אם תרצו שיווין אולי תחפשו במקום אחר

הערכים של הרצל

רקע כללי

בנימין זאב תאודור הרצל היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי, יליד בודפשט. מפתח רעיון הציונות המדינית ומייסד הציונות כתנועה לאומית-מדינית ממוסדת, הוענק לו התואר "חוזה המדינה".

הרצל חזה את המדינה ורשם עלייה בספריו, שם היה רשום את חזונו לחברה מתוקנת, כמו שחשב שתהיה בארץ ישארל

החזון של הרצל

חזונו של הרצל היה שהיה ארבעה ערכים מרכזיים בארץ ישראל :חירות שיוון אחווה וקדמה . הרצל שאף לחברה מתוקנת, שבה היו את כל ארבעת ערכיו. ברגע שיהיה שיווין זכיות לא יהיה אפליות ומריבות, ויהיה שוויון זכיות

אנחנו בחרנו להתמקד בערך השוויון, שוויון בין הדתות.

שיוון בין הדתות

"הרשות ביד כל איש להחזיק בדעותיו ובאמונת לבו,כשם שהלאומיות לא תחשב לאיש לחטאה. ואם יבואו בני דתות אחרות, או בני לאומים אחרים, לשבת בתוכנו, נכבדם כבוד גדול ומשפט אחד יהיה להם ולאזרחי הארץ ( בנימין זאב הרצל מדינת היהודים),

ציטוט זה אומר שלכול אדם יש את הזכות להחזיק באמונתו ובדעותיו, וזה לא יחשב לחטא. וגם אם יבואו לארץ ישראל אנשים שחושבים ומאמנים אחרת מאיתנו, אנחנו נכבד אותם כבוד גדול.

רעיון זה קשור לחברה מתוקנת מפני שהרצל האמין שבחברה מתוקנת יהיה ארבעה ערכים : חירות , שיווין אחווה וקדמה. והערך שוויון הוא אחד מארבעת הערכים האלו.

זאת אומרת שבלי שיווין אין לנו ערך בתור מדינה יהודית, בלי שיווין אף אחד לא יוכל להביע את דעותיו ואת עמדותיו באופן חופשי. כי אז אנשים יחשבו שהם יכולים להחליט על מה שאנשים יאמינו ויחשבו וזה לא בסדר לפי דעתי על פי הרעיון של חברה מתוקנת

מאז ומתמיד היהודים באירופה סבלו מפגרות ואנטישמיות, ולכן מצפים מאיתנו להיות סובלניים כלפי האחר, אבל אנחנו לא.

הסבר בקצרה על הכתבה

מאז ומתמיד היהודים באירופה סבלו מפגרות ואנטישמיות, ולכן מצפים מאיתנו להיות סובלניים כלפי האחר, אבל אנחנו לא.

חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' כתב על הפרדה בין יולדות ערביות ויהודיות בבתי חולים כי "אשתי ממש לא גזענית, אבל אחרי לידה היא רוצה לנוח ולא את החאפלות ההמוניות המקובלות אצל משפחות היולדת הערביות". בהמשך כתב סמוטריץ' בדף הטוויטר שלו: "טבעי שאשתי לא תרצה לשכב ליד מישהי שהרגע ילדה תינוק שאולי ירצה לרצוח את התינוק שלב עוד 20 שנה".

זה לא ממש את החזון של הרצל להקמת מדינה יהודית, אבל זה רק מקרה אחד רע מתוך רבים טובים.

שוויון בין המינים

זכות בחירה לנשים לא הייתה מקובלת בדמוקרטיות של ימי קדם. במהלך המאה ה-19 החלו להתעורר דרישות להעניק לנשים זכות בחירה, והזכות לבחור בחלה רק במאה ה -20. נשים יהודיות בארץ ישראל נלחמו על זכותן לבחור ולהיבחר מאז שהחלו הדיונים על הקמת מוסדות היישוב היהודי בארץ לאחר הכיבוש הבריטי ותחילת המנדט. בשנת 1919 הוקמה התאחדות נשים עבריות לשיווין זכויות בארץ ישראל על ידי שרה עזריהו, רוזה וולט שטראוס ואחרות, שנלחמו על זכותן להשתתף בחיים הציבוריים.

בישראל יש שוויון זכיות לנשים בחלק של הבחירות :



"בחברה החדשה שלנו לנשים יש שיווין זכויות מלא. זכות הנשים לבחור ולהיבחר מובנת אצלנו מאליה. הן עבדו יחד איתנו בבניית המוסדות זו הייתה כפיות טובה איומה מצדנו לדחוק אותן למטבח או לחדר המיטות". (בנימין זאב הרצל - אלטניולנד).

ציטוט זה אומר שלנשים יש שיווין זכיות מלא, ושזה מאוד ברור שלנשים יש את הזכות להיבחר ולבחור, ושהן יעבדו באותן המקצועות כמו גברים, ושזה היה לא בסדר שדחפנו אותן לעבוד במטבח או לחדר השינה.