הצגת הלמידה: בנצי פבר
מה למדתי, על מה התעצבנתי ומה יהיה בסוף?
אז איפה הייתה לי למידה משמעותית
השאלה הפוריה כמובן!!!
סוף לקתן, סוף להדבקות מעצבנות. סוף סוף יש משהו שמפעיל, מעורר, זורק למקומות של התמודדות. סוף סוף התלמידים באמת מתמודדים עם קונספט ולא מדביקים.
מודה, גם לי נהיה יותר מעניין..
י.מ.ה, מחוונים ושאר מינין.. בקיצור, סדר וארגון
אני בדרך כלל מאורגן, מתכנן, יודע לאן הולכים ואיפה עוברים. או כך לפחות חשבתי.
פתאום הבנתי שאני צריך עוד כמה ג'יגות במחשב כדי להכיל את כל הטבלאות, התכנונים, השאלונים, חלוקות הציונים ועוד ועוד.
ועם טיפת רצינות - אני מבין כמה עוד יש לתכנן. הבנתי (למרות התנגדות ראשונית חריפה - כרגיל) למה חשוב הימה. תוהה איך אני מביא את זה לתלמידים, איך אני עוזר להם למקד את הלמידה שלהם, ולקבל שיש כאן למידה מסוג אחר. נורא בא לי לעשות כל מיני דברים שעשינו בהשתלמות, ועוד לא מעז / מפנה זמן / מתגבר על עצלנות לעשות את זה. אבל אל דאגה! כי הכל הכל, אני יכול, בחופש הגדול..
איפה קשה?
י.מ.ה מחוונים ושאר מינים.. נשמע מוכר?
טוב, אולי אני אתחיל בפרק ואחרי זה נראה...
זה נראה לי המון המון המון. לא יודע מאיפה להתחיל, לא בטוח מה מתוך זה מתאים לי, לא יודע מתי לעשות את זה!
פתרון! לעבוד לאט לאט. את רומא לא בנו ביום אחד (אבל את הסמור הזה כן!)
ועם מה אני לא שלם??
ציונים, הערכות, מחוונים
מצד שני - לא אוהב ציונים, לא מת על ציונים, מת מציונים.
מצד שלישי, יש מגן בסוף, או ציון הערכה חלופית בסוף
מצד רביעי, האם אפשר את כל זה בלי למספר כל דבר?
נחיה ונראה...