עץ האקליפטוס

מאת: עמית גור, אופק אשטן ואופק רחמני

רקע כללי

אֵקָלִיפְּטוּס הוא שם לסוג מגוון של עץ (לעתים רחוקות שיח) ירוק־עד ממשפחת ההדסיים . הסוג מונה כ־700 מיני עצים שמוצאם בעיקר מאוסטרליה. מינים שונים של העץ ניטעו בהצלחה במקומות רבים בעולם ובהם ארץ ישראל, שבה היה לו תפקיד חשוב. מקור השם ביוונית עתיקה.


אקליפטוס המקור הוא עץ ירוק-עד שמוצאו מאוסטרליה. הוא גדל במהירות ויכול להתנשא לגובה של 35 מ' ואף יותר. גזעו מתעבה עם השנים, ואם אינו נכרת, מגיע קוטרו לממדים מרשימים. צבע קליפת העץ חום בהיר. הקליפה מתקלפת בקטעים הניתקים מהגזע, מתעגלים ונושרים. מתחתיה נחשפת קליפה חלקה בהירה, שגם היא תתקלף בעתיד עם התעבות הגזע והענפים. העלים מוארכים ומסתיימים בחוד, מעט בלתי סימטריים. צבעם ירוק בהיר. כאשר מפוררים את העלים הם מדיפים ריח מיוחד. הענפים הצעירים והעלים משתלשלים כלפי מטה. העלים מפנים את צדם הצר לשמש, וכך מפחיתים את איבוד המים. לכן עלי האקליפטוס מכילים כמות מים רבה.

השימוש בעץ האקליפטוס

לאקליפטוס יתרונות רבים והוא שימש את האדם בעבר וכיום במגוון תחומים בחייו.

מבחינה רפואית, שמן מעץ האיקליפטוס משמש כיום למוצרי טיפול בשיעול ובהתקררות כדי להקל על גודש. בנוסף, הוא משמש בקרמים ובמשחות להקלה על כאבי שרירים ומפרקים. עץ האקליפטוס דוחה חרקים, ותמצית עליה אקליפטוס משמשת למריחה בשביל דחיית יתושים.

תכונותיו של עץ האקליפטוס הן חשובות גם עבור בעלי החיים. בעל החיים הידוע ביותר בחיבתו לעלי האקליפטוס הוא הקואלה. עבור הקואלה עלי האקליפטוס הם מקור הן למזון והן למים, וכן מהווה עבורו מקום מחיה. פרחי האקליפטוס מפיקים צוף עבור הדבורים במיוחד כשאין פרחים מסוג אחר. מינים מסוימים פורחים כל השנה ומספקים צוף באופן קבוע. מלבד השימוש בדבש כמזון יש הטוענים כי דבש מאקליפטוס מרגיע ומקל על גירויים בריריות האף.

נטיעת האקליפטוסים במושבות הראשונות

אחד הפתרונות הראשונים לבעיית הביצות בישראל היה נטיעת עצי אקליפטוס. עוד לפני העליה הראשונה, יובאו עצי אקליפטוס לישראל על ידי שליחים מבריטניה ואמריקה. כאשר החלו העולים להתמודד עם נזקי המלריה, עלה הרעיון של שתילת עצי אקליפטוס בביצות, מתוך מחשבה כי צריכת המים המרובה של אותם עצים תייבש את האזורים הנגועים. עם זאת, יש הטוענים כי זהו מיתוס ושהביצות בארץ יובשו בסופו של דבר באמצעות תעלות ניקוז שבנו החלוצים.