צלאח א-דין

מגישים: רז לשם ואורי מנור

מיהו צלאח א-דין

צלאח א-דין, חי בשנים - (1137 - 1193), בשמו המלא צלאח אד-דין יוסוף אבן איוב, שליט מצרים מ-1169 וסוריה מ-1175; מייסד שושלת האיובים. מנהיג מלחמת המוסלמים בצלבנים.

צלאח א-דין נולד בעיר תיכרית בעירק למשפחת לוחמים ממוצא כורדי.

צלאח א-דין - הוא בן לשושלת האיובית, ששלטה במצרים, בסוריה ובתימן במאות ה-12 וה-13.

Big image

קורות חייו

צלאח א-דין היה בן למשפחה כורדית הקשורה לשושלת הזאנג'יד, שבאותה עת נאבקה נגד הסלג'וקים. הילד יוסוף, נודע בשם צלאח א-דין, בילה שנות ילדות בבעל-בק שבלבנון, מקום בו שימש אביו איוב מושל מטעם הזאנג'ים. לאחר-מכן, הוכשר צלאח א-דין לקריירה צבאית, ומילא תפקיד צבאי בדמשק. בשנת 1164 הוא התלווה לדודו שירקו למצרים על-מנת להבטיח את האינטרסים של בגדאד למען העבאסים, במאבקים מול הפתימיים בקהיר. הוא קיבל חינוך צבאי מדודו. לימים, זכה צלאח א-דין למעמד של וזיר ליד הכליף הפתימי-שיעי, אבל תוך תהפוכות מדיניות השתלט על מצרים והיה למנהיג בפועל. למעמד זה הגיע צלאח א-דין בשנת 1171, ובכך שם קץ לשושלת שיעית זרה בארץ הנילוס, והחזיר את מצרים לידי הסמכות העבאסית-סונית שבבגדד. בשלב זה בחייו התגלה כמנהיג בעל כוח רב.

שאיפות ההתפשטות ובניית אימפריה חדשה במזה"ת לא תמו עם אחיזתו של צלאח א-דין במצרים. הוא שיגר את אחיו טורנשאה לכבוש את תימן, והוא עצמו החל בגישושים צבאיים, שלבסוף סללו את דרכו לדמשק בשנת 1174. תוך כדי הרחבת גבולות המרחב שבשליטתו, תפס צלאח א-דין את המרחב בעבר-הירדן ובחלקים של חצי-האי ערב. במקביל, פעלו כוחותיו מצפון-עיראק ועד צפון-אפריקה. בין השנים 1183-1185 הצליח צלאח א-דין להשתלט על רוב שטחי עיראק, כולל אזור מוצול, ששימש כגשר יבשתי אל חלב שבצפון-סוריה. מכאן קצרה הדרך עד לעימות ישיר ומכריע עם הצלבנים בארץ-ישראל.

ביולי 1187 נחל צלאח א-דין את נצחונו המפורסם בחיטין, מערבית לטבריה, ותוך כיבושי ערים ומבצרים צלבנים אחרים התקדמו כוחותיו של המצביא המוסלמי עד לשערי ירושלים. באוקטובר אותה שנה, נפלה בירת ממלכת הצלבנים הלטינית לידי צלאח א-דין כפרי בשל וכפרס יקר, לאחר עמל רב במשך שנות לחימה רבות מאוד.


מלכי אירופה – הקיסר פְרידריך הראשון מגרמניה, ריצ'רד לב-האֲרי מאנגליה ופיליפּ השני מצרפת – הזדעזעו מנפילת ירושלים בידי המוסלמים וחשו לארגן מסע צלב נוסף. מסע זה יצא לדרך בראשותם בשנת 1189, אבל מלכי אירופה לא הצליחו לכבוש את ירושלים. גם מסעות צלב נוספים נכשלו, וירושלים נשארה תחת שלטון מוסלמי.


צלאח א-דין המשיך במאמציו הצבאיים נגד הצלבנים עד ליום מותו, בשנת 1193. האימפריה האיובית שלו חבקה את המזה"ת, והוא הצליח לבלום את האיום הצלבני נגד ארצות האיסלאם. לאחר שירושלים נכבשה בידי המוסלמים, העבירו הצלבנים את בירתם לעכו; עכו הייתה שונה מירושלים: כיוון שהייתה עיר נמל, פרח בה המסחר, ואפשרויות הפרנסה בה היו רבות יותר מאשר בירושלים.

מאז נקבעה ההיסטוריה של מלחמות צלאח א-דין בצלבנים עם המיתוס שלו כמשחרר ירושלים ומנצח כוחות הנוצרים במזרח המוסלמי.

Big image

בנוסף לכך....

צלאח א-דין בשנת 1187 הצליח להביס את הצלבנים בקרב קרני חיטין (ליד טבריה). הקרב התנהל בעיצומו של הקיץ. הלוחמים הצלבנים וסוסיהם היו צמאים למים, ובייחוד הכביד השריון על האבירים. לעומתם, חייליו של צלאח א-דין היו רגילים לחום, ובלי שריון – היו גם קלי תנועה. הם הצליחו להרוג את מרבית לוחמי הצבא הצלבני, ולקחו אחרים בשבי. בראש השבויים נלקחו המלך והצלב הקדוש – הסמל של ממלכת ירושלים הצלבנית, שהובא לקרב כדי לעודד את הלוחמים.
Big image

הנצחתו

הסולטן צלאח א-דין הוא אחת הדמויות האיקוניות של ימי הביניים. כאדם אשר כבש מחדש את ירושלים מידי הצלבנים ב-1187 הוא הפך לגיבור של האסלאם הסוני. עובדה מסקרנת היא, שבמהלך התנצחויותיו עם ריצ'רד לב הארי ומסע הצלב השלישי הוא הפך לדמות נערצת במערב הנוצרי, במידה רבה בשל המוניטין שיצא לו של נדיבות ואדיבות. מאות שנים אחרי מותו, צלאח א-דין ממשיך להוות סמל רב עוצמה בהתנגדות הדתית והצבאית למערב. דמותו גם השתמרה באספקטים שונים של תרבות בת ימינו כגון בבלט, בקריקטורות, בטלוויזיה ובשירי פופ. הרצאה זאת תסקור את מסלול חייו של צלאח א-דין ותבחן כיצד המוניטין שלו נוצר והשתכלל במהלך המאות, תוך התייחסות להשפעת מורשתו על העולם האסלאמי ועל המערב. ההרצאה מבקשת גם לערער את ההנחה הרווחת שדמותו כמעט ונשכחה במזרח הקרוב עד 1898 עת ביקורו של הקיסר וילהלם באזור, שהעלה כביכול מחדש את העניין בחייו ומורשתו.

מבנים להנצחתו: כיום קיימים על שמו רחובות, בתי ספר, מצודות ומבנים רבים ברחבי העולם.