יום הלשון העברית
תשע"ט
כמחווה למחייה השפה העברית, אליעזר בן יהודה, נבחר תאריך יום הולדתו, כ"א בטבת, כ'יום הלשון העברית' (השנה, תשע"ט, יצוין בי"ט בטבת, 27/12/2018).
'מילון', הייתה המילה הראשונה שחידש אליעזר בן יהודה, אז לרגל האירוע קבלו את מילון דע-גן לתחומי הממ"ט - מתמטיקה, מדע וטכנולוגיה.
ונתחיל ב-'דע-גן', על שום מה...
דע-גן - שילוב המילים 'מדע' ו'גן' היוצר מצלול דומה למילה 'דגן'.
(מ)דע-גן - על שום מטרת המרכז לקדם ולטפח את החינוך המתמטי, מדעי וטכנולוגי של צוותי החינוך בגן ועידודם לעסוק בתחומים אלה עם הילדים.
ד(ע)גן - "אם אין קמח, אין תורה". מטפורה לשיבולת דגן עמוסת גרעינים אשר מהם יופק הקמח וממנו הלחם המזין.
חי... צומח... דומם... האמנם?
בילדותנו שיחקנו את המשחק המקסים - ארץ, עיר, חי, צומח, דומם...
למעשה, תחת המושג "חי" נמצא את כל עולם היצורים החיים הכוללים בתוכם את בעלי החיים, הצמחים וכמובן גם בני האדם.
אצל כל היצורים החיים – צמחים ובעלי חיים, בניגוד לדוממים, נמצא את כל המאפיינים הבאים: חילוף חומרים – נשימה, תזונה, הפרשה / רבייה / גידול והתפתחות / רגישות ותגובה לגירויים / תנועה / תקשורת / מוות.
אם כך, מעתה נשחק - ארץ, עיר, בעל-חי, צומח, דומם.
חֲרָק או חֶרֶק? פרי יבש, מיובש או בכלל פרי סרק? נָטַע, שָׁתַל וזָרַע....
חֲרָק או חֶרֶק? יש לומר חֶרֶק
פרי יבש - כדוגמת השקד, האגוז, הצנובר - פירות שבתהליך הטבעי שלהם מתייבשים על העץ, המיובשים, הם אותם פירות שבתצורתם הטבעית הם פירות לחים או עסיסיים - תפוח, משמש, תאנה ושעוברים על ידי האדם תהליך ייבוש. ופרי סרק - אין דבר כזה. סרק - משהו ריק, חסר תועלת. בני האדם נוהגים לקרוא לפירות שאינם למאכל אדם פירות סרק, אך למעשה, פירות אלה הינם מזונם של בעלי חיים רבים ומכאן שאינם חסרי תועלת ואינם פירות סרק. אם כן נאמר, פירות שאינם למאכל אדם.
נָטַע, שָׁתַל וזָרַע.... "בעברית בת ימינו, כמו בתנ"ך, נָטַע ושָׁתַל הם פעלים נרדפים. עם זאת נראה שנוצרה ביניהם הבחנה מסוימת: שָׁתַל משמש לכל סוגי הצמחים ובכלל זה עצים, ואילו נָטַע רגיל בעיקר בהקשר של עצים – במטעים וביערות. זָרַע? פועל זה קשור כמובן למילה זֶרַע, ועניינו הטמנת זרעים באדמה. כך נבחין למשל בערוגות הפרחים בין זריעה של זַרעי פרחים, ובין שתילה (ובלשון המקורות גם נטיעה) של פרחים רכים, שתילי פרחים". מתוך אתר האקדמיה ללשון העברית.
עוד על בעלי חיים -
מתמטיקה או חשבון, מה נכון?
חשבון: (אָריתמֶטיקה - מהמילה ביוונית אריתמוֹס, שפירושה מספר) הוא הבסיס הקדום והבסיסי ביותר במתמטיקה המבוסס על ארבע פעולות החשבון וסדר בין מספרים, המשמש אותנו לביצוע משימות יום-יומיות כבר מגיל הגן.
מתמטיקה: היא תחום דעת העוסק במספרים ובצורות, בתכונותיהם ובחקר קשרי הגומלין ביניהם. המתמטיקה כוללת בתוכה חשבון (אריתמטיקה), אלגברה, חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי, גיאומטריה ועוד.
קוביות או לא להיות....
הקובייה מורכבת משש פאות ריבועיות - כמו קוביות המשחק ב"שש-בש".
אז מה הוא מה?
במרכז הבנייה מרבית הגופים הם תיבות מסוגים שונים.
נוכל למצוא שם את התיבה הריבועית - בתיבה כזו יש לפחות זוג אחד של פאות ריבועיות מקבילות, תיבה מלבנית - לה שש פאות, שכולן מלבנים.
הגוף בעל שני המשולשים המקבילים, והגוף בעל שני הטרפזים המקבילים - נקראים מנסרות. ובדרך כלל נמצא במרכז גם גלילים בגדלים שונים.
ואיך נקרא הגוף המורכב משני חצאי עיגול או זה ה"משלים" שלו ליצירת תיבה - אלה גופים הנדסיים לא מוגדרים, אך נוכל להתייחס לצורת הפאות שלהן. למשל, שתי פאות בצורת חצי עיגול ובסיס ומעטפת מלבניים. כדי להבחין בפאות שמרכיבות את הגופים ניתן לעשות פריסה של הגוף כדי לזהות את הצורות המרכיבות אותו.
בונים מגדלים ותפיסות גיאומטריות, תאוריה ומעשה | טלי שכטר, עלון דע-גן 4 ,תשע"א
ספירה או מנייה...?
ספירה היא אמירת שמות המספרים לפי הסדר. אחת, שתיים, שלוש.... כמו בעת משחק ה"מחבואים". אין כל קשר בין שם המספר לכמות אלא רק למקומו ברצף המספרים. ניתן לספור קדימה אך גם לאחור - עשר, תשע, שמונה....
מנייה היא התאמה בין שם המספר לכמות. עונה למעשה על השאלה - כמה? המספר יבטא את כמות העצמים הנמנים. יש ארבעה כדורים וחמש נדנדות.
השימוש בשם המספר יהיה בהלימה למין הדקדוקי של העצם:
בזכר - אחד, שניים, שלושה, ארבעה, חמישה, ששה, שבעה, שמונה, תשעה, עשרה
בנקבה - אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש, שש, שבע, שמונה, תשע, עשר
ספרה או מספר?
סִפרה היא הסמל הגרפי, שמשמש לייצוגם של מספרים, בדומה לאופן שבו אות משמשת לייצוג של מילים.
מספר מייצג כמות, ומיוצג על ידי שימוש בספרות. לדוגמא, המספר 12 מורכב מהספרות 1 ו 2.
היכן נמצא ספרות - על מספרי הבתים, מספרי הטלפון בדף הקשר... ומספרים... בקלפי המשחק, בדיאגרמה של לוח מי בגן, במתכון....
טכנולוגיה....טכנולוגיה....טכנולוגיה....
איך קוראים לצ'ופצ'יק של הקומקום? זרבובית כמובן.
העולם שלנו עובר שינויים טכנולוגיים מהירים ותכופים ואיתם משתנה ומתפתחת גם השפה.
לוגו הוא סמליל וSMS הוא מסרון והאימוג'ים החביבים.... הלא הם הפַּרְצוּפוֹנים.
ועדיין יש לברר עוד כמה מן המילים הישנות והוותיקות למשל...
פינצטה היא מַלְקֶטֶת, פְּלייר הוא מֶלְקַחַת, הפאזל הוא תַּצְרֵף ומַצְבֵּעַ נקרא לטוש.
בימי ההולדת נשתמש במַצְנֵחַ והיחיד של אטבים - הוא אֶטֶב.
מבלבל? מַקְרֵר או מְקָרֵר - מְקָרֵר הוא הנכון, אך מַחְשֵׁב או מְחָשֵב... מַחְשֵׁב הוא הנכון.
והעיקר, הבריאות!! שלא נזדקק לשירותי הבריאות ולשימוש בסטתוסקופ הלא הוא המַסְכֵּת.