אבץ

====================תעודת זהות====================

אבץ הוא מתכת רכה אך חזקה, צבע אפור-כחלחלה השימושית מאד לאדם

אבץ נמצא במיקום ה-23 ברשימת היסודות הנפוצים בקרום כדור הארץ. המחצבים הניכרים ביותר מכילים בקירוב 10% ברזל ו-40 עד 50 אחוז אבץ.

מידע

תכונות:

שם היסוד העברית: אבץ

שם היסוד בלועזית: Zinc

סמל כימי של היסוד: Zn

טמפרטורת התכה: 419.28*

טמפרטורת רתיחה: 907*

סדרה כימית: מתכות מעבר- אל מתכתית

צפיפות: 7140 kg/m^3

כושר מתיחה נמוך

*במעלות צלזיוס

**לא נמצא מידע על הולכת חשמל וחום**



שימושים

  • גלוון (ציפוי חומרים העשויים ברזל) מתכות למניעת חלודה.
  • יציקה, בעיקר בתעשיית הרכב
  • תחמוצת אבץ (ZnO) משמשת כפיגמנט לבן בצבעים וכגורם מעודד תגובה בתעשיית הגומי.
    כמשחה , היא משמשת כקרם לפנים ולאף למניעת התייבשות והגנה מפני פגעי השמש והרוח. היא גם משמשת למריחה על תינוקות למניעת תפרחת חיתולים.
  • כלוריד האבץ (ZnCl2) משמש כדאדורנט וכחומר לשימור עץ.
  • סולפיד האבץ (ZnS) משמש בפיגמנטים זוהרים, לשם ייצור עצמים הזוהרים בחשכה.
  • נכלל במרבית תכשירי הוויטמינים הנמכרים ללא מרשם רופא. כמספר מתכות אחרות, מאמינים כי יש לאבץ תכונות נוגדות חמצון, המגנות מפני הזדקנות מוקדמת של העור ושרירי הגוף. בכמויות גדולות יותר, מאמינים כי אבץ יכול להאיץ את תהליך ההחלמה לאחר פציעה.
  • משחות המבוססות על קלמין, תערובת של אבץ-הידרוסקי-פחמני וסיליקטים, משמשות לטיפול בפריחות בעור או באיפור.

הקלמין הוא תערובת של 99.5 אחוז תחמוצת אבץ (ZnO) בתוספת חצי אחוז בקירוב של תחמוצת הברזל (Fe2O3)

3 Foods High in Zinc
Big image

אבץ אינו נחשב לרעיל, אולם ישנו מצב המוכר כצמרמורות אבץ שעשוי להגרם משאיפת תחמוצת אבץ שזה-עתה נוצרה. צריכה מוגזמת של אבץ יכולה להוביל למחסור במחצבים תזונתיים אחרים (כמו בכל צריכת יתר של מוצר מסוים)

גילוי האבץ ושימושו במהלך ההיסטוריה

סגסוגת האבץ נמצאת בשימוש האנושות מזה אלפי שנים. סחורות מפליז (סגסוגת המורכבת מהיסודות נחושת ואבץ) מהשנים 1000-1400 לפנה"ס נמצאו בארץ ישראל, וחפצים המכילים 87% אבץ נתגלו באזורים פרהיסטוריים של טרנסילבניה .

אופן ייצור הפליז היה מוכר לרומאים מאז שנת 30 לפנה"ס , בשיטה של חימום קלמין ונחושת יחדיו בכור-היתוך.

התכה והוצאה של צורות לא טהורות של אבץ בוצעו בהודו ובסין כבר בשנת 1000 לספירה. בסוף המאה ה-14, ההודים כבר ידעו על האבץ כמתכת נפרדת משבע המתכות שהיו מוכרות לקדמונים. במערב, נהוג לציין את הגרמני אנדריאס מרגראף כמי שגילה את האבץ המתכתי הטהור בשנת 1746.


מכאן שהאבץ כבר היה מוכר בעת שמרגראף גילה את תגליותיו, ולמעשה אבץ בודד שנתיים קודם לכן בידי כימאי אחר. דוחותיו של מרגראף היו מקיפים ושיטתיים, ואיכות המחקר שלו קבעה את המוניטין שלו כמגלה האבץ.

סגסוגת-מֶסֶג או נתך היא ערבוב, בתמיסה או בתערובת, של שני יסודות או יותר, אשר לפחות אחד מהם הוא מתכת, וגם תוצאת הערבוב היא בעלת תכונות מתכתיות. החומר המתכתי הנוצר הוא לרוב בעל תכונות שונות באופן משמעותי מרכיביו.