הקשר הרב דורי בית ספר "הנדיב"

תיעוד סיפור באתר בית התפוצות עדינה ראובני

מעפילים בחוף נהריה


סיפור מאמצי משפחתי להסתרת מעפילים מפני הבריטים.



סבתא עדינה ראובני-שי מספרת לנכדתה אלה על חווית ילדות

העלייה בלתי חוקית לארץ

בתקופת המנדט הבריטי נסגרו השערים לעלייה לארץ. העלייה המשיכה בקצב הולך וגובר באופן בלתי חוקי. אחת הנקודות על החוף שאליה הגיעו ספינות מעפילים היה חוף נהריה. הספינות הגיעו בחשאי, בלילה, עוגנות במרחק מה מהחוף הסלעי ואנשי הימייה בסירות משוטים קטנות ובעזרת חבלים הורידו את העולים לחוף מבטחים.


אני כילדה בת 9 שומעת בבית התארגנות מהירה. הורי תופסים שמיכות ומגבות ואני מבקשת להצטרף אליהם. אנחנו מגיעים אל חוף נהריה החשוך בשקט. לא היינו היחידים. תושבים זרמו מכל עבר. אור לא נדלק, לחש מסביב, רק לא להסב את תשומת לבם של החיילים הבריטים ששהו במחנה בנהריה.

התאריך היה 31/12/1947, פירוש של דבר, ערב ה'סילבסטר', שהוא רצוף בנשפים, שתייה ושמחה לקראת השנה החדשה. בתי הקפה בנהריה, שהיו במרכז, רחוקים מהחוף הכריזו על שתיית אלכוהול חינם, הכול על 'חשבון הבית'. הכוונה הייתה להרחיק את החיילים הבריטים מהחוף.

לקראת בוקר ראינו גוש גדול מתקרב, אבל האנייה לא הצליחה להתקרב לחוף. כולנו חיכינו ורק לפני הצהריים ממש נתקעה האנייה "האומות המאוחדות" בסלעים, רחוק מהחוף. עכשיו התחילה הפעולה המהירה של הורדת המעפילים מהאנייה. הם הגיעו רטובים, חסרי כל, כמעט כולם נפלו למים בדרכם לחוף. התושבים, כל אחד בתורו, קיבל מעפיל או שניים לקחת במהירות הביתה כדי להסתיר אותם.

הגענו הביתה. בנו הג'ינג'י ידע אנגלית. אבא שלי החליט לא להסתיר אותו, נתן לו בגדים חדשים ואמר לו שאם יגיעו הבריטים לחפש אז שיגיד להם שהוא קבלן שבונה בתים. העולה השני, אנדרי, היה גדול ממדים וחסר ביטחון עצמי. ממש לא היה איפה להסתיר אותו. ואבא שלי החביא אותו מאחורי שיח גדול בגינה. רבים מהמעפילים נלקחו לקיבוצים שבסביבה. כשהחל החיפוש הבריטי, הם עברו מבית לבית והגיעו גם אלינו.

ברגע האחרון אבא שלי הושיב אותי בחדר עם בנו הג'ינג'י עם ספר ביד. אני עדיין זוכרת את פעימות הלב שלי מפחד. הדלת נפתחה, הבריטי הציץ, בנו אמר לו שהוא שוכר חדר בבית הזה וזאת הבת של בעל הבית. הבריטי יצא לגינה ובאותו רגע קפץ אנדרי מהמחבוא והבריטי לקח אותו. אני זוכרת את ההרגשה הקשה שהייתה לי על שלא הצלחנו, להסתיר את אנדרי.










כל המעפילים שנתפסו נלקחו למעצר לחודש או חודשיים ושוחררו כיוון שהבריטים כבר היו בהכנות לעזיבת ארץ ישראל. היו לנו כילדים חוויות וסיפורים על דרך ההסתרה של המעפילים. למשל, אצל חברה שלי גלגלו את המעפיל הרזה והארוך בתור שמיכה שנשארה על המיטה. בבית אחר, הלבישו את אישה בבגדי דחליל והעמידו אותה בגינה. רוב המעפילים היו אחר כך תושבי העיר.



תכנית הקשר הרב דורי

במסגרת תכנית הקשר הרב דורי, בה אני לוקחת חלק השנה, תשע"ה, הסיפור שלי מסופר על ידי בכיתות של חמשת נכדיי, כשהם מגיעים לכיתה ד', כך שעוד דור שומע את סיפורי המורשת שלנו על המאבק לעצמאות ישראל.

העשרה

מנדט בריטי: "המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (א"י), המוכר בשם המקוצר המנדט או המנדט הבריטי, הוא מנדט חבר הלאומים (ייפוי כוח) שהוענק לבריטניה על ידי חבר הלאומים על מנת לסייע ליישוב היהודים‏ ולהבטיח את הקמת הבית הלאומי ליהודים בארץ ישראל, ברוח הצהרת בלפור ועל פי הנאמר בכתב המנדט‏. הבריטים שלטו בארץ ישראל (פלשתינה) בין קיץ 1917 למאי 1948"

העפלה: "ההעפלה (קרויה גם עלייה בלתי-לגאלית ועליה ב') הייתה התנועה לכניסה בלתי חוקית של יהודים לארץ ישראל בדרכי הים והיבשה וב-1947 גם בדרך האוויר, אשר אורגנה על ידי היישוב העברי בתקופת המנדט הבריטי משנת 1934 ועד הקמת מדינת ישראל ב-1948 (כניסתם של יהודים לתחומי הארץ באופן בלתי מאורגן החלה מאז מלחמת העולם הראשונה, כאשר הונהג ממשל צבאי בריטי ואף קודם לכן, אך ההעפלה המאורגנת החלה ב-1934)‏. היא כונתה גם עלייה ב', משום שנעשתה בד בבד עם העלייה החוקית שנמשכה באותה עת על פי תקנות ההגירה החמורות שנקבעו על ידי ממשלת המנדט הבריטית.