הרי הכרמל

מגישים : ניר , עידן ס , לידור

תיאור הסביבה

הַכַּרְמֶל הוא שלוחת הרים צפונית-מערבית של השומרון המשתרעת עד למפרץ חיפה ומתנשאת לגובה מרבי של 546 מטר מעל פני הים.

לכרמל יש שלושה אזורים :

רכס אמיר -רכס הרים בתוך מזרח הכרמל.

רמות מנשה-רכס הרים במרכז הכרמל.

רכס הכרמל-רכס הרים הצפוני מערבי של הכרמל.

תנאים א ביוטים

האקלים ברכס הכרמל הוא ים תיכוני ממוזג והאזור עשיר במשקעים בזכות הקרבה לים התיכון.

כמות המשקעים בכרמל נעה בסביבות 600-700 מ''ל לשנה.

שלג בכרמל הוא מאוד נדיר וכיסה את פסגות ההר בפברואר 1950 (50 ס"מ), בינואר ובפברואר 1992 ובינואר 1998.

הטמפרטורה הממוצעת היא כ-19 מעלות.

בשל הקרבה לחוף דומה הטמפרטורה לזו של מישור החוף וגבוהה מהטמפרטורה בהרי השומרון והגליל. הלחות היחסית היא 69% בממוצע רב-שנתי.

הכרמל מאופיין במורדות תלולים ובקרקע סלעית ומחורצת היוצרת ערוצי נחלים עמוקים ומצוקיים. הקרקע עשויה ברובה מסלעי שקע מתקופת הקריקטון העליון, אך ניתן למצוא גם סלעים מתקופת הקריקטון התחתון בחלקו הצפון-מזרחי ומתקופת הפליסטוקן בשוליו. אופי הסלעים ועובי השכבות אינו אחיד ומשתנה בין אזורי הכרמל השונים בשל העובדה שבתקופת הקרטיקון עבר אזור הכרמל מהים הרדוד לים העמוק, וכן בשל הגעשיות שהותירה בו סלעי בזלת וטוף ושינתה את תוואי השטח.

תנאים ביוטים

מבנה הקרקע והאקלים הגשום הביאו להתפתחות צמחיה עשירה בכרמל, המורכבת ברובה מחורש ים תיכוני - אלון מצוי,חרוב מצוי ,אורן ירושלים ועוד - עצים לא נשירים שנתנו להר את הכינוי "ההר הירוק כל ימות השנה". בזכות הצמחייה המגוונת היה הכרמל בית גידול טבעי למינים רבים של חיות בר כגון יחמור פרסי,אייל הכרמל, צבי ארץ ישראלי,דרבן מצוי, גירית מצויה, נשר ואוח שהיו נפוצים באזור.

חשיבות הכרמל

ראש הכרמל וצלעותיו היו מכוסים בימי קדם עצי יער, חורשות וכרמים, ויש אומרים ששם "כרמל" פירושו כרם-אל. ריבוי העצים שעליו, שימש בפי משורר שיר השירים סמל לשערותיה המרובות והיפות של השולמית: "ראשך עליך ככרמל..." (ז, ו). בפוריותו ויופיו היה הכרמל בפי הנביאים והמשוררים סמל הפוריות והיופי של הארץ, כשם שהלבנון היה סמל העוז והחשיבות. בנבואתו על הרמת קרן הארץ בימי שיבת ציון אומר ישעיהו (לה, ב): "כבוד הלבנון ניתן לה, הדר הכרמל והשרון", וירמיהו מכנה את כל הארץ היעודה בשם: ארץ הכרמל: "ואביא אתכם אל ארץ הכרמל לאכול פריה וטובה" (ב, ז).

הדר הכרמל עורר מאז ומעולם התפעלות ויראת הכבוש בעיני כל רואיו, וכבר בימי קדם שימש מקום פולחן לכנענים, שהקימו עליו מזבחות לבעל. יתכן שזהו המקום אשר כינוהו בשם: "ראש קדוש". אפשר להסיק מדברי הכתוב: "וירפא את מזבח ד' ההרוס" (מלכים א יח, ל), כי על הכרמל היו מזבחות או מזבח גם לאלהי ישראל.

ההר נודע בישראל ובעמים רק לאחר מלחמתו של אליהו בבעל. אל הר זה ציוה אליהו את אחאב לקבוץ "את כל ישראל ואת נביאי הבעל", ועליו הוכיח הנביא כי "ד' הוא האלהים" (מלכים א יח, ל). על פסגתו העליונה של הכרמל, הידועה בשם הערבי "אל מוחרכה", (מקום השריפה: כיום: קרן הכרמל), מראים ללא יסוד איתן את המקום שעליו, לפי המסורה, ענה ד' לאליהו באש.

ההוגה האנגלי אוליפנט חושב פסגה זו לצרה מכדי להכיל המונים, והוא קובע את מקום המזבח של אליהו ברמה שטוחה במרחק ק"מ וחצי מצפון למוחרכה, במקום שמצא, לדבריו, שרידי מזבח עתיק.

עם חורבן ממלכת שומרון חרבו גם יישובי הכרמל, כמרומז בנבואת עמוס (א, ב): "ד' מציון ישאג... ואבלו נאות הרועים ויבש ראש הכרמל".

בימי בית שני "נחשב הכרמל על גבול הצורים" (מלחמות ג, ג, א), ועל כן, אולי, מסמן אותו מחבר האונומסטיקון כהר "מבדיל בין ארץ ישראל ופיניקיא".

במלחמת חמש השנים שנלחם אלכסנדר ינאי לכיבוש רצות החוף, הצליח להחזיר גם את הכרמל ליהודים.

באדמת הגיר של הכרמל ושלוחותיו מצויות כאלף מערות צרות ומפותלות בכניסתן, והן נוחות לשמש מקום מפלט. במערות הללו התגלו שרידים פרהיסטוריים, שיש להם חשיבות עולמית: שיירים של טיפוס אדם פרהיסטורי מיוחד במינו, הקרוי במדע בשם "האדם הארץ-ישראלי". וכן נחשפו שם שרידי עצמות חיות ושרידי כלים, מהם ממצאים מתקופת האבן התיכונה והחדשה. במערות אלה התחבאו בוודאי נרדפים שונים מחמת רודפיהם, ולכך רומזים דברי הנביא: "ואם יחבאו בראש הכרמל, משם אחפש ולקחתים..." (עמוס ט, ג). מערות אלה היו, כנראה, גם משכנם של נביאים מתבודדים, ובהם אליהו ואלישע תלמידו, כפי שמעידים הכתובים במלכים א ומלכים ב (יח, מב; ד, כה). אולי במערות אלה החביא גם עובדיה את נביאי ד' (מלכים א יח, ד, יג).

במאות הראשונות לספירה הנוצרית מצאו בהן מקלט נזירים נוצרים רבים, ולכן קדוש ההר גם לנוצרים שהקימו עליו כנסיות ומנזרים רבים. בימי הצלבנים נוסד עליו במאה ה-12 מסדר נזירים קתולים בשם כרמליתים, שאליהו הנביא הוא קדושם הנערץ. מסדר זה בנה בצפון מערב ההר מנזר גדול בחסות צרפת, ובו מראים מתחת המזבח את "מערת אליהו". היהודים והמוסלמים מזהים את "מערת אליהו" (אל ח'צ'ר) במדרונו הצפוני של ההר, מול בת גלים שעל שפת הים.
הר הכרמל לפני השריפה - ההר הירוק!