חמשת עמודי האיסלם
התפילה
תיאור התפילה
נהוג לחלוץ את הנעלים בכניסה, ובזמן התפילה נהוג לכרוע על הברכיים. חלק חשוב בתפילה הוא הסוג'וד - סגידה, ירידה לברכיים ונגיעת המצח ברצפה. סירוב הסגידה מוזכר בקוראן, אנשים אלו יקבלו את עונשם ביום הדין, כאשר ירצו לסגוד בעולם הבא, לא יוכלו, גבם ייתפס וגופם יתאבן - על פי הפרשנים.
הסבר כללי
الصلاة(צלאה)
אנשים מתפללים
בתמונה זו אנו רואים אנשים מתפללים בפעם הרביעית ביום (יש להתפלל חמש פעמים ביום).
ספר הקוראן
ספר זה הוא הקדוש לדת האסלאם, לפי המסופר, הקוראן הוא ההתגלות האחרונה של דברי אללה לבני-האדם.
אנשים מתפללים
בתמונה זו אנ רואים אנשים ללא הנעליים שלהם (במהלך התפילה, המתפללים נדרשים לחלוץ את נעליהם).
חשוב לדעת !
קיבלה (ערבית: قبلة, קִבְלַה) - הקיבלה היא הכיוון הפונה אל העיר מכה, וביתר דיוק אל אבן הכעבה אליו חייב המוסלמי לפנות בעת התפילה (הצלאה). במוסדות דת ולימוד מוסלמיים, על המתפלל לעמוד ופניו לכיוון הקיבלה, המסומן במוסדות דת באמצעות גומחה בקיר הקרויה מִחראב. אבן אסחאק, הביוגרף המובהק של מוחמד מביא מסורת לפיה בראשית ימי האסלאם, עוד בהיותו במכה, לפני שעבר למדינה, הנהיג מוחמד קיבלה לכיוון ירושלים והוא החזיק במנהג זה במשך שנה וחצי, על מנת לפתות את היהודים להצטרף לדתו, אולם משנכשל העביר את הקיבלה לכיוון הכעבה. ירושלים נקראת באסלאם גם: "כיוון התפילה הראשון" ("אולא אל-קבלתיין" أولى القبلتين).
מקום התפילה: המסגד
המסגד הראשון היה ביתו של הנביא מוחמד במדינה, עיר מצפון למכה אליה עברו חסידיו של מוחמד בשנת 622. שחזור ביתו של מוחמד מגלה חצר גדולה שהכילה בית קטן יחסית.
במסגד המוסלמים מתפללים בציבור ושומעים דרשות ביום שישי – היום הקדוש למוסלמים. בשעת התפילה פונים המתפללים לכיוון העיר מֶכָּה, העיר הקדושה ביותר לאסלאם. המסגד משמש גם לצרכים קהילתיים שונים.
המוסלמי רשאי לקיים את התפילה במקום שנוח לו, אם כי תמיד עדיף להתפלל במסגד. אך בכל מקום יש להקפיד על זמן התפילה.