מפעל פרי הגליל
עבודה בגאוגרפיה
רקע כלכלי והיסטורי
המצב הסוציו-אקונומי של חצור הגלילית הוא בינוני נמוך, כאשר מצב זה בא לידי ביטוי בנתונים בטבלה המצורפת.
נתונים על שכר ממוצע ביישוב חצור - הגלילית
נתון חצור-הגלילית נתון ארצי
שכר ממוצע (בש"ח) 5,506 7,607
שיעור השכירים המשתכרים עד שכר מינימום 45% 35.1%
שיעור השכירים המשתכרים יותר מפי ארבעה
מהשכר הממוצע 0.3% 1.7%
חצור הגלילית הינה עיירת פיתוח בין ראש פינה וקריית שמונה. להקמתה של חצור הגלילית היו מספר סיבות:
היו שסברו שיש לחדש את ההתיישבות היהודית בסמוך לתל חצור הקדומה בנוסף בשנת 1952 ניתנה החלטה מדינית שכונתה "מדיניות פיזור האוכלוסין". מטרתה של מדיניות פיזור האוכלוסין היתה לתקן את העיוות ההתיישבותי לפיו מעל 40% מן האוכלוסייה היהודית בישראל התרכזה בתל-אביב ולהתחיל ליישב את אזורי הפריפריה בייסודן של עשרות ערים בינוניות (שנקראו עיירות פיתוח) שאליהן יועברו רבבות עולים שזרמו ארצה באותה תקופה.
אחת מעיירות הפיתוח שהוקמו באותה תקופה בעקבות מדיניות פיזור האוכלוסין היתה "חצור הגלילית". חצור הגלילית קלטה את עיקר תושביה מארצות ערב -כשלושה רבעים מתוכה היו מזרחיים, בעיקר יוצאי צפון אפריקה.
ריחוקן היחסי של עיירות הפיתוח (כך גם של חצור הגלילית) חייבו את ממשלת ישראל להקים מערך שירותים ציבוריים כדי להבטיח את המשך קיומן ולאור זאת צמחה מדיניות של "פיזור התעשייה". באמצעות מדיניות זו ביקשה המדינה ליצור עוגנים כלכליים-תעסוקתיים בתוך או בסמוך לכל אחת מן העיירות המרוחקות. עוגנים אלו הגיעו לרוב בדמות מפעל תעשייתי בודד שאמור לשרת אזורים חקלאיים רבים וכך הפך את הישובים ל"ערי מפעל" שיביאו לתושבים רווחה כלכלית.
ואכן במהלך השנים 1950-1965 הוקמו עשרות מפעלים באזורי פיתוח כשמטרתן המרכזית היתה קליטה תעסוקתית מאסיבית של עולים חדשים.
גם בעיירת הפיתוח "חצור הגלילית" הוחלט בשנת 1951 על הקמתו של "מפעל פרי גליל" שיהפוך את העיירה למרכז תעסוקה אזורי חשוב ויחברה בעתיד לישובים הסמוכים.
מפעל "פרי גליל"
מפעל פרי גליל הוקם בשנת 1951 בחצור הגלילית ומשמש כמרכז תעשייה קלה ובינונית העוסק בתעשיית המזון.
תעשייה קלה זו תעשייה העוסקת ביצור מוצרכי צריכה לציבור הרחב כגון: תעשיית המזון, טקסטיל, הלבשה, גומי ופלסטיקה.
עם כושר ייצור של למעלה מ-70 אלף טון מוצרי ירקות ופירות בשנה, פרי הגליל הנו המפעל הגדול ביותר בישראל לעיבוד ירקות, הנארזים לתוך קופסאות שימורים או לתוך שקיות של ירקות מוקפאים. למפעל פרי גליל כושר ייצור של כ-35,000 טון חומר גלם תירס לעונה, כושר ייצור של כ-16,000 טון חומר גלם תפוחי אדמה מהם מייצרת הקבוצה טוגנים (צ'יפס תפוח אדמה), כושר ייצור של כ-6,000 טון חומר גלם אפונה לעונה, כושר ייצור של כ- 4,000 טון שעועית אביבית ושעועית סתווית, כושר ייצור של כ-6,000 טון גזר וגזר גמדי לעונה וכן כושר ייצור של כ-3,000 טון כרובית וברוקולי בכל עונה.
המפעל מעבד גידולי שדה ותוצרת חקלאית מכל אזורי הגידול במדינת ישראל – מהערבה בדרום ועד אצבע הגליל בצפון.
חומרי הגלם החקלאיים נרכשים ישירות מכ-80 מגדלים ברחבי הארץ מספר חודשים מראש בהתאם לעונת הגידול המאפיינת כל גידול בנפרד, והתוצרת המעובדת נמכרת במהלך השנה כמוצרים קפואים (ארוזים בשקיות) וכמוצרים הארוזים בקופסאות שימורים.
פרי גליל רואה כערך עליון את איכות ובטיחות המוצר, וכן את נושא הבטיחות בתפעול המפעל. המפעל פועל על פי התקנים, הנהלים והחוקים של מדינת ישראל ולפי תקנים בינלאומייים, בכל הנושאים הקשורים בערכים התזונתיים והבריאותיים של המזון. כיצרן מוביל בתחום הירקות והפירות המשומרים והקפואים בתעשייה בישראל פועל המפעל תחת פיקוחו והסמכתו של משרד הבריאות ובהתאם לדרישות הצרכן הישראלי.
המוצרים נארזים ונמכרים תחת שם המותג פרי הגליל, ומהווים כיום מותג מוכר ומעודף בשוק התעשייה הישראלי.
היסטוריה קצרה של המפעל
במשך השנים נרכש המפעל על ידי קונצרן "כור" ולמרות שהמשיך לשמור על רווחיות לאורך השנים לפני כעשור נמכר המפעל לחברה בריטית שהוגדרה כ"קבוצה המתמחה ברכישת מפעלים בפריפריה ושיקומם" והפך לחלק מקבוצה זו. בשורה של מהלכים עסקיים תמוהים איחדו בעלי השליטה את מפעל פרי גליל עם מיזמים בלתי רווחים (כמו רכישת מפעלים בעלי חובות) שהביאו את החברה לחובות כבדים (ביניהם מפעל "פרי גליל") עד לכדי בקשה למינוי כונס נכסים בחברה.
דירקטוריון החברה התנגדו לבקשה זו והחליטו על מינוי מנהלים מיוחדים כדי לגבש תוכנית הבראה לחברה ולחברות הבנות שלה, לרבות מפעל "פרי גליל" בישוב חצור הגלילית.
במסגרת הפעילות של קבוצה
המפעל הינו אחד מהמעסיקים הגדולים באזור הצפון ומפרנס למעלה מ- 300 משפחות מהאזור.
המצב הכלכלי
- ההבטחות הממשלתיות להקל על המפעל במענקים לא קוימו- הממשלה אמורה לתת למפעל פרי הגליל מענקים שהם אחוזים מן ההון שהשקיע בעל המפעל. מפעל פרי הגליל אמור לקבל מענקים מן הממשלה כי הוא נמצא באזור עדיפות א
- הממשלה הורידה את המכס על יבוא הטונה מה שגרם לתחרות עצומה בשוק מכיוון שהיה זול יותר לייבא טונה וכתוצאה מכך, השוק התמוטט
מיקום מפעל פרי הגליל
ממשלת ישראל רוצה להעביר מפעלים לפריפריה כדי לפתח אזורים אילו ולגרום להתיישבות באזורים אילו תוך ידיעה שלתושבים של המקום יש רווחה כלכלית.
כתוצאה מכך הממשלה הגדירה אזורי עדיפות לאומית מפעל פרי הגליל נמצא באזור עדיפות לאומי ולכן מקבל מענקים.
ללא מענקים והקלות אלו המפעל לא היה קיים.
לעומת זאת, יש חסרונות בהקמת מפעל בפרפריה רמת ההשכלה נמוכה יותר מבאזורי המרכז וכתוצאה מכך, ניתן להקים שם רק מפעלים שמשלמים שכר מינימום ולא תעשיות עתירות ידע