמד.
הנה בא אלינו, בא אלינו
גולי, גוליית,
מקוה שלא ידרוך עלי,
יעשה אותי גמד.

דוד מלך ישראל
קם בבוקר לטייל,
מרחוק רואה המון סואן
צועק "הצילו!"
בלי לחשוב יותר מיום
התייצב על המקום,
חוץ משני גמלים וגדי
עוד לא ידעו אז מיהו.

"בוא אלי, גוליית נחמד,
שב אצלי על כף היד."
"ככה מדברים?"
שאל גוליית באשקלונית.
דוד מלך התעצבן,
"הרוגטקה תנגן!"
אבן לעברו ירה,
קלע לו בול בפוני.

כל התנ"ך אמר תודה והתרגש,
"אם תרצה להיות מלכנו,
תתקשר מחר בשש"
ומאז לא שמעו אותם אומרים,

הנה בא אלינו, בא אלינו...

מקווה שלא ידרוך עלי
מקווה שלא יקפוץ עלי
הנה בא אלינו גוליית
כוורת - גוליית

טבלה


הדומה והשונה בין הסיפור המקראי לשיר


1א. לידתו וגדילתו של גוליית המתוארים בשיר .

ב.אינם מוזכרים בתנ"ך .


2א. בסיפור המקראי מבקש שאול המלך מתנדב להילחם בגוליית ודוד מתנדב.

ב. בשיר דוד וגוליית נפגשים באקראיות.


3א. דוד השתמש ברוגטקה, בשיר .

ב. בתיאור התנכ"י מתואר דוד משתמש בקלע.


4א. גלית מוצג בשיר כאשקלוני ("ככה מדברים? שאל גלית באשקלונית").

ב. בתנ"ך מצוין שגלית התגורר בגת.

ההיבט הפסיקלי על פי ההרצאה

מעשה זה נשק בעל עוצמה אדירה. כשדוד מסובב אותו כך, הו מסובב את הקלע בערך בשש או בשבע סיבובים לשניה, וזה אומר שכשהאבן משתחררת, היא טסה קדימה ממש מהר, סביר להניח שבמהירות של 35 מטר לשניה. יתירה מזאת, האבנים בעמק האלה לא היו אבנים רגילות, הן היו מבריום גופריתי, שהמשמעות היא שיש להן צפיפות כפולה מזו של אבנים רגילות. אם תבצעו את החישובים הבליסטיים, של עצמת העצירה של האבן שנורתה מהקלע של דוד, תגלו שהיא מקבילה לעוצמת העצירה של קליע מאקדח בקוטר 0.45. זה נשק בעל עוצמה אדירה. דיוק, אנחנו יודעים מרשומות היסטוריות שהקלעים -- קלעים מנוסים יכלו לפגוע ולנטרל, ואפילו להרוג מטרה במרחק של כמעט 200 מטר.

כשהוא מתקרב ויורה את האבן לעבר גוליית, יש לו כוונה וציפיה מלאה לפגוע בגוליית בנקודה הפגיעה ביותר שלו בין העיניים.

סתירה בין ההרצאה לסיפור המקראי :

בסיפור המקראי הקטע המפורסם עם הקלע והאבן מצויין כ-נס ואילו בהרצאה מלקולם גלדוול מסביר את התאוריה הפיסקלית והכביכול "הגיונית" לעומת מה שהתנ"ך " מראה "

דעתי לגבי מסקנותיו של מלקולם גלדוול , הסכמתי / אי הסכמתי עימו

דעתי היא שמסקונותיו של גלדוול מרשימות ונשמעות הגיוניות חקר ו-" הבין " שמשהו עומד מאחורי הסיפור . מסביר בהרצאתו את העניין הפיסיקלי של הדבר , איך הפגיעה הייתה מבחינת היגיון אך אני לא מסכים איתו כיוון שאני אדם מאמין ולפי דעתי התרחש פה נס.