אזרחות היום
עורכות: עדי קנטור, שיר פלטי, גל אורי ורותם טיש
תוכן עניינים
היום באזרחות היום תוכלו להתעניין בכתבות הבאות:
שלילת אזרחות מהאזרח נהאד אבו קישאק
סיפור קורע לב בין בני הזוג ההומוסקסואליים
הכדורגלן האחד והיחיד ג'ובאני רוסו
חבל בארץ המרתק נוגרו קראבך
מזג אוויר לשבוע הקרוב
הכתבה הראשונה
המדינה מסרבת להעניק אזרחות לאזרח גרמני שנישא לבן זוגו הישראלי
בני הזוג נישאו לפני כחמש שנים בקנדה, מגדלים יחד ארבעה ילדים ומתגוררים בישראל, אז מדוע במשרד הפנים מסרבים בתוקף להעניק לבן הזוג הגרמני אזרחות ישראלית? פרקליטתם של בני הזוג: מדובר באפליה חמורה מאוד.
בית המשפט העליון יצטרך להכריע בקרוב בסוגיה מורכבת: מדוע משרד הפנים מסרב בתוקף להעניק אזרחות לאזרח גרמני שנישא לבן זוגו הישראלי? מדובר בבני זוג הומוסקסואליים שנישאו לפני כחמש שנים בקנדה ומתגוררים בישראל. הם מגדלים יחד ארבעה ילדים, ולמעשה מנהלים אורח חיים של זוג נשוי לכל דבר.
לאחר חמש שנות נישואין, בני הזוג פנו כמקובל למשרד הפנים וביקשו להסדיר את ענייני האזרחות, אך מתברר שבמשרד הפנים יש שני נהלים - אחד לזוגות הטרוסקסואליים והשני לזוגות חד מיניים. זוג רגיל שנישא מקבל בסוף ההליך אזרחות ואילו במקרה של בן זוג חד מיני הוא לכל היותר יכול לקבל מעמד של 'תושב קבע', ללא כל הזכויות שמקבל אזרח.
לאחר שהמשרד דחה את הבקשה להעניק לבן הזוג הגרמני אזרחות ישראלית, הגישו בני הזוג באמצעות עו"ד איריס שינפלד תביעה לבג"ץ נגד משרד הפנים ושר הפנים, בנימוק שמדובר באפליה חמורה מאוד וכי לא יתכן שאין נוהל אחד שמסדיר את עניין האזרחות לזוג רגיל ולזוג חד מיני.
בתביעה נטען, שבן הזוג הגרמני עמד בכל התנאים של משרד הפנים כמו בן זוג רגיל, ולכן לא יתכן שהוא יופלה לרעה ולא יקבל אזרחות ישראלית.
"התערבותו של בג"ץ נדרשת על מנת להתערב בחוסר השוויון, חוסר הצדק והאפליה המופעלת בנהלי המשיבים (שר הפנים ומשרד הפנים) והחלטותיהם המונעות מבן זוג הזר הנשוי לאזרח ישראלי לקבל אזרחות אך ורק בשל נטייתו המינית כאשר ברור לכל בר דעת כי מדובר בשיקולים זרים ופסולים ובוודאי שאין לסבול אותם בשנות ה-2000",
בתביעה התברר, כי פקיד במשרד הפנים ציין לפני כשנה בפני בני הזוג שהם יקבלו בקרוב מאוד זימון להליך של 'שבועת אמונים' כשלב לפני קבלת האזרחות, אלא שבפועל, הם מעולם לא קיבלו את הזימון המדובר ולכן כאשר פנו לבירור העניין במשרד הפנים ברמת גן הם קיבלו תשובות סותרות בנוגע לכך שבן הזוג הגרמני לא יוכל לקבל אזרחות ישראלית אלא רק מעמד של 'תושב קבע'.
בתביעה צויין כי בני הזוג עמדו בכל המבחנים והתנאים של משרד הפנים שבחן את הזוגיות שלהם ולכן יש להעניק אזרחות מלאה לבן הזוג הגרמני. "מדובר באפליה בוטה על רקע של נטייה מינית וחוטאת לפרשנות הראויה הנדרשת לחוק", נטען. בני הזוג עומדים על כך שמשרד הפנים לא יפלה אותם לרעה ולא מוכנים להסתפק בתושבות קבע אלא באזרחות מלאה לבן הזוג הגרמני.
פרקליטות המדינה ביקשה לאחרונה מבית המשפט לדחות את התביעה ובמקביל ניסתה למצוא נוסחת פשרה שנדחתה על הסף על ידי בני הזוג ועורכת דינם לפיה בן הזוג הגרמני יקבל אזרחות ללא זכויות. "נעדכן, כי נושא ההליך המדורג ביחס לבני זוג מאותו מין שנישאו נשקל בימים אלו על ידי משרד הפנים. הוחלט בנסיבות העניין לאפשר להם כבר עתה להגיש בקשה להתאזרחות"
"אנחנו מתנגדים לנוסחת הפשרה הזו. היא מפלה את בני הזוג לעומת זוג רגיל. המדינה מוכנה לתת אזרחות לבן הזוג הגרמני אבל ללא כל זכויות ולכך אנחנו לא מסכימים ומשאירים את ההחלטה בידי שופטי בית המשפט העליון", ציינה עו"ד שינפלד. לדבריה, המדינה מציעה לבני הזוג להגיש בקשה מחודשת לאזרחות עם מכלול הזכויות אבל לא מכוח הנישואין אלא מסעיף של חוק אחר לחוק האזרחות.
כתבה שנייה
נגורנו קרבאך: אזרבייג'ן נגד ארמניה
חבל נגורנו-קרבאך הוא מובלעת לב אזרבייג'ן (מובלעת- טריטוריה המוכלת כולה בתוך טריטוריה אחרת). שעיקר תושביה ארמנים. מבחינה חוקית החבל שייך לאזרבייג'ן, אך בפועל הוא נמצא תחת שליטתו של צבא ארמניה.
ב-1991 הכריז החבל על עצמאותו, אחרי משאל עם. בשנה זו הידרדר הסכסוך על השליטה בו לכדי מלחמה של ממש, שבה נהרגו כ-30 אלף בני אדם, ויותר ממיליון איבדו את בתיהם. הארמנים השלימו את ההשתלטות על החבל ב-1994, וכבשו גם אזור חיץ מסביב לו, המהווה כשמונה אחוזים משטח אזרבייג'ן.
בעקבות המלחמה בנגורנו-קרבאך נעקרו מבתיהם תושביו האזרים של החבל( התושבים המוסלמים, השכנים של הארמנים הנוצרים), וכעת הם פרוסים באזורים שונים של ארצם. לחבל יש אמנם ממשלה עצמאית המנהלת את ענייניה, אך בפועל אף מדינה בעולם לא הכירה בעצמאותה. גם ארמניה, שהכריזה על החבל כחלק משטחה, נמנעה מהכרה בעצמאותו, מחשש שהדבר יגרור עימות נוסף עם אזרבייג'ן.
כיום הצבאות האזרי והארמני ניצבים זה מול זה לאורך קו הפסקת אש עמוס תעלות, וחרף מקרי ירי שמתרחשים מעת לעת, ההחלטה לנצור את האש נשמרת על פי רוב.
כתבה שלישית
לראשונה: שר הפנים שלל אזרחות מחשוד בפעילות עוינת
אלי ישי שלל הבוקר את אזרחותו של נהאד אבו קישאק, המואשם במעורבות בפיגועים; התבסס על חוק המאפשר לשלול אזרחות מאדם שהפר אמונים; ביקורת: ההחלטה פוגעת בזכות היסוד של כל אדם
שר הפנים, אלי ישי, חתם ב-9 לספטמבר 2002 על צו מיוחד לשלילת אזרחותו של נהאד אבו קישאק, אזרח ישראלי העצור בכלא שקמה ומואשם בפעילות עוינת. זו הפעם הראשונה ששר פנים שולל אזרחות של אזרח ישראלי.
שלילת האזרחות נעשתה מתוקף סעיף 11/ב בחוק האזרחות, המקנה לשר הפנים סמכות לשלול את אזרחותו של אדם שמפר אמונים למדינה. על פי מידע שהוצג לישי על ידי גורמים בשב"כ, קישאק היה פעיל מרכזי בחמאס. הוא ביצע עבירות שהביאו למותם ולפציעתם של ישראלים בפיגועי התאבדות בשנתיים האחרונות. כמו כן, השתתף כנראה קישאק בתכנון פיגוע תופת שסוכל. קישאק התגורר לאחרונה בתחומי הגדה ונכנס לישראל באמצעות תעודת הזהות הישראלית שלו.
ישי טרם שלל את אזרחותו של קייס כאמל עובייד, אזרח ישראלי נוסף שנשקלת שלילת אזרחותו. עובייד חי בשנים האחרונות בלבנון, ועל פי המידע המצוי בידי גורמי הביטחון הוא פעיל מרכזי בחיזבאללה ונטל חלק בפעילות טרור נגד מטרות ישראליות, לרבות ניסיונות חטיפה של אזרחים ישראלים ללבנון. כמו כן לא שלל ישי את מעמד הקבע של שאדי שורפא, העצור בכלא נפחא. שורפא חשוד בהשתתפות ישירה בפיגועים בירושלים בשנה האחרונה. כמו כן, הוא חשוד כי יש לו תפקיד מרכזי בזרוע הצבאית של החזית העממית ברמאללה.
"להחמיר עם מי שפועל נגד ביטחון המדינה"
האגודה לזכויות האזרח מסרה בתגובה כי מדובר בצעד חסר תקדים, הפוגע בזכות יסוד של כל אדם להיות בעל אזרחות. האגודה קראה להסדיר את סוגיית שלילת האזרחות בחוק, כדי שלא יהיה בסמכותו הבלעדית של שר הפנים. "זהו צעד נוסף במדיניותו העקבית והמפלה של ישי כלפי האזרחים הערבים בישראל", נמסר בהודעה מטעם האגודה.
מלשכתו של ישי נמסר, כי השר החליט על שלילת האזרחות לאחר שקישאק לא עירער על הכוונה לשלול את אזרחותו ב-30 הימים שניתנו לו. בעניין העובדה כי הוא יישאר ללא אזרחות, ציין משרד הפנים כי לקישאק תעודת זהות של הרשות הפלסטינית. "על רקע האירועים האחרונים, אני מאמין שיש להחמיר עם מי שפועל נגד ביטחון המדינה, מתוך תקווה כי הדבר ירתיע אחרים ויפחית את מספר הקורבנות", נמסר מלשכת השר.
כתבה רביעית
ג'ובאני רוסו יקבל מעמד של תושב קבע בישראל
שר הפנים, אופיר פז-פינס, הודיע אחר הצהריים כי החליט להעניק מעמד של תושב קבע לקשר הקרואטי של מכבי חיפה, ג'ובאני רוסו, לאחר שהגיש בשלישית בקשה לאזרחות ישראלית. את ההחלטה קיבל שר הפנים בשיתוף פעולה עם ראש מנהל האוכולוסין במשרד, ששי קציר. גם אשתו של ג'ובאני ובנו יקבלו מעמד של תושב קבע.
ביום חמישי הקרוב אמור רוסו להגיש את הבקשה באופן רשמי ללשכת מנהל האוכלוסין בחיפה. ממנהל האוכלוסין נמסר, כי מעמד קבע מקנה את כל הזכויות במדינה, פרט לדרכון ישראלי, וזכות בחירה לכנסת. על פי גורמים במשרד הפנים, מדובר בשלב ביניים. לאחר מספר שנים יוכל רוסו, אם ירצה, לבקש אזרחות ישראלית בפעם הרביעית בקריירה שלו, ואז תידון בקשתו פעם נוספת.
בשלב זה עדיין לא ברור מה משמעות ההחלטה באשר למעמדו של רוסו כשחקן בליגת העל. בהתאחדות לכדורגל יצטרכו להחליט אם רוסו ימשיך להיחשב במכסת 5 הזרים המותרים לכל קבוצה, או שמא מעמד תושב הקבע שהוא אמור לקבל יהפוך אותו לשחקן ישראלי מהמניין.
ממלא מקום היועץ המשפטי של ההתאחדות לכדורגל, עו"ד רותם קמר, אמר הערב כי התקנון של ההתאחדות לכדורגל קובע כי שחקן שאינו אזרח, המעוניין להיחשב ישראלי, צריך לפנות לנשיאות בית הדין העליון של ההתאחדות ולהוכיח כי בכוונתו לקבל אזרחות ישראלית בעתיד, וכן כי הוא נכון לשרת בצה"ל כמתחייב בחוק.
ב-5 ביולי 2005 קיבל מעמד של תושב קבע ותעודת זהות
תגובות
הכתבה על הזוג ההומוסקסואלי ממש עוררה בי השראה.
חןבמלכה3: יואו גורג'ס!!!!!! לייק עצוווום
אלללהפועל: אללללההפועלללל
המלכהשלכם: כתבות מהרסות כל הכבוד