ביוטק על P53

השפעת ריכוזים שונים של אספרטיים על הצטברות P53 בתאים

רותם עודד וקארין גולדשטיין

תקציר המחקר :

בעבודה זו רצינו לבדוק האם ריכוזים שונים של אפסרטיים ישפיעו על הצטברותו של P53 בתאים פיברובלסטיים מריאת אדם. סרטן מתרחש כאשר התאים עוברים מוטציה ומתחילים להתחלק באופן לא מבוקר.

P53 הוא מגן טבעי נגד מחלת הסרטן. הוא משתייך לקבוצה הנקראת 'גנים מדכאי סרטן' משתמש כפקטור שיעתוק וככל שפועל בתאים בהיותו תקין – מבצע את תפקידו כשומר הגנום ומונע הכפלה של תאים שצברו מוטציות. ברגע ש P53 מגלה טעות בDNA, דבר ראשון עוצר את החלוקה ובוחן את חומרת המצב - חמור או מתון ובהתאם לכך הוא פועל. אם הפגיעה בDNA חמורה הוא גורם ליצירה של חלבונים שמתקנים את ה DNA. אם הפגיעה חמורה הוא גורם ליצירה של חלבונים השולחים את התאים לאפופטוזיס (שורת תהליכים שמובילים בסופו של דבר למוות תאים).

ממחקרים שערכו, גילו כי בחמישים אחוזים ממקרי הסרטן, מעורבת מוטציה ב - 53 P המשמש כגן מדכא סרטן. בעבודה זו לקחנו ריכוזים שונים של אספרטיים, וחשפנו אותם לתאים פיברובלסטים מריאת אדם לריכוזים שונים של אספרטיים למשך כ – 24 שעות.
במסגרת העבודה שלנו, ביצענו את שיטת התספיג המערבי. בעזרת שיטה זו הייתה לנו את האפשרות לבדוק את הצטברותו של P53 בתאים שחשפנו לריכוזים השונים של אספרטיים. הודות לשיטה זו, גילינו כי ככל שריכוזו של האספרטיים היה גבוהה יותר, כך כמותו של P53 בתאים הייתה גדולה גם כן.
מן התוצאות אנו רואים כי ריכוזים שונים של אספרטיים מעלים את הצטברותו של P53 בתאים ולכן כנראה גורמים למוטציות ב DNA. אך רק על סמך תוצאות אלו, איננו רשאים עדיין להגיד כי אספרטיים הינו גורם מסרטן ונדרשים מחקרים נוספים על מנת לאמת טענה זו.

מהלך הניסוי - תרשים זרימה:

Big image

משתנים:

משתנה בלתי תלוי - ריכוזים שונים (את הריכוזים יצרנו ע"י הוספת 10µ ו- 500µ לתרביות תאים בנפח שווה) של אספרטיים.

משתנה תלוי - הצטברות P53 בתאים פיברובלסטיים מריאת אדם

בקרות:

1. בקרה חיובית - תאים שנחשפו לנטלין. מטרת בקרה זו הייתה לבדוק האם לתאים זו קיימת היכולת לייצר P53 תקין ובתאים אלו נצפה לשינוי.

2. בקרה שלילית - תאים שאינם נחשפו לעקה שנבחרה (אספרטיים) ובה אנחנו לא נצפה לשינוי.

תוצאות

איור מס' 1 - תוצאות התספיג המערבי

Big image

מסקנות:

השערתינו אוששה. לאספרטיים אכן הייתה השפעה על כמותו של P53בתאים וככל שריכוזו עלה, כך גם כמות הצטברותו של P53בתאים הפיברובלסטים עלתה. היה באפשרותינו לראות זאת בעזרת תוצאות התספיד המערבי שקיבלנו והגרף המצביע על היחס בין P53לבין GAPDH.
בתספיד המערבי שקיבלנו, יכולנו לראות שבריכוז הגבוהה ביותר שהשתמשנו שהוא 500 מיקרוליטר, חוזק הצבע הוא החזק ביותר ולכן אנו יכולים להסיק מזה שכמותו של P53 באותם תאים שנחשפו לריכוז זה הוא הגבוהה ביותר מבין כל שאר הריכוזים שבדקנו.
בנוסף, על פי הגרף המתאר את היחס בין P53 לבין GAPDH, אנו רואים כי העמודה של הריכוז 500 מיקרוליטר היא הגבוהה ביותר - משמע, היחס הוא הגבוהה ביותר וכמו כן, כמותו של P53 באותו הריכוז היא הגדולה ביותר.
על סמך תוצאות אלה, אנו יכולים להגיד כי לאספרטיים אכן ישנה השפעה על הצטברותו של P53 בתאים וככל שריכוז האספרטיים עלה, כך גם חוזק הצבע המצביע על כמותו של p53 בתאים עלה וגם היחס בין p53 לבין GAPDH.

כמו כן, מניסוי זה אנחנו מסיקים ששימוש בשיטת תספיד מערבי, זוהי שיטה יעילה ונוחה לאיתורם ולמציאת כמותם של חלבונים שונים בתאים על סמך הגודל שלהם ועיבודם של התוצאות לגרפים המתארים את היחס בין החלבון הנבדק לבין GAPDH המשמש כמדד לכמות התאים בהם השתמשנו, זוהי שיטה יעילה וטובה העוזרת ותורמת כדי להגיע למסקנות הסופיות אליהן רצינו להגיע.
למרות שלפי הניסוי שלנו, מצאנו כי ריכוזים גבוהים של אספרטיים מעלים את כמותו של P53 בתאים, עדיין אין באפשרותנו להגיד באופן חד משמעותי שאספרטיים זהו חומר מסרטן/גורם לסרטן. כדי להוכיח טענה זאת, עלינו לערוך ניסויים ובדיקות נוספות מכוון שאפילו אם כמותו של P53 גדלה בתאים, דבר זה אינו מצביע בהכרח כי העלייה התרחשה עקב התמרה סרטנית ולכן בדיקה זו אינה מספיקה.
בנוסף, לפי התוצאות שהתקבלו לקבוצת הנטלין, ניתן להגיד כי אכן התרחש שינוי, התאים שנבדקו יודעים לייצר P53 תקין ואין בהם פגיעה בייצורו של P53.