אופנה עיצוב וטיפים !
עורכת : רומי אלקסלסי !!!
אופנה
אופנה ומעמד חברתי
שלטי חוצות ענקיים לעידוד רכישתם של פריטי ביגוד אופנתייםאופנה יכולה לסמל או להעיד על מעמד חברתי (לא בהכרח כלכלי). קבוצות במעמד חברתי גבוה אוהבות בדרך-כלל "להשאר באופנה" כדי להעיד על מעמדם; אלו שאינם נשארים "אופנתיים" בחברתם עשויים למצוא את עצמם מנודים חברתית ונתונים ללחץ חברתי. על חשיבות ההיצמדות לאופנה במהלך היסטוריה יכולה להעיד העובדה כי במהלך מלחמות נפוליאון בין בריטניה לצרפת, בין הפריטים המבוקשים ביותר שהיו מוברחים לאורך תעלת למאנש היו בובות קטנות, ששימשו ללמד את נשות החברה הגבוהה בלונדון מהי האופנה הנוכחית בפריז.
היות שהישארות "באופנה" דורשת לעתים קרובות השקעה כספית ניכרת, אופנה משמשת גם כאמצעי להחצנת עושר. ישנם כאלה הרואים באופנה סממן של חסרונות העולם הקפיטליסטי, משום שהיא הופכת אנשים ל"צרכנים" הרוכשים דברים ללא צורך ממשי.
אופנה יכולה להיות גם הצהרה חברתית. האופנה בקיבוצים והשינויים בדפוסי הלבוש שיקפו במהלך השנים את התפתחותו של הקיבוץ וכניסתן של מגמות מודרניות חיצוניות, מצד אחד - השפעתם של גורמים חברתיים, תרבותיים, טכנולוגיים, כלכליים - והיחלשותו או היעלמותו, של הגורם האידאולוגי, מצד שני.
"חוש אופנה" מתייחס ליכולת לזהות אילו פריטי לבוש (או אביזרים משלימים) "נראים טוב", ואלו לא. היות שעולם האופנה כולו מבוסס על תפישה סובייקטיבית, כך גם השאלה בדבר היותו של אדם בעל "חוש אופנה" או נטול חוש זה. ישנם גם אנשים המתפרנסים כיועצי אופנה.
סוגי אופנה
ניתן לסווג את עיצוב האופנה לשלוש קטגוריות עיקריות, אף שניתן לחלק גם קטגוריות אלה לקטגוריות-משנה:
אופנה עילית (צרפתית: Haute couture): סוג עיצוב האופנה הבולט ביותר עד לשנות ה-50, היה ביגוד שנתפר לפי הזמנה, או "אופנה עילית" (משמעותו המילולית של המונח הצרפתי היא "תפרנות עילית"). עיצוב אופנה מסוג זה עסק בתכנון ובביצוע ביגוד לפי הזמנה של לקוח מסוים, על פי מידותיו. המונח הצרפתי Haute couture הוא שם מוגן בצרפת וניתן להשתמש בו רק לצורך תיאור מוצרים של מעצבי אופנה העומדים בתנאי לשכת האופנה הצרפתית. למרות זאת, רבים מיצרני הביגוד ביצור המוני, המיוצר במידות רבות לקנייה מיידית, עושים שימוש במונח כדי להקנות למוצריהם יוקרה וכוח משיכה. בגד המתאים להגדרת "אופנה עילית", נתפר באופן מיוחד להזמנת הלקוח ועל פי מידותיו בלבד, עשוי בדרך כלל מחומרי גלם יקרים, נתפר בקפידה רבה על איכות התפר והגימור, לעתים קרובות נעשה שימוש בשיטות עבודה ידניות ומורכבות הדורשות זמן עבודה ארוך. בעיצוב ובתפירת בגד "אופנה עילית" מושם דגש עליון על מראהו של הבגד והתאמתו לדרישות הלקוח. בגדי "אופנה עילית" יקרים במידה ניכרת מביגוד המיוצר בשיטות יצור המוני.
בגדים מן הקולב הם דרג הביניים בין "אופנה עילית" לבין ביגוד ב"יצור המוני". ביגוד זה אינו מיוצר לדרישות לקוח מסוים, אולם שימת לב רב מוקדשת לבחירת חומרי הגלם וגזירת הבד. בגדים מן הקולב מיוצרים בכמויות קטנות כדי להבטיח את יחודם ולכן מחיריהם גבוהים יחסית. עיצובי בגדים מן הקולב מוצגים בדרך כלל על ידי בתי האופנה בכל עונה במשך תקופה המכונה "שבוע האופנה". אירועים אלה נערכים בדרך כלל בערים גדולות, פעמיים בשנה, לקראת כל עונה.
יצור המוני. בתחילת המאה ה-21 רובה של תעשיית האופנה מתבססת על מכירות של בגדים בייצור המוני. בגדים בייצור המוני פונים לשווקים מגוונים של לקוחות. בגדים אלה מוכנים לשימוש ומיוצרים בכמויות גדולות ובגדלים תקניים. בדרך כלל, בגדים אלה עשויים מחומרי גלם זולים, אשר בהם נעשה שימוש יצירתי לצורך יצירת אופנת ביגוד עכשווית. מעצבי אופנה לייצור המוני מאמצים בדרך כלל מגמות אופנה אותן מכתיבים המעצבים המובילים בתחום. בדרך כלל קיים פיגור של כעונה אחת בין התפתחות מגמה אופנתית בתחום "האופנה העילית" ואופנת "בגדים מן הקולב", עד אשר מעצבי אופנת הייצור ההמוני מכירים במגמה החדשה ומאמצים אותה בגרסה זולה יותר. עקב שיקולי עלות כלכלית, בגדים בייצור המוני מיוצרים מחומרי גלם זולים יותר, תוך שימוש בשיטות גזירה ותפירה ממוכנות ולעתים אוטומטיות. לכן, המוצר הגמור יכול להימכר במחירים השווים לכל נפש. לקראת סוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21 קיימת מגמה בתחום עיצוב האופנה לפיה מעצבי-עילית פונים יותר ויותר לתחום הייצור ההמוני ומעצבים אף בגדים זולים יותר, זאת כדי להרחיב את בסיס לקוחותיהם.
אופנה ודוגמנות
במשמעותה המצומצמת, "אופנה" מתייחסת בדרך כלל לאופנת הלבוש והתכשיטים. מגזיני אופנה לנשים לרוב עוסקים בנושאים אלה. תעשיית האופנה מקדמת את עצמה על ידי שימוש בדוגמניות: נשים יפות הלובשות את הבגדים האופנתיים ומראן מעוצב על ידי מעצבי אופנה, והן מצטלמות למגזינים או מסתובבות בתצוגות אופנה על מנת להראות לציבור את היופי של המוצר שהן מפרסמות (בגדים, תכשיטים, עיצוב שיער ועוד).
כיום, הערים מילאנו, לונדון, פריז וניו יורק נחשבות לבירות האופנה של העולם. בערים אלה חיים ועובדים מעצבי-על של אופנה כגון ג'ורג'ו ארמני, איב סן-לורן, דולצ'ה וגבאנה, שאנל שיוצר על ידי המעצבת ומייסדת חברת אפנה זו קוקו שאנל ואחרים.
עיצוב קולקציה
השלב הראשון בעיצוב קולקציה חדשה הוא בתכנון קולקציה. בשלב זה מבצע המעצב מחקר מעמיק ויסודי באשר לכיווני העיצוב, כך שכל פריטי אוסף הלבוש החדש יתאימו וישלימו זה את זה ויבליטו קו אופנתי עקבי עם תדמיתו של המעצב, או של חברת האופנה.
ניבוי מגמות בתחום האופנה היא אחת המיומנויות הקשות ביותר לרכישה בתחום עיצוב האופנה. לצורך ניבוי מוצלח יש לבחון בזהירות עיצובים מוצלחים בעונות מן העבר, יש לחקור מגמות התפתחות בבתי אופנה אחרים וכן ללמוד על המגמות אותן מנבאים ירחוני האופנה. ניבוי מגמות אופנתיות מתבסס אף על הכרות טובה שלקהל היעד והתנהגותו ביחס להתפתחויות אופנתיות בעבר. לבסוף, מעצבי אופנה טובים ניכרים בדמיונם המפותח כדי ליצור רעיונות חדשים, לעתים על פי נושא ייחודי וחדש.
בחירת נושא. נושא של קולקציה חדשה עשוי להיות תקופה היסטורית, מיקום גאוגרפי, קשת מסוימת של צבעים, סוג בד - או כל נושא אחר בעל תוכן ויזואלי משמעותי.
עיצוב בגד
- העיצוב. לא קיימת דרך אחידה לעיצוב בגד ומעצבים שונים נוקטים בשיטות עבודה שונות בדרכם לעיצוב המוגמר. חלקם יוצרים איור של רעיונותיהם על נייר, אחרים מקבצים בדים על בובת תפירה כשהם מעצבים את הבד בעזרת סיכות וקפלים עד לקבלת הצורה הרצויה. שיטה שלישית היא ביצירת שינויים בדגמי בגדים מוגמרים מעונות קודמות (דבר המבטיח המשכיות לקו אופנתי של המעצב).
- יצירת אב-טיפוס. לאחר שנוצר עיצוב ראשוני, בין אם על הנייר, או על בובת תפירה, יוצר תופר מנוסה אב-טיפוס של הבגד מאריג מלמלה (אנגלית: Muslin) בגוון אחיד. אב-טיפוס הבגד מוצג על בובת תפירה כדי לבדוק את האופן שבו הוא מונח על הגוף.
- יצירת גזרה. לאחר שהמעצב הגיע לעיצוב סופי של צורת הבגד על הגוף, מבצע תדמיתן מקצועי גזרה (תבנית עבודה) לבגד. זוהי עבודה דקדקנית של בניית תוכנית מדויקת של הבגד. לאחר שהחלקים השונים המרכיבים את הבגד מוכנים עוברת הגזרה לגזרן אשר מצמיד את חלקי הגזרה לבד וגוזר אותם.כעת החלקים מוכנים לתפירה וליצירת הבגד המוגמר.
- יצירת הבגד. הבד המרכיב את הבגד המוגמר נתפר לפי תוכנית הגזרה ונבדק על גופה של דוגמנית התאמה.