אפליה על רקע בחירה מינית
מאת עידן קוגן ודניאל פרנלי
מבוא לנושא
הקהילה הגאה או קהילת הלהט"ב הוא מושג רחב המאגד תחתיו לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (בראשי תיבות: להט"ב), תומכיהם, וכן ארגונים ותתי תרבויות המאוחדים בתרבות משותפת ואמונה בזכויות פרט מסוימות.
קהילות מסוג זה בדרך כלל מציינות את ערכי הגאווה, גיוון, ייחודיות ומיניות.
פעילי זכויות להט"ב וסוציולוגים החוקרים את קהילת הלהט"ב מגדירים את תהליך בניית הקהילה כאמצעי מנע להומופוביה, הטרוסקסיזם, טרנספוביה, ביפוביה וכדרך להעצים את ביטחון הפרט על ידי חברה תומכת. המושג גאווה משמש על מנת להדגיש את זהות הקהילה הגאה ואת חוזקה הקולקטיבי.
מעמדם החוקי של לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים ברחבי העולם הוא מגוון ושונה ממדינה למדינה. מדינות מסוימות מכירות במעמדם ואף מאפשרות נישואים והקמת משפחה ואילו במדינות אחרות מטילים עונש מוות על קיום יחסים של בני אותו מין או על בעלי זהות מינית או מגדרית שונה.
תחיקה הקשורה לקהילה הגאה קשורה להכרה של המדינה בזכות הפרטים לזהות עצמם כבעלי זהות זו, לקיים יחסי מין, לנהל מערכות יחסים, להקים משפחה, חוקים הקשורים לאימוץ ופונדקאות, סוגיות הקשורות לשירות בצבא, שוויון בזכויות הגירה, חוקים האוסרים על אפליה ועל פשעי שנאה, וחוקים הנוגעים ליחסי מין והשוואת גיל ההסכמה.
מעמדם המשפטי של להט"ב בישראל עבר שינויים מפליגים בשנים האחרונות. אף שהם אינם נהנים עדיין משוויון זכויות מלא, נראה כי החקיקה והפסיקה בישראל אינן חורגות במידה משמעותית מהנורמה המקובלת בעולם המערבי.
בישראל המצב הוא שישראל אינה מכירה בנישואים חד מיניים או באיחוד אזרחי. על כן, דפוס חייהם של זוגות חד מיניים מקביל לזה של "ידועים בציבור". בעקבות ההכרה שהעניק החוק הישראלי למוסד ה"ידועים בציבור", זוגות חד-מיניים זכאים לכל הזכויות הפיננסיות המוענקות לזוגות הטרוסקסואליים. פסקי-הדין שונים שניתנו במהלך השנים מעידים על הנטייה ההולכת וגוברת של ההכרה שהעניקה מערכת המשפט בישראל לזכויות הזוגות החד-מיניים. פסקי-הדין, שזכו לדיווח תקשורתי נרחב, מכסים מגוון תחומים ולרוב מנוסחים בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים.
החוק בישראל אינו מכיר בנישואים חד מיניים או באיחוד אזרחי. על כן, דפוס חייהם של זוגות חד מיניים מקביל לזה של "ידועים בציבור".
מיקרה מיספר אחת:שירה בנקי
שירה בנקי בת ה-16, שנרצחה במצעד הגאווה בירושלים והובאה אתמול (שני) למנוחות בבית העלמין בקיבוץ נחשון שליד בית שמש. בנקי, תושבת בית הכרם ותלמידת תיכון בבית הספר שליד האוניברסיטה, נדקרה ביום חמישי שעבר על ידי ישי שליסל ואושפזה תחילה בבית החולים שערי צדק בירושלים, אולם בשל חומרת פציעתה הועברה לבית החולים הדסה עין כרם, שם עברה כמה ניתוחים. על אף המאמצים של הצוות הרפואי, נקבע אתמול מותה. משפחתה החליטה לתרום את איבריה.
הוריה של שירה, אורי ומיקה בנקי, ספדו לבתם: "כבר עברו כמה שבועות אבל הכאב לא פוחת. ההלם והכאב אולי מדוברים יותר, אבל לא קלים יותר. תחושת הזוועה אל מול הדבר המיותר הזה, אל מול החור השחור והעצום שנפער בחיינו, מותירה אותנו המומים ותוהים איך אפשר להמשיך מכאן הלאה".
הם סיפרו על התגובות והתנחומים שהם קיבלו לאחר הרצח: "אירוע שהביא אל סף דלתנו אלפי אנשים. גם כאלו שהכרנו קודם וגם חדשים, גם אנשים אנונימיים וגם ציבוריים, גם מהארץ וגם מהעולם. נשיא המדינה, מר ראובן ריבלין, פגש אותנו והביע את תנחומיו, ויו"ר הכנסת מר יולי אדלשטיין, נוכח כאן כעת ואנו מודים להם על כך. קיבלנו תנחומים הן מממשלות ארצות הברית, אנגליה וצרפת, הן מארגונים שונים בארץ ובעולם והן מאנשים פרטיים מכל מקום".
בעיקבות זאת באגודה למען הלהט"ב בישראל, בערב פרסום מסקנות המישטרה היתה נחרצת יותר: "לא צריך להמתין לרצח הבא - פשעי שנאה כנגד קהילת הלהט"ב מתרחשים מידי יום, ואנחנו מפצירים במשטרת ישראל להסיק את המסקנות הרלוונטיות כדי לשמור על ביטחונם של חברי וחברות הקהילה הגאה", אמר למעריב מנכ"ל האגודה, עודד פריד.
ישי שליסל,שהוזכר בתור הרוצח של שירה בנקי,אינו עושה זאת בפעם הראשונה.
ב-30 ביוני 2005 יצא שליסל לעצרת תפילה בכיכר ציון נגד מצעד הגאווה, שנערך באותה עת בירושלים, אותו ראה כ"מלחמה נגד הקדוש ברוך הוא". בדרכו הגיע למצעד וקיבל סכין מטבח משמואל אירנשטיין, לטענתו של אירנשטיין לתכלית של פגיעה ברכוש להפרעת מהלך המצעד, בו השתמש שליסל לדקירת שלושה מהצועדים. הוא הורשע בעבירות של ניסיון לרצח, חבלה בכוונה מחמירה ופציעה, ובפברואר 2006 נידון ל-12 שנות מאסר ולתשלום פיצוי בסך 280,000 ש"ח לשלושת הקורבנות. בגזר דינו כתבו השופטים:
"בהגיעו לתהלוכה, היה הנאשם נחוש בדעתו שלא לאפשר את המשך התנהלותה ולמנוע את סיומה בשלום. מעשיו, שבאו בעקבות כך, לא באו מתוך אהבת האל אלא מתוך שנאת האדם והם נבעו מתוך קנאות עיוורת שאינה מסוגלת להבחין באחר. בשם אמונתו הדתית עצם הנאשם את עיניו ואטם את אוזניו בכל מה שנוגע וקשור לכבודם ולגופם של אחרים אשר דעתם אינה כדעתו, אורח חייהם אינו כאורח חייו והשקפת עולמם שונה. כל אשר הפגין הנאשם היה שנאה ואטימות לב. הנאשם קם באלימות ובפנאטיות לפגוע בגופם ובנפשם של בני אדם ובמעשיו אלו גילה אֶרֶס ולא חסד, ונפש אטומה לכל דעה שונה ולכבוד האדם באשר הוא אדם."בערעור לבית המשפט העליון הופחת עונש המאסר ל-10 שנים, לאחר שנקבעה עבירה קלה יותר ביחס לאחת משלושת הקורבנות. השופטת מרים נאור פסקה בערעור כי לשליסל לא הייתה מחשבה פלילית.
בתחילת תקופת מאסרו ב־2005 ביקשה אשתו גט, והשניים התגרשו.
במהלך מאסרו אושפז בשנת 2009 למשך כחודש וחצי לאחר שאובחן כסובל ממצב פסיכוטי פרנואידלי. לאחר שחרורו מהכלא חזר להתגורר בבית הוריו ביד בנימין.
ישנם מקרי רצח על רקע ההומופוביה כגון:רצח סאקיה גאן:
ב-11 במאי 2003 חזרה סאקיה גאן, לסבית בת 15 ממוצא אפריקני-אמריקני, מבילוי בגריניץ' וילג' שבמנהטן, ניו יורק. בעודה מחכה עם ידידותיה לאוטובוס, הגיעו שני גברים לתחנה והציעו לבנות הצעות מגונות. כאשר הבנות דחו את ההצעות כשהן מציינות שהן לסביות, החלו הגברים לתקוף את הבנות. גאן ניסתה להיאבק בגברים, אך אחד מהם דקר אותה בחזה. היא מתה מפצעיה מאוחר יותר בבית החולים.
העונש: על הרוצח, ריצ'ארד מק'קולו, נגזרו 20 שנות מאסר.
האבסורד הוא שבאיזשהוא שלב הוא ישתחרר.
בעצם האדם יעשה זאת שוב כמו ישי.
לפי דעתנו אנשים כאלה צריכים לעבור תהליך החלמה אינטנסבי.
אסור שאדם כזה יחזור לרחוב עם נטיות אלימות כלפי קהילת הלהט"ב
ניתוח המצב: המקרה המתואר לנו כאן הוא מקרה של ניסיון להתנקש בחייהם של אנשים רק בגלל נטייה מינית.
בעצם אותו אדם\רוצח שחזר על מקרהו החליט שזכות החיים קטנה מהזכות לדת והחליט לרצוח אנשים רבים ככל האפשר.
למזלנו רק שירה בנקי נפטרה מן המקרה הזה ולא אנשים נוספים.
ביררתי האם הוא צודק שמבחינת הדת הם צריכים למות.
הוא טעה.
גם התנך מכיר בזכות החיים שעולה פי כמה וכמה על הזכות לדת.
אז לסיכום ישי שליסל עשה טעות כאשר רצח שם האל כי אין שום הצדקה לכך משום צד:החילוני והדתי.
התכחשיות לנטייה מינית ונסיונות לטיפולי המרה
בניגוד לרצח של אנשים בני קהילת הלהטה"ב על רקע מחשבות ומעשים הומופובים כאן נדבר על הניסיונות להחזיר אדם "למוטב" לסטרייטיות.
באינסנגרם של Where Love is Illegal מתואר הסיפור הבא:"עוניתי פעמים רבות בגלל הנטיה המינית שלי", כותב גולש בשם מוחמד מאזור המפרץ הפרסי, בטקסט שליווה תמונה של גבו המצולק. "זה התחיל כשהייתי בן 14. הדוד שלי היכה אותי בצינור ואיים עלי בסכין, אבל ההתעללות הרגשית היתה גרועה יותר – הוא כלא אותי במלונה... אני לא רוצה שזה יהיה הסוף שלי"
גם יש אימהות שאינן מקבלות את בנן או בתן לאחר יציאתן מהארון.
על פי ראיון של אישה שבנה יצא מהארון לפני הגיוס היא אינה מקבלת את זה שבנה יצא הארון.
למה זה הפחד הכי גדול שלך?
"אחרי שילד נולד בריא, מה אתה רוצה? אתה רוצה שהוא רק יהיה בסדר, לא? שיהיה לו טוב בחיים, שיצליח. שיהיה גבר".
את לא אמורה רק לרצות שיהיה מאושר?
"בטח שאני רוצה, אבל לא בכל מחיר. יש מחירים שאני לא מוכנה לשלם".
אבל זה לא מחיר שאת צריכה לשלם.
"זה מחיר שכולנו צריכים לשלם. האחים שלו, כולם. בושה שלו זה בושה לכל המשפחה".
מה כל כך מפחיד ומבייש אותך בעצם?
"תשמע, אתם עם התל אביב שלכם והפתיחות והנאורות זה מאוד יפה, באמת, אבל זה לא עובד ככה בעולם האמיתי. אתם חיים בבועה וחושבים שכולם אוהבים אתכם אבל תבין, המדינה שלנו לא כזאת מקבלת ואנשים עדיין רואים בזה סטייה".
את רואה בזה סטייה?
"זה מה שזה".
וגם בעלך?
"בוודאי".
אז הבן שלכם סוטה בעיניכם?
"לא אני המצאתי את התורה, וזה לא רק אצל היהודים זה גם אצל הנוצרים ובכל הדתות, גבר הולך עם אישה. משכב זכר זה לא כדרך הטבע אז זה סטייה".
אני לא מבין איך הבחירה של הבן שלך לאהוב את מי שהוא רוצה יכולה להיחשב סטייה בעינייך.
"ואם הוא היה בוחר לאהוב כבשה?".
נו באמת.הוא לא נמשך לבעלי חיים, הוא נמשך לגברים.
"רק לשמוע אותך אומר את זה, אני מקבלת כזה... כמו פטיש. קשה לי עדיין, אל תחשוב".
וזה סוטה בעינייך כמו להימשך לכבשה?
"לא, אבל לא תצליח לשכנע אותי שזו לא סטייה. זו עובדה".
הוא היה במערכת יחסים רצינית כלשהי?
"אני לא יודעת ואני לא רוצה לדעת. אנחנו לא מדברים על העניין הזה. בכלל".
ה"עניין הזה" הוא חלק משמעותי מהחיים שלו.
"למה? לא כולם צריכים לדעת מה הוא עושה במיטה שלו, בדלתיים סגורות".
אבל להיות הומו זה גם מחוץ למיטה.
"שיעשה מה שטוב לו, אני כבר מזמן ויתרתי. אני מבינה שאין לי כוח להשפיע עליו יותר. פעם הוא עוד היה מקשיב לי. הבנתי שככה הוא בחר לחיות ואין לי ברירה אלא להשלים עם זה. אני לא מקבלת את זה אבל אין לי ברירה אלא לחיות עם זה אם ככה הוא מתעקש לחיות".
את לא ממש חיה עם זה, את מתכחשת לזה.
"אתה צוחק? הלוואי שהייתי יכולה להדחיק, אין יום שעובר שאני לא חושבת על זה. פעם הייתי גם בוכה הרבה, היום אני תופסת את עצמי רגע לפני שאני מתפרקת".
את חושבת שאף פעם לא תקבלי אותו כמו שהוא?
"הוא גר בתל אביב ואני יודעת שהוא מסתובב בחברה כזאת ושזה כבר מקרה אבוד. הוא מבין שזה מפריע לנו מאוד ומכבד אותנו ואנחנו פשוט לא מדברים על זה. זה יותר טוב לכולם ככה. בהתחלה היו קצת ריבים ופיצוצים אבל עכשיו אנחנו ביחסים טובים, הוא מגיע כל יום שישי לארוחת ערב וגם בחגים ובימי הולדת, תמיד. הוא ילד טוב".
לא ענית לי על השאלה.
"אם אני אשמח פעם שהוא ככה? זה לא יקרה".
לא אם תשמחי, אם תקבלי אותו.
"את זה אני לא מאמינה שאקבל אף פעם".
בקיצור אותה אישה אינה מקלת את בנה בגלל אותה נטייה מינית.
אך עדיין מסכימה לדבר איתו ולדאוג לו.
יש מיקרים שגם זה לא קיים.
כשבנה הבכור של חני (שם בדוי) יצא מהארון בגיל 17 בפניה ובפני בעלה, הם זרקו אותו מהבית. מילולית. "הוא גר אצל הדודה שלו, זה לא שזרקנו אותו לרחוב", חני מתגוננת, "באותו זמן קיווינו שאולי זה יעזור. שאולי האיום הזה יעבוד, שאם ככה אתה בוחר לחיות אז אנחנו לא ההורים שלך יותר".
אז לא באמת התכחשתם לו? זה הכל היה חלק מהתכנון?
"לא בדיוק. כל המצב הזה מאוד מורכב. יש אותי ויש את בעלי, שנינו באותה דעה אבל הוא הרבה יותר נחרץ והרבה יותר עקשן. מבחינתו זה היה אמיתי, הוא לא רצה לשמוע עליו ולא רצה לדעת על קיומו. אני כל הזמן התקשרתי לאחותי ושאלתי מה קורה איתו. זה הוא שלא רצה לדבר איתי אף פעם".
למה?
"הוא נפגע מזה נורא. אני יכולה להבין. היו ריבים שהקירות רעדו".
סליחה, אבל אני עדיין לא מבין איך מגרשים ילד בן 17 מהבית.
"גם אני לא. באותו זמן לא חשבתי, הייתי כל כך נסערת וגם פחדתי לאבד את בעלי".
למה שתאבדי את בעלך בגלל זה?
"מבחינתו זה היה חד משמעי והייתי חייבת לעמוד לצדו".
למה אנשים עושים את זה?
רק בגלל נטייה מינית.
זה לא יהיה עתיד.
העתיד יהיה מלא בהומאים לסביות ובי.
ולמה?
כי הם לא התביישו במי שהם.
ולמה יש את מצעד הגאווה?
כי שאנשים ממגזרים כאלה צריכים להתגאות בעצמם וגם אנחנו על האומץ שלהם.
אין מקום להתנהגות כזאת אצלנו.
ניתוח מצב: בעצם המצב המתואר לנו כאן הוא מצב שבו ההורים של אותו נער בעל נטייה מינית שונה מסטרייטיות אשר מסלקים אותו מביתו או פוגעים.
הזכות לביטחון נפגעת כאן על רקע מניע חזרה למיניו המוגדרת כסטרייטיות.
עד כאן ההורים ועכשיו על התופעה של טיפולי ההמרה.
טיפולי ההמרה הם טיפולים אשר נועדו להחזיר אדם לסרייטיות לאחר שהגדיר עצמו כחלק מהקהילה הגאה.
ישנם טיפולים אשר עוברים באופן רגוע כאשר בעל הנטייה המינית רוצה לעשות זאת מדעת עצמו ואילו יש מקרים רבים שמשווקים לו את שיטה זאת באגרסביות רבה.
גם אופן הטיפולים אינו ברור ויכול להיות שהוא פוגע פיזית ונפשית במטופל עצמו.
בעיית קהילת הלהטה"ב בעיניי ממשלת ישראל
דוח עוצמה של איגוד הלהטה"ב בישראל מראה תמונה עגומה מאד: 20 חודשי כהונה שבהם כ3000 הצעות חוק כלליות ורק אחוז אחד מתוכם בוא בנושא קהילת הלהטה"ב(כלומר 30 הצעות חוק).
באותו דוח ניקדו את חברי הכנסת בעד דאגתם לקהילה:אופן הניקוד
חקיקה הצבעות
+5 בעד -5 נגד -1 נמנע 0 לא הצביע
חקיקה
הגשה טרומית ראשונה שנייה שלישית +2 +5 +5 +5 +3 יוזם +1 +1 +1 +1 +1 מצטרף
כלים פרלמנטרים
+1 שאילתות
+1 הצעות לסדר
+2 נוכחות בוועדות
+5 חברות בשדולה
הדירוג ילך לפי 1-6 כשאחד מתנגד ו6 זה תומך:
35-1 חברי כנסת
31-2 חברי כנסת
30-3 חברי כנסת
14-4 חברי כנסת
4-5 חברי כנסת
6-6 חברי כנסת
מצב עגום ביותר לפי דעתי כי למה לא לתת זכיות שוות.
ועוד יותר נורא הוא שעדיין מושמעות הצעות חוקים כגון:הצעת חוק להפסיק את הצעות החוקים בעד הקהילה(אילת שקד),יזם את הצעת החוק להגביל על האימוץ בקרב אנשי הקהילה(דוד אזולאי) והיו גם התבטאויות ובורות רב כלפיהם.
ניתוח מצב: מהמצב העגום שעולה כאן הבורות והפוביה של חברי הכנסת מובילים למצב שבו אין שיוויון כלפי הקהילה הגאה בישראל רק על סמך זה שהנטייה המינית שלהם שונה משלנו.
ילדים ממשפחות של הורים חד מיניים מצליחים יותר מילדים ממשפחות רגילות
ילדים אוסטרליים של זוגות חד-מיניים הסתדרו טוב יותר בממוצע מאשר משפחות מן האוכלוסייה הכללית על מדדי בריאות כללים ולכידות משפחתית, אך ממשיכים להיות נתונים לאפליה, ממצאי הביניים של אונ' מלבורן הובילו מצא במחקר.
החוקר הראשי, ד"ר סיימון קראוץ, ממרכז Vichealth McCaughey עבור רווחת הקהילה באונ' מלבורן אומר כי הממצאים המוקדמים מראים שילדים אוסטרליים עם הורים מאותו המין מתפתחים היטב.
"אלה ילדים הגדלים במגוון של קשרים וציונים טובים במבחנים ואמצעים של בריאות ורווחה לנוכח האפליה", הוא אמר.
ממצאים מוקדמים שנלקחו מהמדד העולמי "שאלון בריאות הילד", מדדו את בריאותם של הילדים על פני מספר תחומים הכוללים פעילות גופנית, בריאות הנפש וההתנהגות. ילדים עם הורים חד-מיניים הראו תוצאות טובת במיוחד בתחומי בריאות כללי ולכידות משפחתית.
מחקר אוסטרלי לבריאות הילד ממשפחות חד-מיניים (ACCESS) מעורבים 500 ילדים בגילאי חודשיים עד 17 שנים מ -315 הורים. ההורים תיארו מגוון של נטיות מיניות הכוללים הומוסקסואלים, הומואים, לסביות, ביסקסואלים, והיו מכל האיזורים ברחבי אוסטרליה למעט הטריטוריה הצפונית.
תוצאות הביניים חשפו:
• ילדים בגילים חמש עד 17 שנים עם הורים חד-מיניים הראו ציון טוב יותר בבריאות כללית ולכידות משפחתית בהשוואה לילדים אוסטרלים מכל רקעים וקשרי מש'.
• עבור כל מדדי הבריאות אחרים לא היו הבדלים משמעותיים סטטיסטית
• 80 אחוזים מהנשאלים היו הורים ממין נקבה ו -18 אחוזים היו הורים ממין זכר, עם שני אחוזים של ההורים בני המין השני.
• תשעים ושלוש אחוז מההורים הם כרגע במערכת יחסים.
• ילדים אוסטרליים אם הורים חד-מיניים ובני משפחותיהם ממשיכים לסבול מאפליה במגוון קשרים.
אוניברסיטת מלבורן הובילה מחקר, הוא הגדול מסוגו בקשר לרווחתם הפיזית, מנטאלית וחברתית של ילדים עם הורים חד-מיניים, ובמיוחד תפקיד הסטיגמה והאפליה בבריאותם ורווחתם.
"יש מספר גדל והולך של ילדים עם הורים חד-מיניים באוסטרליה. מחקר בינלאומי עד כה הראה כי הילדים האלה עושים טוב בהיבטים רבים של חייהם, אבל הם לעתים קרובות מושפעים מין האפליה שמשפחותיהם עלולות להיתקל בגלל הוריהם" אמר ד"ר קראוץ '.
"תוצאות אלה מבטיחות ואנחנו מצפים לממצאים נוספים אשר אנו מצפים להם מאוחר יותר השנה", הוא אמר.
ד"ר קראוץ הוא מן הבריאות ג'ק Brockhoff הילד תוכנית רווחה במרכז McCaughey Vichealth עבור רווחה בקהילה. התוכנית פועלת לקראת חזון של כל ילד שיש לו הזדמנות לחיים מלאים ובריאים.
סיכום העבודה והפיתרון לבעיה
נהוראי(המורה לאזרחות שלנו) לימד אותנו על זכיות אדם והראה לנו סרטונים עליהם.
כדי להעצים את ההבנה שלכם כמה הבעיה גדולה הבאתי את כל הסרטונים על זכויות האדם שמופרות בנושא זה.
9 זכויות מתוך 30 מופרות בנושא הזה!!!!!
זה מדהים כמה הבעיה גדולה וכמה הם סובלים מזה.
אנו צריכים להגיע לפתרון.
ונראה לי שהגעתי לפתרון שיעור בידה ניכרת: שיעור חינוך מיני ולא רק על קונדומים ואמצעי מניעה (דעתי האישית היא גם שילמדו איך לעשות) אלא גם על הקשת המינית הרחבה שקיימת.
וכאלה שכבר עברו את היסודי והתיכון הסברה הסברה הסברה.
רק זה יסביר וימלא את חור הבורות העצום שקיים בנושא זה ולאנשים רבים.
ולכן אנו עשינו סרטון הסברה משל עצמנו.