ההגדה של פסח והטקסט המקראי

מגישים: אופק מרחב ורועי שאדי כיתה ז5

שני ציטוטים המופיעים בהגדה של פסח ובטקסט המקראי:

1. שמות פרק א" פס" י ' " הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שונאנו ונלחם בנו ועלה מן הארץ" בהגדה של פסח הפסוק מופיע בקטע הקריאה וירעו. המלך החדש שקם במצריים דואג בגלל ריבוי עם ישראל. לכן הוא פונה אל עמו ומסביר להם שכדאי להשתמש בחוכמה ולנקוט בתחבולות נגד בני ישראל כדי למנוע את האפשרות שימשיך להתרבות ( כלומר הכוונה להקטין את מספרם ולהחליש את בני ישראל) וכן משום שאם תהיה מלחמה אולי יתחבר אם עמים אויבים נוספים וילחם ואחר כך יצא מן הארץ ולא תהיה אפשרות לענישם.


2. שמות פרק א' פסוק כב' " ויצאו פרעה לכל עמו לאמור: כל הבן הילוד היאורה תשליכהו, וכל הבת תחיון" באגדה של פסח הפסוק מופיע בקטע הקריאה וירא. הסבר: בפסוק ט"ז פרעה נותן פקודה למיילדות להרוג את היילודים הזכריים, אולם המיילדות יראות מפני ה' יותר מאשר פרעה ולכן לא מבצעות את הפקודה. מאחר שלא הצליח מלך מצריים להשיג את מטרתו ציווה פרעה ( בפסוק כב' ) מכל העם להשליך היאורה כל בן זכר שיוולד לבני ישראל.

עשר המכות במשפחתנו ( רועי שאדי ואופק מרחב)

קריאת עשר המכות המשפחתי : ( אופק מרחב)

כאשר מגיעים לקטע קריאת המכות המשפחתי , סבא ניסים קם ממקומו בידו האחת בבקבוק ייו אדום ובידו השנייה קערה. סבי אומר בקול רם את שם המכה ואחריו כולם ביחד חוזרים אחריו, בזמן הזה סבא שופך מעט מהיין אל הקערה. מעשה סמלי שיכול להזכיר את כוחו של ה'.


קריאת עשר המכות במשפחתי: ( רועי שאדי)

כאשר אנו מגיעים לקטע קריאת עשר המכות אנו לוקחים קנקן מים וקערה ואז מקריאים בקול רם את כל המכות וכל מכה שאומרים שופכים קצת מהמים לקערה, אחרי שמסיימים להגיד את עשר המכות שופכים את קערת המים מחוץ לבית.

מכת הכינים:

א. מראה המקום של המכה בתנ"ך:

פרק ח' פסוק יב' ,ויאמר ה' אל משה: אמר אל אהרון: נטה את מטך והך את עפר הארץ והיה לכינים בכל ארץ מצריים". עפר הארץ נהפך לכינים. כנראה הכוונה למעופפים אולי מין זבובים או יתושים.

ב. תיאור המכה והנזק שגרמה:

פרק ח' פסוק י"ג : " ... ויט אהרון את ידו במטהו ויך את עפר הארץ ותהי הכינים באדם ובבהמה וכן כל עפר הארץ, לא היית אפשרות להימלט, להתנקות או למעט את הסבל שנגרם מהכינים.

ג.התראה לפני המכה:

פרעה לא קיבל התראה לפני מכה זו.

ד. האם המכה פגעה בבנ"י ? תגובת פרעה:

המכה חלה רק על המצרים כך שבני ישראל לא נפגעו מהמכה. הודעתם של החרטומים כי הם רואים בכינים מעשה ידי כוח אלוהי ( לא הודו בה' ולא ראו בו את מביא המכה) לא שנתה את עמדת פרעה בדבר והוא סרב לשחרר את בני ישראל מעבדות.

ה. לפי דעתנו , מכיוון שגם במכה השלישית פרעה מסרב לשחרר את בני ישראל משעבוד למרות שהחרטומים מודים שאינם מצליחים להרחיק את הכינים ורואים בכינים מעשה ידי כוח אלוהי. נראה שיד ה' היא שמכוונת את הנעשה וה' הוא ששולט בתגובת פרעה שבאה על פי"י הסיפור כולו בהדרגה ככל הנראה כדי שהעונש הניתן ע"י ה' יהיה גדול ככל האפשר.

מכת הארבה:

א. מראה המקום של המכה בתנ"ך:

פרק י' פס' יב'-טו':


"ויאמר ה' אל משה: נטה ידך ארץ מצרים בארבה ויעל על ארץ מצרים ויאכל את כל עשב הארץ, את כל אשר השאיר הברד. ויט משה את מטהו על ארץ מצרים וה' נהג רוח קדים בארץ כל היום ההוא וכל הלילה הבקר היה ורוח הקדים נשא את הארבה".

ב. תיאור המכה והנזק שגרמה:

ארבה הוא שם כללי לחרקים נודדים בעלי כנפיים ורגלים אחוריות חזקות. אוכלי צמחים ומשמידים כל ירק. את הארבה מביאה רוח קדים דרומית מזרחית, וכשהיא מתחלפת לרוח צפונית מערבית עולה הארבה לאויר ונופל לתוך ים סוף. הנזק שהארבה גורם לחקלאות ולצמחיה הוא מן הקשים ביותר.

משה ואהרון הזהירו את פרעה שאם הוא לא ישלח את העם, יכה אותו אלוהים במכת ארבה.

חרקי הארבה אכלו את כל הצמחים (עשב השדה) ופרות העץ שנשארו אחרי הברד.

ג. התראה לפני המכה -

משה ואהרון נשלחו אל פרעה והזהירו אותו לפני ביצוע המכה, אולם, פרעה מסרב להיענות לבקשה כפי שהיא

פרק י' פס' יא'" לא כן נא לכו נא הגברים ועבדו את ה' כי אתה אתם מבקשים ויגרש אותם מאת פני פרעה"

ד. האם המכה פגעה בבנ"י ? תגובת פרעה:

במקרא לא מבואר מפורשות שמכת הארבה פגעה במצרים בלבד.

העבדים של פרעה ניסו לשכנע את פרעה שישלח את בני ישראל כי העם המצרי סובל מאוד מהמכות אך הוא הסכים לשחרר רק את הגברים, משה ואהרון מסרבים להצעה ופרעה מגרש אותם.

ה. לפי דעתנו, מכיוון שגם במכה השמינית פרעה מסרב לשחרר את בנ"י משעבוד על אף שעבדי פרעה מנסים לשכנע אותו שהעם המצרי סובל מאוד מהמכות. נראה שגם כאן יד ה' היא שמכוונת את הנעשה וה' הוא ששולט בתגובת פרעה שבאה עפ"י הסיפור כולו בהדרגה, כך ניתן לראות את כוחו הבלעדי של ה' ולאפשר לו להגיב באופן הנוקשה ביותר כגמול על סבל בנ"י.