חצוצרה
כלי נשיפה ממתכת
ההיסטוריה של החצוצרה
- ראשיתה של החצוצרה בעת העתיקה. במדבר שנצטווה משה על עשיית שתי חצוצרות כסף לצורך עבודת המשכן.
- כלי נגינה דומים לחצוצרה נוצרו גם במצרים העתיקה ובממלכות המזרח פרס, טיבט, ביזנטיון, מונגוליה ועוד. החצוצרה שימשה אז לתהלוכות צבאיות ולטקסים חגיגיים אחרים.
- בתקופת הבארוק זכתה החצוצרה להתפתחות גדולה, היו באירופה נגני חצוצרה מעולים, שהיו מסוגלים לנגן מוזיקה מסובכת רק באמצעות שליטה בטכניקת הלחץ של שפתיהם ושימוש בחצוצרות ארוכות יותר.
- מסורת זו שקעה, ובסוף המאה ה-18 הופיע תחליף לחצוצרה הארוכה בדמות החצוצרה הקצרה המצוידת בשסתומים. בתזמורת המודרנית משתמשים בדרך כלל בשתיים או שלוש חצוצרות.
- החצוצרה היא לרוב כלי הסופרן הגבוה ביותר בקבוצת כלי הנשיפה ממתכת.
אופן הנגינה
- הפקת צליל בחצוצרה נעשית על ידי נשיפה לתוך הפיה. יש סוגים שונים של צלילים שנגרמים בצורות שונות:
- "טה" - צליל חד, הוא נגרם על ידי סתימת הפתח בשפתיים בעזרת הלשון, ומשיכת הלשון פנימה במהירות תוך כדי נשיפה.
- "דה" - צליל רופף מעט,הוא נגרם על ידי סתימה חלקית של הפתח בשפתיים בעזרת הלשון, ומשיכת הלשון פנימה תוך כדי נשיפה.
- "קו" - נקישת ה"קו" נועדה למקצבים מהירים בהם לא ניתן לנקוש בנקישת טה כל צליל.
תוספות
לחצוצרה אפשר להוסיף תוספות שיגרמו לצליל אחר ומעניין.
Solo Trumpet Duet
מבנה החצוצרה
החומר ממנו עשויות כיום רוב החצוצרות הוא פליז הוא מעוקל בצורה של ספיראלה כאשר הפיה בקו ישר לפעמון, צינור החצוצרה הוא גלילי ודק בתחילתו קרוב לחיבור לפיה, ומתרחב לקראת סופו. אורכו כמטר וחצי.