לבדי
בר חגי כיתה ז2
לבדי / בר חגי ז2
מדוע לבנות פניך כסיד?
ומדוע עצבה נפשך ?
עייף ומותש אני אימי שלי,
כי פניי חזו מראות קשים.
מעולם לא חשתי עצבות כה גדולה, אימי שלי
רוחות הקרב אינן מרפות ופניהם הכואבות לא עוזבות.
צער כבד בליבי, אימי שלי
ארורה היא המלחמה.
אני מבינה כאבך, בני שלי
אך מדוע אתה רזה וחיוור כל כך ?
רזה אני כי חוויתי טלטלות קשות.
כל חיילי נשארו מוטלים על האדמה הקרה אימי שלי
ואני נשארתי לבדי במערכה.
גם את בחירת ליבי לקחו חיילי פעולות האיבה אימי שלי,
לא אראה אותה עוד לעולם,
ליבי נותר שבור לרסיסים אימי שלי
מעולם מלא צבע, הפך עולמי לשחור משחור.
בני שלי, כל עולמי,
הרם ראשך והדברים יסתדרו מחדש בשבילך.
כמו שעולמך הפך לפתע שחור כך הצבע יחזור לעולמך יקירי שלי.
מודה לך אני, שהיית בני שלי,
וכמוך עכשיו נותרתי לבדי.
הדובר כואב על מות חבריו , בחירת ליבו ומרגיש מועקה גדולה ,כאב ובדידות. הוא נשאר להילחם למרות שנותר לבדו במערכה ולא השאיר את חבריו מוטלים על האדמה הקרה ונלחם עד טיפת דמו האחרונה.
בנוסף לכך האמא מוצאת את עצמה מקריבה את בנה למלחמה הארורה וכך נותרה גם היא לבדה.