חידושים והדגשים למחוון תשפ"ד
עדכון הפרק התיאורטי
לפניכן כמה חידושים ועדכונים ביחס למחוון משנים קודמות.
1. עדכון הפרק התיאורטי
מטרת הפרק התיאורטי היא לשקף ידע של התלמידים במושגים המרכזיים של תוכנית הלימודים בהקשרים מגוונים ורחבים – מעבר לנושא הממוקד של הפרויקט. (הרושם שעלה הוא שהשאלות הירוקות, שנועדו למטרה זו, אינן עונות על הדרישה והמקום שלהן בעבודה מאולץ)
לפיכך, בשלב הסקירה המושגית כל פרויקט יתבסס מעתה על 5 מושגים חוצי זירות (ראו טבלת המושגים חוצי הזירות בתחילת תוכנית הלימודים) או מושגים מרכזיים אחרים המופיעים ובאים לידי ביטוי ב-4 זירות שונות.
העיסוק בחמשת המושגים בעבודה ייעשה בשלושה שלבים:
1. הסבר מקיף וממצה של המושג בשפת התלמיד.
2. הדגמה והסבר כיצד המושג בא לידי ביטוי ב-4 זירות לימוד שונות בתוכנית הלימודים.
3. הסבר כיצד המושג בא לידי ביטוי בעבודה שלי.
שלב הסקירה המושגית צריך להיות בשיטת ה"משפך" מהרחב אל הממוקד:
הסבר המושג + הדגמה ב-4 זירות + קישור לנושא העבודה.
לתשומת לבכן, המחוון המעודכן דורש מכל תלמיד ותלמידה לדעת להסביר את המושג ולהדגים אותו בארבע זירות שונות. במפגש בעל פה הבוחן יבדוק את הבנת המושגים חוצי הזירות במגוון תחומים וזירות מתוכנית הלימודים, ולא רק בזירה בה מתמקדת הפרויקט.
שימו לב! הדיון הרחב במושגים מחליף את "השאלות הירוקות" שבוטלו.
2. מתודולוגיה
יש להשקיע יותר חשיבה בעיצוב שאלת חקר נכונה, כזו שתכיל את נושא העבודה וממנה ינבעו "שאלות המסרק". בחלק של שאלות המסרק לא די להציג את השאלות, אלא להסביר כיצד כל אחת מהן עוזרת לענות על השאלה המרכזית.
יש להסביר את שדה המחקר ולנמק מדוע נבחרו דווקא הפריטים האלה. צריך להראות שיטתיות בבחירת הטקסטים (לאורך זמן מסוים, ממדיה מסוימים, מז'אנרים מסוימים, סצינות מסוימות - מדוע דווקא טקסטים אלו ולא אחרים?
בפרק החקר יש להקפיד להציג את שני החלקים:
הצגת הממצאים = הצגת הנתונים שעלו מהחקר (בטבלה או כסיכום).
הסבר הממצאים = ניתוח של התלמידים מהן המשמעויות של הנתונים שעלו מהחקר. (מה זה אומר?)
3. עדכון הדיון בדילמות בפרק "סיכום ודיון בדילמות"
מטרת הפרויקט הייתה ועודנה לעמת תלמידים עם דילמות ערכיות מתחום התקשורת. הרושם שעלה מהפרויקטים בשנים האחרונות הוא שהדילמות הן "טכניות" ולתלמידים "קל" מאוד לפתור אותן (בעד ערכים חברתיים על חשבון רייטינג למשל). הפתרון הקל נובע מכך שהדילמה שמציגים בפרויקטים אינה דורשת מחירים מהתלמידים עצמם, ולכן היא יותר תיאורטית וטכנית ופחות דילמה אמיתית שאיתה יש להתמודד (להתמודד = לדון במחירים וברווחים שנוגעים לי, באופן פרטי).
לפיכך, נערכו מספר שינויים מהותיים בפרק זה
1. ע"פ המחוון החדש, התלמידים יציגו בעבודה שתי דילמות:
דילמה ראשית ועיקרית: דילמה אישית הנוגעת לחייהם ועולה מתוך העבודה והחקר. כל תלמיד ותלמידה יציגו בשלב זה התמודדות אישית עם דילמה שאמורה "לגבות מהם מחירים".(יש להתייחס לדילמה זו באופן נרחב כאל ליבת העבודה)
דילמה נוספת: דילמה של אנשי התקשורת בתחום נושא העבודה (עורכים, עיתונאים, פרסומאים יוצרי תוכן וכד').
שתי הדילמות יוצגו, וינומקו בדרך של הסבר ה"רווחים" וה"מחירים"
שלב ההכרעה: במידה והתלמידים לא הגיעו להכרעה חד משמעית, יש להציג דיון והתלבטות בנושא.
2. שתי הדילמות יוצגו בבלוג הן באופן כתוב והן באופן מצולם
העיסוק בדילמה יופיע בעבודה כטקסט כתוב ובנוסף- כסרטון קצר (טד מצולם, מינימום דקה עד דקה וחצי) שיצלמו ויערכו התלמידים ובו יציגו באופן מילולי מדובר את ההתחבטות בדילמה האישית הראשית, שהעלו בעבודה.
הסרטון יוטמע באתר הפרויקט בפרק סיכום ודיון בדילמות.
חשוב להוסיף, במטרה לעורר דילמות אישיות, כדאי לעודד תלמידים לבחור נושאים שנוגעים להם ולעצב את הדילמות כלפי עצמם. לדוגמה, במקום הדילמה של רשת חברתית האם לצנזר סרטונים אלימים, לשאול האם אני אהיה מוכן שלא להעביר סרטונים כאלה לחברים כדי לא לעודד אלימות; במקום לדון בדילמה של ערוץ הספורט האם לשדר כדורגל נשים? יש לשאול- האם אני אהיה מוכן לוותר על שידור ליגת האלופות כדי לעודד שידור כדורגל נשים?; במקום לשאול - מה דילמת הפרסומאי בהציגו תכנים סקסיסטיים? אשאל - האם אני אהיה מוכן להחרים את המותג כדי שלא לעודד מגמה כזו? במקום לשאול על דילמת ההפקה בשידורי ריאליטי אלימים, אשאל - האם אני אהיה מוכן לוותר על צפייה בתוכנית כדי לא לעודד אלימות? וכד'. אנא ראו בטבלה בתחילת תוכנית הלימודים את הטור "איפה זה פוגש אותי".
לסיכום, פרק הדילמה צריך להכיל גם דילמה של אנשי תקשורת, אבל חובה שתוצג בו התמודדות עם דילמה אישית, שנוגעת לתלמידים וכזו שבה הם אלו שמשלמים מחירים.
נזכיר שתהליך כתיבת העבודה אמור להיות תהליך של "הלוך ושוב": בחירת נושא, קריאת חומר מחקרי ותקשורתי עליו ובעקבות הקריאה חידוד ושינויים בבחירת הנושא, בחירת מושגים מרכזיים שעוזרים לי להבין את הנושא, בחירת שאלות שיעזרו לי לענות על השאלות הגדולות, יציאה לשטח ולבדיקה בפועל, שלעיתים מעוררת שאלות חדשות או מבטלת שאלות קודמות, מעלה מושגים אחרים ומבטלת את הצורך בכאלו שהעלתי וכך הלאה – תהליך - הלוך ושוב.